עשה דרבים

תוס' ברכות (מז, ב ד"ה מצוה דרבים) מפרשים את הגמ' שר"א שחרר את עבדו להשלים מנין משום מצווה דרבים - שחזינן שמצווה דרבים דרבנן דוחה עשה דיחיד דאורייתא. ובתפארת ישראל (ר"ה פ"א, בועז אות ג) פירש שהכוונה היא שזה נקרא כמו עקירה בשב ואל תעשה [כיון שזה רק עשה], שיש כח ביד חכמים לעשות זאת. והנה יש כאן...