רות

ברות (ב) מסופר על תחילת הקשר בין בועז לרות, שהיה זה על ידי שלקטה משדהו מתנות עניים, ועי' שבת קי"ג ב' כמה דברים טובים שבועז ראה ברות, וכן כתוב בפסוק ט"ז שבועז ציווה את נעריו "וְגַ֛ם שֹׁל־תָּשֹׁ֥לּוּ לָ֖הּ מִן־הַצְּבָתִ֑ים", ופירש רש"י עשו עצמכם כאילו אתם שוכחים. והרש"ש (פאה פ"ה מ"א) והמלבי"ם...

א] ראיתי ספר כתב יד אצל החסיד מורינו לייב בקלויז דקהילת קודש סלוצק וכתוב שם: רבינו ישעיה בן אברהם הלוי בעל השל"ה הקדוש נתעברה בו בארץ ישראל נשמת רות, וסימנך בספר רות מתחילים כל הפסוקים בווי"ן זולת ח' פסוקים שמתחילים באותיות ישעיה בא"ל, ובא"ל ר"ת בן אברהם לוי, עכ"ל. (סדר הדורות עמוד 252 כפי שתיקן...

בועז א] בועז מת באותו הלילה שנשא את רות. (ילקוט) וההוכחה לזה דלא כתיב ותלד לו בן אלא ותלד בן. עוד הוכחה שקראו לו השכנות שם ואם היה בחיים היה הוא קורא שם. (שרש ישי) ב] ושלמא הוליד את בועז. רבותינו אמרו אבצן זה בועז. ותימה יש, היאך יכול להיות, והלא נחשון בשנה שנייה ליציאת מצרים מת, ושלמון בנו...

רות א] רות לפני שנתגיירה היה שמה גִילִּית [1]. (זוהר חדש רות) ב] רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח הַפָּסוּק בְּרוּת עֵינַיִךְ בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר יִקְצֹרוּן וְגוֹ'. בַּפָּסוּק הַזֶּה יֵשׁ לְהִתְבּוֹנֵן, לָמָּה צָרִיךְ כָּאן לִכְתֹּב אָמַר לוֹ רַבִּי יִצְחָק, אִם כָּךְ, כַּמָּה פְסוּקִים הֵם בַּתּוֹרָה...

וַיִּקַּח בֹּעַז אֶת רוּת וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה אי' בילקוט שבועז מת באותו הלילה שנשא את רות. ואי' במקובלים שהגרים הם בחי' התגין שעל האותיות, בסוד הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה. וזהו דישתמש בתגא חלף (אבות פ"א מי"ג), מרמז על בועז שנשא את רות שהיא בחי' תגא, ובאותו הלילה חלף והלך מעולמו.

וְשַׂמְתְּ שִׂמְלֹתַיִךְ עָלַיִךְ בגמרא (שבת קיג:) אלו בגדים של שבת, וביאר הבן יהוידע לפי שרות בחינתה היתה מידת מלכות, ושבת היא מידת מלכות, לכן אמרה לה שמלותיך בגדים מהבחינה שלך, שהם בגדי שבת, עכ"ד. שמלותיך עליך אותיות יש עליך מלכות. ולכאורה יש לדקדק בדבריו, שהרי רות נקראת בחז"ל (ב"ב צא:)...

וַיֹּאמֶר לַקּוֹצְרִים בפי' הרוקח כתב דבר פלא: לקוצרים מלא ו' בא"ת ב"ש [כדפהגמי] בגי' מלאכים היו, ומצינו בימי סנחריב שגבריאל קצר העומר (עי' סנהדרין צה: ירושלמי פסחים פ"ט ה"ג שמו"ר יח, ה שהש"ר א, נז סד"ע פכ"ג), אך בכאן לא מצינו במדרש שהיו מלאכים, עכ"ל.

עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹקַיִךְ אֱלֹקָי אפשר לפי מ"ש בילקוט ראובני פ' וישב שרות היה לה נשמה ישראלית, דהיינו שהיתה בעבר בגלגולה הקודם ישראלית ועתה נתגלגלה בגוף מואבית. וזה רמזה רות "עמך עמי ואלקיך אלקי", שנשמתה ישראלית כמוה מאז ומתמיד.

בספר שרש ישי מביא בשם מדרש זוטא, א"ר יוחנן צריך אדם לחוש לשם, מחלון שהוא לשון מחילה, נזדווגה לו רות שהיתה מרתתת מן העבירות. אתי שפיר עם מ"ש בשם הרה"ק ר"מ מקוברין זי"ע שנעמי ורות הם בחי' אהבה ויראה, כי נעמי לשון נעימות, ורות מלשון רתת, וכן שתי הלחם בעצרת הם בחי' אהבה ויראה, וזה נרמז בפסוק...

וְשֵׁם הַשֵּׁנִית רוּת בזוהר חדש רות אי' על רות שבתחילה היה שמה גִילִּית, ואח"כ שינו את שמה לרות. רמז לדבר וְגִלִּית מַרְגְּלֹתָיו. עוד אמרו שם, רות על שם התוֹר שהוא כשר על גבי המזבח, כך רות כשרה לבא בקהל. עכ"ל. והנה אי' בבן יהוידע (מגילה י.) שיש ג' מיני נקודות, נקודת חיריק תחת האות, נקודת...