חזון איש - השתדלות (1 צופה)

[ספרייה תורנית]

כבר דשו רבים בדעת גדו"י על הצבעה בבחירות מצד איסור התחברות לרשעים. אשכול זה לא יעסוק בשאלה זו.

מצאתי בימים האחרונים דבר חדש (עכ"פ לי), שהחזו"א כשלעצמו נמנע מלהצביע מסיבה אחרת לגמרי. בקובץ גליונות התפרסמה כתבה על הגרש"ז אולמן זצ"ל הרב דמשכנות יעקב ב"ב שהסתופף בצעירותו בצילו של החזו"א:


מה הפירוש "אני יודע שזה לא מעלה ולא מוריד, זה כמו כדורגל"?

להבנתי הכוונה היא שחובת ההשתדלות היא רק בפעולה שמביאה ישירות את התוצאה. אך הצבעה בבחירות של אדם אחד אין לה סיכויים להביא תוצאה כלשהי (נא לא להביא דוגמאות שפ"א בבחירות בבנימינה בשנת XXX נבחר פלוני על חודם של X קולות וכו'. זה בסדר), אלא שהצבעה של רבים בכוחה להשפיע. ולכן מי שחש עצמו כחלק מהכלל א"כ פעולתו היא בעיניו כחלק מהכלל, ובחובתו להצביע כיון שזו ההשתדלות שלו, משא"כ מי שחש שהאדם נברא יחידי, וחי לעצמו, א"כ הדר דינא ד"אני יודע שזה לא מעלה ולא מוריד", וכמו כדורגל שהאדם בועט ומי יודע לאן הכדור יגיע, ולכן זה לא מחובת ההשתדלות שלו.

אבל כמה חברים חלוקים עלי בביאור דברי החזו"א. אולי הציבור דכאן יכריע. צריך כמובן הסבר לכך שהחזו"א עצמו לא הצביע ומאידך שהוא הורה לאחרים להצביע, וזה האתגר הגדול כאן.

 

[ספרייה תורנית]

אגב באמונה ובטחון כותב החזו"א שמה שלא דרך הטבע שיהיה, אין זו השתדלות אלא מעשה יאוש. וצריך ביאור מהמעשה של "איש חסיד" בפיוט של מוצאי שבת. שנראה שלא היתה שום מלאכה שידע לעסוק בה. אלא שסמך על הבורא שיזמין לו. ולמה זה לא דומה למה שאין דרך שימצא כלל.

 

[חרש המדבר]

אני לא מבין מה ההבדל בין דרגת הביטחון לגבי זה, כ"א מבין את זה, גם אם אינו בעל ביטחון גדול.

 

[עמך]

מדוע לא לומר פשוט שאותה תוצאה תבוא גם אם לא תשלשל פתק מסוים, בלי קשר לרבים או יחיד.

 

[י"ג מידות]

מדוע לא לומר פשוט שאותה תוצאה תבוא גם אם לא תשלשל פתק מסוים, בלי קשר לרבים או יחיד.

לחץ כדי לכווץ...

כי אם לא ידברו על הצבעה אצל הציבור החרדי,
לא תהיה אותה תוצאה.

 

[ידיעת התורה]

(שלא ממין הענין)

זה כמו כדורגל"?

לחץ כדי לכווץ...

קצת מוזר שהחזו"א התבטא בנוסח כזה...

 

[צריך עיון]

אגב באמונה ובטחון כותב החזו"א שמה שלא דרך הטבע שיהיה, אין זו השתדלות אלא מעשה יאוש. וצריך ביאור מהמעשה של "איש חסיד" בפיוט של מוצאי שבת. שנראה שלא היתה שום מלאכה שידע לעסוק בה. אלא שסמך על הבורא שיזמין לו. ולמה זה לא דומה למה שאין דרך שימצא כלל.

לחץ כדי לכווץ...

יתכן דשם אפילו בגדר השתדלות לא היה אלא הזמין את עצמו לקבל ישועת הבורא

 

[בד קודש]

המעיין היטב באמונה ובטחון יבין את כוונת החזו"א לאשורו.
אין חילוק בין כלל ופרט וכו'. החילוק הוא בדרגת האמונה וביטחון של כל יחיד ויחיד. דהיינו יש מי שיודע שהגזירה אמת והחריצות שקר ויש מי שמכיר בכך, יש מי שמכיר בכך ויש מי שמרגיש בכך. היודע את זה מחוייב לפעול השתדלות בדרגה מסויימת, המכיר - בדרגה פחותה ממנו, והמרגיש לא נזקק להשתדלות כלל.
(הגר"א מפרש "מלך עוזר ומושיע ומגן" עוזר - למי שבדרגת השתדלות רגילה, מושיע - לגבוה ממנו שזקוק להשתדלות פחותה (ולכן צריך ישועה ולא רק עזרה) ומגן - לצדיק שאינו משתדל כלל ולכן זקוק להגנה מלאה).

 

[אוהב ספר]

אני לא מבין מה ההבדל בין דרגת הביטחון לגבי זה, כ"א מבין את זה, גם אם אינו בעל ביטחון גדול.

לחץ כדי לכווץ...

הקב''ה מתנהג עם כל בן אדם לפי דרגתו, ולכן ידיעה לא כ''כ מספיקה כי אם הרגשה אמיתית שאדם שמרגיש באמת ככה אז לא מוטלת עליו החובה כיון שבכל מקרה הוא מרגיש את זה מיותר לגמרי

 

[נחלים]

דברי החזו"א טעונים יותר ביאור דמה עניין השתדלות למצוה

 

[בד קודש]

דברי החזו"א טעונים יותר ביאור דמה עניין השתדלות למצוה

לחץ כדי לכווץ...

למה זה מצווה? המצווה היחידה היא ההשתדלות גופא!

התחברות לרשעים היא תמיד פסולה, הסיבה היחידה שאנו מצביעים היא להשפיע שמצב התורה לא יהיה גרוע יותר ממה שהוא עכשיו ואם נוכל, גם נתקן.
הרי זו הייתה השאלה הראשונה של הגרש"ז אולמן שם, והחזו"א לא סתר את הטענה אלא אמר שזו חובת השתדלות להשפיע ולנסות לתקן.

(אקווה שאני לא סוטה מן הנושא - אחת הטעויות הטראגיות של דורינו היא שלא יודעים מה באמת השקפת החזו"א על המדינה, ואני מדבר כליטאי מבטן ומלידה. כל גדולי הדור דאז מלבד הראי"ה קוק, אחזו שאסור להתחבר לציונות ולמדינה כלל.
מכיון שישנו חשש שמצב חיי התורה ידרדר מיום ליום ע"י השלטונות, סבר החזו"א שיש להתיר את ההשתתפות הזו בגדר השתדלות בלבד ובחינת מציל מן הארי ומן הדוב, בשום פנים ואופן לא אמר החזו"א מעולם שיש מצווה בעצם ההשתתפות בשלטון.)