רבי שמעון

יבמות דף צז עמוד א: דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי כל ת"ח שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה שפתותיו דובבות בקבר ספר חסידים סימן רכד: וכל האומר דבר שמועה מפיהם הם מתפללים עליו שם ומליצים טובה עליו. ובברית עולם שם כתב, שאם אומר חידושים מצדיקים שבגן עדן בשם עצמו - הם מקללים אותו.

סוכה דף מה עמוד ב: ואמר חזקיה א"ר ירמיה משום רשב"י יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין מיום שנבראתי עד עתה ואילמלי אליעזר בני עמי מיום שנברא העולם ועד עכשיו ואילמלי יותם בן עוזיהו עמנו מיום שנברא העולם עד סופו. מהרש"א שם: בפרש"י לפטור בזכותי אני סובל כל עונותיהם כו' עכ"ל. והיינו שסובל...

רבו של הרוקח בספרו ערכי תנאים ואמוראים כותב שבציערותו לא היה מפורסם, ונקרא על שם אביו, ומשא"כ כשגדל - נקרא בשם עצמו. ומעניין שבד"כ באגדה זה ר"ש בן יוחאי, ובהלכה - זה ר"ש סתם, וידוע בשם הגר"א שבאגדה רמוז סודות, וא"כ לכאורה היה צריך להיות שקודם ילמד ההלכה ואח"כ האגדה, ומדוע כאן זה הפוך? ויתכן...

הוריות ב ב מאי ר' יהודה? דתניא: אם נפש אחת תחטא בשגגה בעשותה - הרי אלו ג' מעוטין, העושה מפי עצמו - חייב, בהוראת ב"ד - פטור. מאן שמעת ליה דדריש מיעוטי כי האי גוונא? רבי יהודה היא; דתניא, רבי יהודה אומר: זאת תורת העולה היא - הרי אלו שלשה מיעוטין. ובמלבי"ם עה"פ זאת תורת העולה (ריש פרשת צו) מביא...