מצורע

מתוך ה'מגדלות מרקחים': אלמנה וגרושה וחללה זונה את אלה לא יקח (כא יד) בגמ' הוריות יב: בעא מיניה רבא מרב נחמן, משיח שנצטרע מהו באלמנה, מידחא דחי או מיפטר פטר, לא הוה בידיה. ואח"כ פשיט לה מברייתא דגם כהן שעבר מחמת מומו מצווה על הבתולה. והקשו במשך חכמה כאן ובתועפות ראם על היראים סי' שכ"א אות א'...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו את ראשו ואת זקנו ואת גבות עיניו ואת כל שערו יגלח (יד ט) הנה בתגלחת הראשונה בגמר ימי חלוטו כתיב "וגלח את כל שערו", ובתגלחת שניה פרט הכתוב "את ראשו את זקנו ואת גבות עיניו" וגו', ותנן בנגעים פי"ד מ"ג שאין חילוק ביניהם, אלא דינם שוה שמגלח כל...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': כי תבואו אל ארץ כנען אשר אני נותן לכם לאחוזה ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם (יד לד) פירש רש"י בשורה היא להם שהנגעים באים עליהם, לפי שהטמינו אמוריים מטמוניות של זהב בקירות בתיהם כל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר, ועל ידי הנגע נותץ הבית ומוצא. והקשה בפירוש רבינו חיים פלטיאל...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ובא אשר לו הבית (יד לה) ביומא יא: ילפינן מכאן שהנגעים באים על צרות העין, והיינו "אשר לו הבית", מי שמייחד ביתו לו שאינו רוצה להשאיל כליו ואומר שאין לו, והקב"ה מפרסמו כשמפנה את ביתו, שכולם רואים את כליו שהיו לו אותם כלים שאמר שאין לו. ומבואר בגמ' דהא דהקב"ה מגלה עליו היינו...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו (יד ט) הנה בנזיר ממורט, דהיינו שאין לו שער בראשו, אמרינן בנזיר מו: וביומא סא: דאיכא למ"ד שהוא צריך להעביר תער על בשרו, דהיינו על מקום השער אע"פ שאין שם שער. ויש לעיין איך הדין במצורע ממורט, והיינו שאין לו שער בכל הגוף, [כי מצורע טעון תגלחת...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ושלח את הציפור החיה על פני השדה (יד ז) בתרגום יונתן "וית צפורא נכיסא הוה מקבר כהנא במיחמי מצורע", היינו שהיה קובר את הציפור השחוטה בפני המצורע, וכן הוא במתני' נגעים פי"ד מ"א "חפר וקוברה בפניו", ובטעם הדבר שקובר את הציפור דוקא בפני המצורע, כתב התוס' יו"ט שם, מפני החשד שלא...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ולקח הכהן מלג השמן ויצק על כף הכהן השמאלית (יד טו) הנה מצינו בזה דין מיוחד דהיציקה צריכה להיות דוקא על כף הכהן השמאלית, ואם יצק על ימינו לא יצא כמבואר במנחות י. עי"ש. ויש לעיין בכהן אטר, דהנה בבכורות מה: איתא דאיטר פסול לעבודה, ופירש רש"י שם הטעם משום דבעינן ימין, ופירש...

התפארת ישראל במסכת נגעים פ''ג מ''א בועז אות ב' כתב שמברך ברכה זו וקשה לי שהרי מצוה שנעשית רק עם ב' אנשים כגון צדקה וכד' אין מברך

בפרשת תזריע וגם לאחריה בפרשת מצורע אנו קוראים על חומרת נגע הצרעת, שתי פרשות שלימות (חוץ מכמה פסוקים בתחילת תזריע) עוסקות בנושא אחד, דבר שאין לו עוד דוגמא בתורה. חז"ל הקדושים מלמדים אותנו שנגע הצרעת בא על לשון הרע, הבה נתבונן: אדם מוציא מפיו מילים לא ראויות וחושב לעצמו "אני הרי הוצאתי את המילים...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ולקח למטהר שתי צפרים חיות טהורות (יד ד) בחולין קמ. ילפינן מ"טהורות" למעוטי ציפורי עיר הנדחת, ואמרינן שם דלשילוח לא בעי קרא דאינן ראויות, משום דלא אמרה תורה שלח לתקלה, אלא למעוטי שלא יביאו ממנה את הציפור השחוטה. והקשו האחרונים דהנה בסנהדרין קיב. בעי רב חסדא האם בהמת עיר...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ולקח למטהר שתי צפרים חיות טהורות (יד ד) בחולין קמ. מבואר דציפורים טריפות פסולות לציפורי מצורע. ובספר חמדת צבי (לרבי צבי הירש ליברמאן מלוקאטש זצ"ל) קידושין נז. כתב לחדש, שמכל מקום אם נעשית טריפה לאחר ההזאה, שנשארה רק מצות שילוח, והשילוח אינו מעכב, בודאי אין טריפות פוסלת...

