תוכן מומלץ

אשר בחר בנו מכל העמים – האמנם??? בכל יום בבוקר בברכת התורה אומרים 'אשר בחר בנו מכל העמים, ונתן לנו את תורתו', בזמן זה אנחנו מודים להשי"ת על כך שמתוך כל שבעים אומות העולם בחר דווקא בנו בני אברהם יצחק ויעקב להיות עמו להם יתן את בתו התורה הקדושה. אך האם השי"ת באמת בחר בנו מתוך שבעים אומות העולם, האם היה לו שבעים אפשרויות למי לתת את התורה, ומתוכם בחר דווקא בנו עם ישראל? בפסוק כתוב ד' מסיני בא, וזרח משעיר למו, הופיע מהר פארן וגו', ובגמרא (ריש עבודה זרה) אמר ר' יוחנן מלמד שהחזירה הקדוש ברוך...

בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ז' 'הפסקים שהם חלק מהתפילה בתפילת ערבית בשבת ויום טוב – חלק ראשון' בנוסח ספרד, וכן בנוסח עדות המזרח, נוהגים לומר בשבת אחר ברכת השכיבנו את פסוקי "ושמרו". וביום טוב נוהגים לומר את הפסוק "אלה מועדי ה' מקראי קודש אשר תקראו אותם במועדם", או את הפסוק "וידבר משה את מועדי השם אל בני ישראל". וכן בראש השנה אומרים את הפסוק "תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגינו כי חוק לישראל הוא משפט לאלוקי יעקב". וביום כיפור אומרים "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאותיכם לפני השם...

פלפולא חריפתא / הרב ישעיה מילר, כולל ישיבת מיר, עיה"ק ירושלים האיסור להזיק האם יש איסור להזיק??? >>> האם מזיק חייב משום גזל??? >>> מדוע מזיק פסול לעדות??? >>> איך הרגו השבטים את אנשי שכם??? >>> מה דין מי שהכריחו אותו לגנוב??? >>> האם מזיק עושה מעשה קנין??? >>> מזיק אתרוג מהודר, האם חייב??? >>> האם במזיק חייב משום השבת אבידה??? >>> איך לומדים מדין 'ואהבת לרעך כמוך'??? >>> איסור מזיק שלא ילמדו ממנו אחרים. וּמַכֵּה בְהֵמָה יְשַׁלְּמֶנָּה וּמַכֵּה אָדָם יוּמָת. (ויקרא כד, כא) והנה מצינו בגמ'...

קטן שהגדיל יכול להמשיך לברך בברכה??? אם ספר בטעות האם יכול לספור בברכה??? האם אפשר לספור בכתיבה??? האם המצוה בכל לילה או מצות ספירה כללית??? מה הדין כששכח לספור בלילה וביום??? האם ספירת העומר דאורייתא או דרבנן??? מדוע לא מברכים שהחיינו על ספירת העומר??? האם מצות צריכות כונה??? בטעם מצות ספירת העומר. פרשת אמור ספירת העומר וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת...

במאמר הקודם הקשינו על תוס' שאומר שעבד עברי הנמכר לגוי אינו נקנה בשטר כי זה נלמד מאמה עבריה שנלמדת מקידושי אשה, וגוי אינו בתורת קידושין. אבל תמוה, שלפי ר' חסדא זה נלמד מעבד כנעני ואמאי לא נלמד להכא. והיה נראה לתרץ, דהנה הגמ' שם מקשה, וז"ל: ומתרצת הגמ' וז"ל: ואם כן, לפי ב' התירוצים גם לר' חסדא צריך להגיע לגילוי מגירושי או קידושי אשה כדי שנוכל ללמוד שטר באמה עבריה. ולכן יתכן לתרץ על תוס' שגם לפי ר' חסדא אפשר לומר שאי אפשר ללמוד לעכו"ם שאינו בתורת גיטין וקידושין, כי גם הלימוד של ר' חסדא...

