קללות

במו"ק (ט.) אמר רשב"י לבנו שילך להתברך מפי החכמים, והם אמרו לו דברים שנראים קללות, וחזר לאביו, ואביו פירש לו כוונתם לברכה, וביאר המהרש"א שהתחכמו החכמים לברכו באופן כזה, כדי שילך לאביו ויתברך גם מפי אביו. ועפי"ז אפשר לבאר מה שאי' שבפנימיות הקללות נרמזו ברכות, ולכאורה למה לא נכתב להיפך, הברכות...