יין נסך

שמות לד יב טו ספר החינוך מצווה קיא: ועוד עשו הרחקות רבות בענין היין לפי שהיה עקר שמחת הזבח להם, ועוד שהתורה הזכירה אסורו בפרוש, כמו שכתוב בפרשת האזינו (דברים לב לח) ישתו יין נסיכם. ועל כן החמירו זכרונם לברכה בו ואמרו (ע"ז נח א) להרחקת הענין שאפילו יין של ישראל מיד שיגע בו גוי יהא אסור אפילו בהנאה.

אדם הנמצא בחברת גויים (כשבוי או חטוף רח"ל) ויש לו רק יין נסך ששוביו הגוים הביאו לו לקדש עליו, וחייב לשתותו גם לצורך קיום גופו מפאת פיקוח נפש. האם נאמר שכיון שמותר לשתותו ממילא יוכל לקדש עליו, או שנחשב שאינו ראוי לנסך ע"ג מזבח כי במהותו הוא יין נסך, ולכן לא יאמר את ברכת הקידוש של הלילה.

אחד שעשה הבדלה על יין שאינו מבושל שנגע בו מחלל שבת בפרהסיא, האם יצא יד"ח הבדלה?