מגילת רות

הנה דוד המלך יצא מבועז, ושם אמו של דוד מבואר בב"ב צ"א א' "נצבת בת עדאל", עוד מבואר שם קודם לכן שאבצן זה בועז. ואולי אפשר לרמוז שאם נחליף את הא' של אבצן באתב"ש = נמצא אותיות ת' ב' צ' נ', כאותיות נצבת, ואמנם בחילוף זה הוחלפה רק אות אחת, אך מצאנו כן ברש"י נשא ז' כ'.

וּתְהִי מַשְׂכֻּרְתֵּךְ שְׁלֵמָה וכו' אֲשֶׁר בָּאת לַחֲסוֹת תַּחַת כְּנָפָיו במדרש רבה א"ר חסא אשר באת לחסות תחת כנפיו. עכ"ל. וכבר תמהו על זה בספרים. ואפשר כוונתו לפימ"ש בילקוט ראובני פ' וישב שרות היה לה נשמה ישראלית, דהיינו שהיתה בעבר בגלגולה הקודם ישראלית ועתה נתגלגלה בגוף מואבית. ואי'...

וַיָּבֹאוּ שְׂדֵי מוֹאָב וַיִּהְיוּ שָׁם, בפי' הרוקח שדי מואב ויהיו שם ס"ת יבום. סתם ולא פירש. ואפשר כוונתו לרמז שאחר שמת מחלון נתייבמה רות לכליון, כדאי' בספר שרש ישי בשם חז"ל. אך עדיין צריך להבין למה נרמז זאת בפסוק זה שעדיין לא מוזכר שנשאו נשים, וצ"ע.

בילקוט (רמז תרח) א"ר חייא כל ראשי פסוקים של רות מתחילין בווי"ן, חוץ מח' פסוקים, שנדבקה לברית שנתנה לח' ימים. ובפי' הרוקח כתב אותם ח' פסוקים ראשיהן בגי' תרי"ג, כי רות קבלה עליה לקיימם. ובהגהות שם כתב צריך עיון לפי שאין יוצא החשבון תרי"ג. ועי' כאן