אחרי מות האם אהרן הכהן יכל להיכנס לקודש הקדשים שלא ביום כיפור? (1 צופה)

[גרינפלד]

דעת רש"י והרמב"ן שגם אהרן הכהן עצמו לא יכל להיכנס לקודש הקדשים, אלא ביום כיפור.

אבל הגר"א מפרש על פי פשטות המדרש שאהרן [בשונה משאר הכהנים הגדולים] - יכל להיכנס בכל פעם שרצה, ובתנאי שיביא את סדר הקרבנות האמור בפרשה.

ובטעם שאהרן היה שונה מכולם, היה מקום לומר כי כתוב עליו "ויבדל אהרן להקדישו קודש קדשים", כיון שהוא עצמו היה קודש קדשים - יכל להיכנס למקום קודש הקדשים;
אך במאור הגדול הובא לבאר בזה באופן אחר, על פי הספורנו כ"ד ג' כי בימי המדבר היה עניין המשכן כל יום כיום כיפור, ולכן דווקא אהרן נצטווה להקטיר ולערוך הנרות, עכ"ד,
וכיון שזה היה מבחינה מסוימת כיום כיפור - יכל להיכנס כל יום,
ואולי נפק"מ לאלעזר בשנה האחרונה, שלפי הטעם שעל פי הספורנו לכאו' גם הוא יכל להיכנס במדבר כל יום,
אך לפי הטעם של קודש קדשים יתכן שעל אלעזר זה לא כתוב.

 

[אוהב ספר]

ובטעם שאהרן היה שונה מכולם, היה מקום לומר כי כתוב עליו "ויבדל אהרן להקדישו קודש קדשים", כיון שהוא עצמו היה קודש קדשים - יכל להיכנס למקום קודש הקדשים;

לחץ כדי לכווץ...

ע"ד אהרן בבל יבוא ואין משה בבל יבוא, שאי"צ אפי' הקרבנות, והוא מטעם הנ"ל

 

[גרינפלד]

כיון שהוא עצמו היה קודש קדשים

לחץ כדי לכווץ...

ואמנם היה מקום לפקפק שקודש הקדשים קאי גם על הכהנים הגדולים שבמקומו, וככן הוא בלשון הפסוק "ויבדל אהרן להקדישו קודש קדשים הוא ובניו עד עולם",
ובפשטות זה הולך אפי' על הכהנים ההדיוטים,
מ"מ יתכן שכיון שאהרן הוא השורש - יתכן שאצלו יש יותר ענין של קודש קדשים,
ואינני יודע אם זה נכון, ויתכן שצריך למחוק צד זה.

 

[הצעיר שבחבורה]

אבל הגר"א מפרש על פי פשטות המדרש שאהרן [בשונה משאר הכהנים הגדולים] - יכל להיכנס בכל פעם שרצה, ובתנאי שיביא את סדר הקרבנות האמור בפרשה.

לחץ כדי לכווץ...

היכן?

וראה במלבי"ם מש"כ ע"ד המדרש

בזה יש לפרש מ"ש במדרש רבה "ואל יבא בכל עת" אמר ר"י צער גדול היה לו למשה בדבר זה, אמר שמא נדחף אהרן ממחיצתו. אמר לו הקב"ה למשה לא כמו שאתה סבור אלא בכל עת שהוא רוצה יכנס ובלבד כסדר הזה   והוא תמוה! (א) איך סבור שנדחף אהרן ושם באר במדרש משום דסבור מ"ש "ואל יבא בכל עת" היינו עת של שבעים שנה וכדומה, הלא באר לו שיכנס בכל שנה ביום הכפורים. (ב) איך אמר שבכל עת שהוא רוצה יכנס, והוא פלאי.  ולפי מה שבארנו זה היה במאמר הא' שאמר לו קודם מיתת בני אהרן שלא אמר לו רק פסוק זה, ולא ידע משה באיזה עת יכנס ונתיירא שנדחף אהרן בל יכנס לעולם, והשיב ה' בכל עת שהוא רוצה כי אז היה יכול לכנס תמיד ובלבד כסדר הזה היינו בענן הקטורת, שלא נאסר לו לכנס בכל השנה עד שנאמרה פרשה זאת.​

 

[הרב מרודוש]

מישהו שאל את הגראי"ל שטיינמן האם אהרון הכהן נכנס באמצע השנה לקודש הקדשים
ענה לו מרן זצ"ל
לא
אם היה לו זמן מיותר הוא היה לומד, כי יקרה היא מפנינים יותר מכה"ג הנכנס לפני ולפנים!!

