ברית מילה ופדיון הבן המקור שסעודת ברית מילה בזמנה - מצוה דאורייתא. (1 צופה)

[לענ"ד]

השערי תשובה בהלכות תשעה באב סי' תקנא ס"ק ל"ג,
מביא בשם אור נעלם שסעודת ברית זה מצוה דאוריי'.
והראיה מרש"י בנדה ל"א,
שהגמ' אמרת שהברית בשמיני כדי שלא יהיו הכל שמחים וכו',
ורש"י מסביר שאוכלים ושותים בסעודת הברית.
וז"ל וע"ש באור נעלם שכתב דסעודת מילה בזמנה היא מצוה דאורייתא והביא מדברי רש"י בנדה דף ל"א שלא יהיו הכל שמחים שאוכלים ושותים בסעודת ברית מילה כו' ומ"ש בשם רש"י שלא.

 

[כהן קרב]

פשוט שמי שיבטל סעודה זו אינו נחשב כמבטל עשה

בפדר"א (כט)
רבי ישמעאל אומר, לא עכב אברהם מכל אשר צוהו, וכשנולד יצחק בו שונה ימי' הגישו למילה, שנאמר וימל אברהם את יצחק בנו בן שמונת ימים. והגישו למנחה על גבי המזבח, ועשה שמחה ומשתה. מכאן אמרו חכמים חייב אדם לעשות שמחה ומשתה באותו היום שזכה למול את בנו כאברהם אבינו, שנאמר ויעשה אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק.

 

[לענ"ד]

פשוט שמי שיבטל סעודה זו אינו נחשב כמבטל עשה

לחץ כדי לכווץ...

מה הוא כן יחשב?

 

[לענ"ד]

בפדר"א (כט)
רבי ישמעאל אומר, לא עכב אברהם מכל אשר צוהו, וכשנולד יצחק בו שונה ימי' הגישו למילה, שנאמר וימל אברהם את יצחק בנו בן שמונת ימים. והגישו למנחה על גבי המזבח, ועשה שמחה ומשתה. מכאן אמרו חכמים חייב אדם לעשות שמחה ומשתה באותו היום שזכה למול את בנו כאברהם אבינו, שנאמר ויעשה אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק.

לחץ כדי לכווץ...

המקור הזה מוכר.
אבל האור הנעלם היה בשבילי חידוש.

 

[הצעיר שבחבורה]

פשוט שמי שיבטל סעודה זו אינו נחשב כמבטל עשה

לחץ כדי לכווץ...

ברור, שהרי לא ציותה התורה בפירוש "עשה סעודה בברית"

מה הוא כן יחשב?

לחץ כדי לכווץ...

שביטל את סעודת הברית, שהוא פרט מפרטי הברית
ושמעתי פעם מאדם גדול אחד לבאר בזה, שהוא כעין "ויזבח יעקב זבח בהר ויקרא לאחיו לאכל לחם ויאכלו לחם וילינו בהר" שהיה בכריתת הברית בין יעקב ללבן

 

[בוסתנאי]

במחזור ויטרי (סי' תק) כ' 'עדיין עושין אותה בשמחה שעושין משתה, מצאתי באגדה וביום השמיני ימול כתיב, ואין כתיב שיוציא שום הוצאות, בא וראה כמה ישראל מחבבין את המצוה שהם מוציאין הוצאות לסעודה ובכמה עיניינים ולא נצטוו, אמר הק' אתם משמרים מצות מילה ותשמחו בה, אף אני מוסיף לכם שמחה שנאמר ויספו ענוים בה' שמחה וגו'.

ובאבודרהם (הל' מילה וברכותיה) כ' 'וכן נהגו לעשות סעודה ביום המילה, ויש סמך לזה במדרש שאומר ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק, ביום הגמ"ל את יצחק שעשה משתה ביום השמיני שנמול'.

וכן פסק בשו"ע (יו"ד רסה יב) 'נוהגים לעשות סעודה ביום המילה'.

בשו"ע (או"ח תרמ ו) כ' 'חתן ושושבינים וכל בני החופה פטורים מן הסוכה כל ז' ימי המשתה', וכ' הרמ"א 'וסעודת ברית מילה וכן הסעודה שאוכלין אצל היולדת חייבין בסוכה', וכ' המג"א (סקי"ג) 'ול"ד לסעודת חתן שהיא מצוה גדולה לשמח חתן וכלה ונקראת סעודת מצוה בכל מקום, אבל הכא אינו אלא מנהג בעלמא', ובהמשך דבריו כ' 'דאע"ג דסעודת מצוה הוא כמ"ש בי"ד סי' רס"ה סי"ב מ"מ אינה מצוה כ"כ, דלא מצינו בגמ' בהדיא כמו סעודת נישואין דאיתא פ"ג דפסחים בהדיא ע"ש', ובביאור הגר"א כ' 'דלאו מצוה מדאורייתא היא שידחה סוכה כמו נישואין, וגם כן אינו מחוייב בשמחה כמו בנשואין'.

וז"ל הביאור הלכה סי' רמט 'ומ"מ לדינא יש לעיין בזה טובא דהלא סעודת שבת בלילה היא חובה מצד הדין משא"כ בסעודת ברית מילה ופדה"ב אינו אלא מצוה בעלמא ולא חיובא כלל וא"כ אם משער שע"י אכילתו יתבטל לגמרי מסעודת לילה יש לו למנוע מזה'.

 

[חפץ בחיים]

משתה גדול ביום הגמל את יצחק.

לחץ כדי לכווץ...

חובבי הרמזים ודאי ייהנו
שמעתי, כי הגמל את יצחק הינו נוטריקון ה"ג מל, רוצה לומר בים השמיני מל.

 

[שמשון פופוביץ]

חובבי הרמזים ודאי ייהנו
שמעתי, כי הגמל את יצחק הינו נוטריקון ה"ג מל, רוצה לומר בים השמיני מל.

לחץ כדי לכווץ...

זה תוס' באיזה מקום, לא?

 

[הצעיר שבחבורה]

זה תוס' באיזה מקום, לא?

לחץ כדי לכווץ...

שבת קל א ד"ה שש אנכי
ולפנינו בפסיקתא זוטרתא (לקח טוב).