זירוז לידה יש שאלה ששכיחה מאוד, והיא "זירוז לידה", לפעמים יש אנשים שההריון שלהם נסחב אחרי שבוע ה40, וקשה להם מאוד במצב הזה, הם לא שורדים ורוצים כבר ללדת, ויש שאלה האם אפשר לעשות זירוז לידה. ולמעשה נראה שיש עירבוב בין הלכה להשקפה ולרגשות ויש בזה בלבול גדול, וחשבתי לכתוב מה שנראה לענ"ד. מקור הלכתי הדבר הראשון צריך לדון ע"פ ההלכה מה הדין בזה. בשו"ת אגרות משה (יורה דעה חלק ב סימן עד) כתב חידוש נפלא, שכיון שלידה יש בזה סכנה ע"כ אסור לאשה להכניס את עצמה בידים לסכנה, וע"כ אין להקדים לידה, וכך...

אמר מוריד הגשם וצריך לחזור לראש אם מותר לענות על דברים שבקדושה ששומע שאלה: מי שטעה ואמר "מוריד הגשם" בקיץ, או שכח לומר "מוריד הגשם" בחורף ולא אמר שום הזכרה גם לא "מוריד הטל", שההלכה בזה (עיין שו"ע סימן קי"ד) שצריך לחזור לתחילת שמו"ע, מה הדין אם קודם שהתחיל פעם שניה שמו"ע שומע קדושה או כל דבר שבקדושה, האם מותר לענות או לא? תשובה: מסברא היה נראה שאפשר לומר דברים שבקדושה, כיון שכעת הוא לא באמצע שמו"ע, וכל הדין שאינו מפסיק באמצע שמו"ע הוא מפני שהוא עומד לפני המלך ואינו מהכבוד שיאמר דברים...

לא ימוש – עד שלא יעלה לו הגמ' בברכות (ל"ה:) מצטטת את שיטת ר' שמעון בר יוחאי, הסובר שעל כל אדם לקיים את הפסוק 'לא ימוש ספר התורה הזה מפיך' כמשמעו - לעסוק בתורה ביום ובלילה, ללא שום הפסק. לשאלת השואל - פרנסה מנלן? מבטיח לו רשב"י, אם כך יעשה, יזכה ויעשה מלאכתו על ידי אחרים. מסיימת שם הגמ' בלשון זה: "הרבה עשו כר' ישמעאל (- הסובר שעל האדם להפסיק לצורך ההכרחי), ועלתה בידם. כר' שמעון בן יוחאי, ולא עלתה בידם". זאת אומרת, 'כאן' דורש רשב"י מכל אחד ואחד, לשאוף ולהגיע למדריגה שאפילו הגמ' סוברת שהיא...

האם איסור לפני עור הוא במזיד או בשוגג???? >>> האם מותר להלוות בלי עדים??? >>> האם עובר על 'לפני עור' בשוגג??? >>> האם מותר לתת אוכל לחילוני שלא מברך ולא נוטל ידיים??? >>> האם מותר להשכיר דירות ליהודים שמחללים שבת??? >>> האם יכול להעמיד מכונת פחיות באופן שיקנו בשבת??? >>> מתי נחשב כתרי עברי דנהרא??? >>> האם יש 'לפני עור' כשודאי יעבור עבירה??? לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹקֶיךָ אֲנִי ה'. (ויקרא יט, יד) הלואה בלא עדים הנה מצינו בגמ’ בב"מ (עה, ב)...

המקור הראשון לציון יום ל"ג בעומר כיום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי הוא אצל ר' חיים ויטאל בספר פרי עץ חיים פרק ז', וז"ל: ובהמשך שם מביא שהאר"י היה עולה לשלושה ימים למירון והיה מגלח אז את הילדים. וביום שמת רבי שמעון כתוב באדרא זוטא שיצאה בת קול ואמרה "עולו ואתכנשו להילולא דרבי שמעון יבא שלום ינוחו על משכבותם". ומזה נשתרש של"ג בעומר הוא יום ההילולא של רבי שמעון בר יוחאי. והנה ר' חיים ויטאל כותב שרבי שמעון בר יוחאי נפטר בל"ג בעומר ביחד עם שאר תלמידי רבי עקיבא. וזה תמוה מאד, כי זה סותר את...