 

[גרינפלד]

מישהו שאל את הגראי"ל שטיינמן האם אהרון הכהן נכנס באמצע השנה לקודש הקדשים
ענה לו מרן זצ"ל
לא
אם היה לו זמן מיותר הוא היה לומד, כי יקרה היא מפנינים יותר מכה"ג הנכנס לפני ולפנים!!

לחץ כדי לכווץ...

אמנם בחכמת אדם (קונטרס מצבת משה, נוסף במהדורה השניה, הובא ב'המאור הגדול') כתב שהפסוק בסוף הפרשה "ויעש כאשר ציווה ה' את משה" - הכוונה שתיכף שאמר לו עשה כן באותו יום או למחרת, לזריזותו במצוות,
והקושיא שיקרה היא מפנינים - לכאורה י"ל שמ"מ כשיש מצווה קיומית - יש פעמים שצריך לעשותה,
כגון שהיה צורך לכפר על טומאת מקדש וקדשיו.

ויש מי שאמר שאהרן יכל לחשוב בלימוד בזמן זה.

 

[היושב בישיבה]

דעת רש"י והרמב"ן שגם אהרן הכהן עצמו לא יכל להיכנס לקודש הקדשים, אלא ביום כיפור.

אבל הגר"א מפרש על פי פשטות המדרש שאהרן [בשונה משאר הכהנים הגדולים] - יכל להיכנס בכל פעם שרצה, ובתנאי שיביא את סדר הקרבנות האמור בפרשה.

ובטעם שאהרן היה שונה מכולם, היה מקום לומר כי כתוב עליו "ויבדל אהרן להקדישו קודש קדשים", כיון שהוא עצמו היה קודש קדשים - יכל להיכנס למקום קודש הקדשים;
אך במאור הגדול הובא לבאר בזה באופן אחר, על פי הספורנו כ"ד ג' כי בימי המדבר היה עניין המשכן כל יום כיום כיפור, ולכן דווקא אהרן נצטווה להקטיר ולערוך הנרות, עכ"ד,
וכיון שזה היה מבחינה מסוימת כיום כיפור - יכל להיכנס כל יום,
ואולי נפק"מ לאלעזר בשנה האחרונה, שלפי הטעם שעל פי הספורנו לכאו' גם הוא יכל להיכנס במדבר כל יום,
אך לפי הטעם של קודש קדשים יתכן שעל אלעזר זה לא כתוב.

לחץ כדי לכווץ...

תמהני על הגה"ג שליט"א שלא ציטט בזה מהמגדלות מרקחים פרשת אחרי

 

[עמך]

אם היה לו זמן מיותר הוא היה לומד, כי יקרה היא מפנינים יותר מכה"ג הנכנס לפני ולפנים!!

לחץ כדי לכווץ...

קצת מעניין, איך היה נראה הכניסה של הכה"ג ביו"כ,
כנראה הוא היה עצוב וחשב - נבע'ח, היום אני לא יכול ללמוד וחייב להיכנס לפני ולפנים, הרי אם הייתי לומד עכשיו הייתי מגיע למעלה גדולה יותר,
ויש ליישב.

 

[אוהב ספר]

כנראה הוא היה עצוב וחשב - נבע'ח, היום אני לא יכול ללמוד וחייב להיכנס לפני ולפנים, הרי אם הייתי לומד עכשיו הייתי מגיע למעלה גדולה יותר,

לחץ כדי לכווץ...

