אליעזר

וְשָׁפַךְ אֶת דָּמוֹ וְכִסָּהוּ בֶּעָפָר א] בְּשָׁעָה שֶׁהָרַג קַיִן אֶת הֶבֶל הָיָה מֻשְׁלָךְ וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ קַיִן מַה לַּעֲשׂוֹת. זִמֵּן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁנֵי עוֹפוֹת טְהוֹרִים וְהָרַג אֶחָד מֵהֶן אֶת חֲבֵרוֹ וְחָפַר בְּיָדָיו וּקְבָרוֹ, וּמִמֶּנּוּ לָמַד קַיִן וְחָפַר...

וַיִּשְׁמַ֤ע פַּרְעֹה֙ אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה וַיְבַקֵּ֖שׁ לַהֲרֹ֣ג אֶת־מֹשֶׁ֑ה וַיִּבְרַ֤ח מֹשֶׁה֙ מִפְּנֵ֣י פַרְעֹ֔ה וַיֵּ֥שֶׁב בְּאֶֽרֶץ־מִדְיָ֖ן וַיֵּ֥שֶׁב עַֽל־הַבְּאֵֽר (שמות ב, טו). ופירש רש"י (בשם שמות רבה א'): וישב על הבאר - (לְשׁוֹן יְשִׁיבָה). לָמַד מִיַּעֲקֹב שֶׁנִּזְדַּוֵּג לוֹ...