פסח, חודש ניסן וּבְמֹפְתִים זֶה הַדָּם - פירוש מחודש (1 צופה)

[געגועים]

וּבְמֹפְתִים - זֶה הַדָּם, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: וְנָתַתִּי מוֹפְתִים בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ.​

ובמופתים זה הדם, הוא הדם שהיה יוצא מגופם במותם, כי לא היו מתים כמו החולים שהמלאך אינו מנוולם בשחיטה מפורעת, אלא היה שוחטם כמו ששוחטים הבהמות, שיוצא מהם הדם. (הגדת מדרש בחידוש למהר"ר אליעזר נחמן פואה ז"ל)​

 

[מנורה בדרום]

מהר"ל מבאר את פירוש כל המאמר ההוא שיש ב' סיבות שבאו המכות על מצרים
הא' עונש על מה שהם עשו
והב' להראות נפלאותיו
"ביד חזקה, בזרוע נטויה, ובמורא גדול, כולם מורים על הכאה שבאה עליהם... ובמופתים זה הדם, פירוש שינוי מצד המתפעל שנשתנה להיות דם ואין ראוי שיהיה המים נעשים דם'' וכו' יעויין שם

 

[גרינפלד]

וּבְמֹפְתִים - זֶה הַדָּם, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: וְנָתַתִּי מוֹפְתִים בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ.​

ובמופתים זה הדם, הוא הדם שהיה יוצא מגופם במותם, כי לא היו מתים כמו החולים שהמלאך אינו מנוולם בשחיטה מפורעת, אלא היה שוחטם כמו ששוחטים הבהמות, שיוצא מהם הדם. (הגדת מדרש בחידוש למהר"ר אליעזר נחמן פואה ז"ל)​

לחץ כדי לכווץ...

'

ריטב"א:

במופתים זה הדם. ואע"פ שמכת הדם היתה אחת קורא אותה מופתים לפי שנעשו בעניינו מופתים רבים, כי המים שהיו צלולים מכל מימות שבעולם נהפכו לדם אחר שהיו בידם של מצרים, וישראל ומצרי שותים בכוס אחד, לצד המצרי דם ולצד ישראל מים, ובמדרשו של רשב"י, שהיו נעשים כאש שורף ומתמלא כל מצרים עשן מהם [נ"א: בפיהם] והיינו דכתיב דם ואש ותמרות עשן.

לחץ כדי לכווץ...

לחץ כדי לכווץ...

 

[געגועים]

ובמדרשו של רשב"י, שהיו נעשים כאש שורף ומתמלא כל מצרים עשן מהם [נ"א: בפיהם] והיינו דכתיב דם ואש ותמרות עשן.

לחץ כדי לכווץ...

וכנ"ל

ב] במדרשו של רשב"י (מכילתא דרשב"י) שהיו נעשים כאש שורף ונתמלא כל מצרים עשן מהם והיינו דכתיב דם ואש ותמרות עשן [1]. (ריטב"א)

ג] אל תאמר שמכת הדם הייתה משום מיאוס בלבד אלא היו שותים הדם ובא במעיהם ובקע במעיהם ועלה [2]. (זוה"ק)
[1] זה נרמז בפסוק ובאש היאור.
[2] יובן יותר ע"פ מדרשו של רשב"י שהיה הדם שורף, א"כ היה שורף מעיהם​

לחץ כדי לכווץ...

 

[געגועים]

"והמופתים" - זה הדם (הגש"פ); מה הפירוש? | פורום אוצר התורה

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il