אתה חושב כך בעבודה שלך ביו"כ, שהיא הרבה פחות מעבודה הכ''ג?

 

[עמך]

אתה חושב כך בעבודה שלך ביו"כ, שהיא הרבה פחות מעבודה הכ''ג?

לחץ כדי לכווץ...

לא, ולכן שאלתי שלפי מה שנאמר צריך לבוא עצוב ליו"כ ולדעת שכל יום אחר שבו לומדים שווה יותר. [יש לי שני כיוונים לתשובה, וזה היה לעורר המתבונן].

 

[אוהב ספר]

יש לי שני כיוונים לתשובה

לחץ כדי לכווץ...

אולי נזכה לדעתם?

 

[עמך]

אולי נזכה לדעתם?

לחץ כדי לכווץ...

מלמעלה ולא עיינתי בהם ככה"צ:
א.
מספרים על רב שדיבר בפני כמה חילונים על החשיבות של שמירת השבת,
הוא הסביר ששבת היא אפי' מעל יו"כ, יש בה סקילה ולא כרת וכו',
הדברים של הרב התקבלו אבל בכיוון ההפוך,
הוא רואה את אחד השומעים שפותח את חנותו ביו"כ ! רח"ל
הרב שואל אותו לפשר מעשיו, והלה משיב, הן הרב אמר ששבת יותר חמורה, ושבת אין לי כח לשמור, אז כ"ש שאין לי עניין לשמור רק על יו"כ שפחות בחומרתו.
ענה לו הרב, אני יסביר לך,
מה יותר חשוב, אוניה או סירת הצלה,
ברור שאוניה שווה יותר, ונצרכת יותר,
אבל כשיש סכנה והאוניה הולכת לטבוע אין ספק שהיא לא שווה מאומה ורק סירת ההצלה שווה הרבה יותר,
כן הוא בענינו הסביר הרב, אם כל השנה לא שמרנו לקיים המצוות כראוי, הן עתה אנו בסערה ונדונים לחיים או למוות,
כיצד אפשר כעת לעזוב את סירת ההצלה,
כל יום אנחנו באוניה בהוויות אביי ורבא, אך כשניגשים ביו"כ ליום הדין עכשיו צריך להלחם בשביל להכנס לסירת ההצלה.
ב.
עוד תי' עמוק וכללי יותר:
נאמר על מצוות שא"א לעשותם ע"י אחרים - שמבטלים עליהם תורה,
ולכאו', ממ"נ, אם תורה יותר גדולה ממצוות למה כשא"א לעשותה שאני, גם למה בכלל אין מצוה כל היום רק ללמוד כי זה המצוה הגדולה ביותר?
התשובה שא"כ לא היה עניין גם ללמוד, אנחנו למדים ע"מ לעשות, ואם לא עושים ל"ש שום תורה,
וכעושים מצוות מקיימים בכך גם את התורה, כמו שאומרים לקיים את כל מצוות תלמוד תורתך,
בקיום המצוה התורה נעשית מרוממת, ומי שלא לומד שלא לשמה שזה לא ע"מ לעשות נח לו שנהפכה שליתו על פניו,
לכן כשהכהן נכנס מתי שהוא חייב להיכנס כאן התורה שלו מקבלת שם תורה ומעלה אותה דרגות רבות,
בשונה מכל השנה שלא חייב להכנס שאז קיום התורה דהיינו המצוות לא חייבות להתקיים עכשיו וכבר עדיף ללמוד, והדברים צריכים לי ישוב, זה הכיוון עכ"פ.

 

[אוהב ספר]

כל יום אנחנו באוניה בהוויות אביי ורבא, אך כשניגשים ביו"כ ליום הדין עכשיו צריך להלחם בשביל להכנס לסירת ההצלה.

לחץ כדי לכווץ...

לכאו' אינו דומה, ששם איירי שכבר הסירה הרגילה א"א להשתמש איתה וכן ההוא שלא יכל לשמור שבת, אבל פה הלא אפשר לללמוד