תהליך למידה אודות מדת הכעס וביעורה כליל אין צריך כלל לבאר את רעת מדת הכעס מפי המקורות ומפי המציאות, מן המקורות - הלוא מאמרי חז"ל רבים, וספרי ליקוטים, מעוררים את האדם על כך, מפי המציאות - הלוא מעולם לא הרווחנו דבר בשימוש בתכונה זו, שאינה אלא התפרצות כמה תכונות לא מבוררות ביחד. הנקודה שאנו רוצים לנגוע במאמר זה, היא את מה שמסתתר מאחורי הכעס. בחוסר מודעות אופייני לאנשים בני תמותה, תמיד יהיה להם הסבר מספק מדוע הם כועסים, ולמה הכעס העכשווי שלהם - אינו מצריך אותם לבדק הבית כללי, כי במצב כזה וכזה...

מה הביאור 'שוע טווי ונוז'??? >>> האם אסור דוקא כשלובש או גם כשמונח עליו כלאים??? >>> האם יכול ללבוש בגד צמר על חלוק פשתן??? >>> מהי צורת החיבור בכלאים??? >>> האם יכול לחבר שלא ע"י תפירה??? >>> האם מותר במזרנים, עניבות ובמדביק כלאים??? >>> בטעם איסור כלאים. אֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמֹרוּ בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַֽׁעַטְנֵז לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ. (ויקרא יט, יט) לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדּֽו. (דברים כב, יא) 'שוע...

צידי רה"ר בקנין דמעכשיו א. כתובות פו: בעא מיניה רמי בר חמא מרב חסדא הרי זה גיטיך ולא תתגרשי בו אלא לאחר שלשים יום והלכה והניחתו בצידי רשות הרבים מהו, הנה לכאו' נסתפק אי צידי רה"ר כרה"ר דמו אי כסימטא, אמנם בתוס' (ד"ה האומר) מבואר לא כן דהקשו התוס' מאי פשיט מרב ושמואל כיון דהתם לא איירי במעכשיו, ואם נאמר שכוונת רמי בר חמא להסתפק אם כרה"ר דמו א"כ לא קשה מידי דמ"מ בדברי רב ושמואל מוכח שפיר דכרה"ר דמו. והיה מקום לומר דפשיטא ליה דכרה"ר דמי אלא דנסתפק אי בעי' מקום הראוי לקנין אי לאו דהא איירי הכא...

העבודה למלך כרצונו של מלך מאמר לפרשת 'אחרי' בפרשת אחרי מות בני אהרן אנו קוראים על קרבת אלוקים ללא רשות, והעונש הנורא שבא בעקבותיו לבני אהרן אשר בקרבתם לפני ה' וימותו, הפירושים השונים שהעניקו חכמינו בדרשתם לסיבת הסירוב לקירבה שלהם הנועזת שהפכה להקרבה עצמית, מלמדים אותנו את הדרך להתקרב נכון. כלומר, גם אם השאיפה היא טובה, הדרך לבצע את המהלך שלה טעון בירור האם אנו עושים זאת לפי הרצון של מי שאנו רוצים להתקרב אליו. תורה שלימה היא לנו, לכל אחד ואחת בכל דור, כי אין לנו יכולת לנכס לעצמנו עבודת ה'...

איתא בגמ' בסוגיין גבי חיוב בור דתולדה דבור היא אבנו סכינו ומשאו שהניחן ברה"ר והזיקו. והביאה הגמ' בדין זה מחלוקת של רב ושמואל, דלרב ה"מ היכא דאפקרינהו אבל היכא דלא אפקרינהו ממונו הוא ומשורו למדנו, וחייב גם על אדם וכלים כמו כל ממון המזיק, ולשמואל גם היכא דלא אפקרינהו הוי בור, ואני קורא בהן שור ולא אדם חמור ולא כלים. ויש להבין שורש המחלוקת בזה, ומאי שנא שזה ממונו הרי בפסוק כתוב בסתמא ומנלן לחלק, וברש"י לקמן דף כ"ח ע"ב כתב דרב ס"ל "שהפקיר רשותו ובורו זהו בור האמור בתורה" והיינו שכל חיוביה דבור...

