מראית העין

בגליון מהרש"א סימן סו הביא קו' האח' מ"ט דם האדם שלא פירש שרי לבולעו ובפירש אסור משום מראית העין. וק' הרי כל מה שאסרו חכ' משום מראית העין, אפי' בחדרי חדרים אסור. ואפ"ל - בס"ד- שכל עוד והדם לא פירש הרי הוא חפצא דהתירא, ורק בשעה שפי' נהי' כאן מהות של איסור, שמיחלף בדם האסור ועיין. בשונה מנשרו כליו...

'כל דבר שאסרו חכמים מפני מראית העין אפי' בחדרי חדרים אסור', היכן מצינו היתר במקום שאין מכירין?