מדוע צרעת משום חטא לשון הרע??? >>> מה החילוק בין לשון הרע, מוציא שם רע ורכילות??? >>> מה התקנה תקנה למדבר לשון הרע??? >>> במה המעיל מכפר על לשון הרע??? >>> מתי מצוה לספר לשון הרע??? >>> מיהו 'בעל' לשון הרע??? >>> מדוע המדבר לשון הרע סופו שכופר בעיקר??? >>> מה סדר טהרת המצורע??? >>> בגודל העון...

כיצד מסגירו, בדיו ובסיקרא (תוספתא, מובא באוצר המדרשים). וכן הוא בתוס' הרא"ש מו"ק (ז' א'), ומובא בהערה שכן הביא הטור הארוך על התורה בשם אביו הרא"ש, ועיי"ש עוד. ובמדרש רבה מבואר שמסגירו בבית אחד שלא יצא ממנו, עי' חזו"א נגעים.

מתוך ה'מגדלות מרקחים': בספר אמרות ה' (לרבי משה אריה ליב ליטש רוזנבוים זצ"ל) בפרשתינו, כתב שאם באו כמה מצורעים יחד אל הכהן ואחד מהם תלמיד חכם, מקדימים אותו משום כבוד תורתו, וכמו כאשר באים לדין, שמקדימים את התלמיד חכם, כמבואר בשו"ע חו"מ סי' ט"ו. ולכאורה היה מקום לומר דלא כן, דהא קי"ל דבקלקלה...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויצא הכהן אל מחוץ למחנה וראה הכהן והנה נרפא נגע הצרעת מן הצרוע (יד ג) יש לעיין במצורע מוחלט או מוסגר, שאינו יכול לבוא אל הכהן כיון שאסור לו להכנס לתוך המחנה, וקרא לכהן שיבוא אליו לראות את נגעו, האם הכהן חייב לצאת אליו ולראות את נגעו, או לאו. והנה נאמר בכתוב "זאת תהיה תורת...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויצא הכהן אל מחוץ למחנה וראה הכהן והנה נרפא נגע הצרעת מן הצרוע (יד ג) הקשה בספר ביכורי שלמה (טהרות עמ' ש"ג), דלעיל כתיבי כמה קראי לגבי ראית הכהן את הנגע של מצורע מוסגר, כגון לעיל י"ג ה' וראהו הכהן ביום השביעי, ולא נאמר שם ויצא אל מחוץ למחנה, והרי גם מצורע מוסגר משתלח חוץ...

בספר בשבילי אורייתא (בשבילי הקודש, סימן יט, אות יח) הביא בשם המלא הרועים בשם הקדושת לוי לבאר המחלוקת בתו"כ ובילקוט האם צריך שדווקא כהן ישחוט את הציפור של המצורע, על פי מה שכתב הר"י מאורליינ"ש בטעם ששחיטה לאו עבודה, כי זה פעולה שישנה גם בחולין, ולפי"ז בעוף למ"ד אין שחיטה לעוף מן התורה [ומן התורה...

ידוע הפתגם: אחרי מות - קדושים - אמור, אחרי מותו של האדם חלילה מלדבר בגנותו, אלא רק קדוש ייאמר לו, ונראה להסמיך גם את פרשות 'תזריע - מצורע' לסדרה זו, תזריע מדבר על לידת זכר ונקבה, ואילו מצורע הוא נוטריקון של מוציא שם רע, כי כן הדרך לראות באדם את הרע ולדבר בו סרה מעת שנולד, כשרק לאחר מותו רואים...

וְשִׁלַּח אֶת הַצִּפֹּר הַחַיָּה עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה (ויקרא יד, ז) וְיִפְטוֹר יַת צִיפּוֹרָא חַיְיתָא עַל אַנְפֵּי חַקְלָא וִיהֵי אִין אִיטִימוֹס הַהוּא גַבְרָא לְמִילְקֵי תוּב בְצוֹרָעָא תַיְיבָא צִיפּוֹרָא חַיְיתָא לְבֵיתֵיהּ בְּיוֹמָא הַהוּא (תרגום יונתן) ואת הצפר החיה בדם וגו' (ויקרא יד...

וְאֶת הָ֨אֵזֹ֜ב, טעמים "קדמא ואזלא" על תיבת האזוב מרמז לאמרם (סוכה יג.) אזוב, ולא אזוב שיש לו שם לווי, אמר אביי כל שנשתנה שמו קודם מתן תורה ובאתה תורה והקפידה עליה, בידוע שיש לו שם לווי. וזהו האזוב - קדמא ואזלא, אם נשתנה שמו קודם מתן תורה ובאתה תורה והקפידה עליה.