דין ירושה בנכסי צאן ברזל הנה יש נידון גדול האם כשהאשה מתה והשאירה נכסי צאן ברזל, האם צריך בזה דין ירושה לבעל או שהם ממילא שלו כיון דכ"ה ההסכם כשמכניסה לו הנכסים שרק אם ימות או יגרשנה יחזיר לה הנכסים ואם תמות היא ישאר ממילא שלו, ונחלקו בזה האחרונים ואכמ"ל, ורק נבוא בזה בדעת כמה ראשונים. א. הנה איתא בכתובות (פ:) איבעיא להו שומרת יבם שמתה מי קוברה יורשי הבעל קברי לה דקא ירתי כתובה או דלמא יורשי האב קברי לה דקא ירתי נכסים הנכנסין והיוצאין עמה וכו' ומוכיחה הגמ' דיורשי הבעל (דהיינו היבם) קובר...

בענין עירוב חצירות בערב פסח שחל בשבת א. בערב פסח שחל בשבת ישנה בעיה לעשות עירוב חצירות שהרי יש לעשותו בפת וכתב הב"י בסי' שנ"ד והו"ד ברמ"א סי' שס"ח ס"ה שנהגו לעשות עירוב חצירות במצה משום שאינה ממהרת להתעפש ובער"פ שחל בשבת א"א לכאו' לערב במצה משום שאסורה לכו"ע באכילה משעה עשירית וכדאיתא בירושלמי שכל האוכל מצה בער"פ כאילו בועל ארוסתו בבית חמיו וכן קיי"ל וכמו שפסק הרמב"ם פ"ו מהלכות חמץ והמ"מ שם וכ"פ הרמ"א סי' שע"א ב'. ויש מקום להתיר משום ב' טעמים ובס"ד נדון בהם לדינא א. שאפשר לערב אם מצה מכיון...

היתר הצרה אחר ייבום - דעות הראשונים בזה א. יבמות י: איתמר החולץ ליבמתו וחזר וקדשה אמר ריש לקיש הוא אין חייב על החלוצה כרת והאחין חייבין על החלוצה כרת על הצרה בין הוא ובין האחים חייבין על הצרה כרת ורבי יוחנן אמר אבין הוא ובין האחין אינן חייבין לא על החלוצה כרת ולא על הצרה כרת מ"ט דריש לקיש אמר קרא אשר לא יבנה כיון שלא בנה שוב לא יבנה איהו הוא דקאי בלא יבנה אבל אחיו כדקיימי קיימי ועלה דידה הוא דקאי בלא יבנה הא צרה כדקיימי קיימי ורבי יוחנן מי איכא מידי דמעיקרא אי בעי האי חליץ ואי בעי האי חליץ...

בעניין האם האשה קנויה לבעלה ככל חפציו ונעשה עליה בעלים, וא"כ מהו קנין זה. מצינו בכמה ראשונים שכתבו להדיא דאין האשה ממונו של בעל (הרמב"ן, הר"ן ועו"ר קידושין ט). והרשב"א (ו: ד"ה אילימא) כ' שאין בקידושין משום ריבית משום דגופא ממש לא קני ליה, ומכל זה היה משמע שאין קנין לבעל באשתו. אלא שאי אפשר לומר כן, דהנה מכמה מקומות מוכח שיש קנין לבעל באשתו. וכלשון מתני' 'האשה נקנית' [וזהו לישנא דאורייתא - כדאמרינן בגמ' ב:] ונלמד משדה עפרון, וקרויה קנין כספו [אף אם קנאה בביאה] דמשו"ה אוכלת בתרומה, ועי'...

ב"ה. קיחה איקרי קניין הקשו התוס' עמ"ש הגמ' דקיחה איקרי קניין דכתיב 'השדה אשר קנה אברהם' אי נמי 'בכסף יקנו' והרי 'קיחה' לא כתיב על השדה אלא רק על הכסף, ואיך למדנו שקיחה איקרי קניין ל'כי יקח איש..' שלקיחת האישה היא קניין. ותירצו התוס' ש'אינו חושש' ועמד ע"כ חידושי הרי"מ- ואינו מובן תירוץ התוס' דאינו חושש כו' הלא זה עיקר הילפותא ד'כי יקח' שלוקח האישה הוא בכסף ומאי גזירה שווה הוא דהתם כתיב רק שלוקח הכסף. ועוד איך מוכח דקיחה איקרי קניין מהשדה אשר קנה הלא קיחה על הכסף וקניין כתוב על השדה וזה...