חידה בתלמוד וחז"ל יהודי משיב בשאלה (1 צופה)

[אוהב ספר]

היכן מצינו בחז"ל קצת מקור למושג 'יהודי משיב לשאלה בשאלה'?

 

[מנורה בדרום]

היכן מצינו בחז"ל קצת מקור למושג 'יהודי משיב לשאלה בשאלה'?

לחץ כדי לכווץ...

רבי עקיבא וטורנוסרופוס בכמה מקרים

 

[אוהב ספר]

רבי עקיבא וטורנוסרופוס בכמה מקרים

לחץ כדי לכווץ...

שם היה כדי להגיע בסוף לתשובה של השאלה הראשונה
כוונתי באופן שהשאלה השנייה היא התגובה הסופית (כדוגמת 'למה לא?')

 

[אחד יחיד]

היכן מצינו בחז"ל קצת מקור למושג 'יהודי משיב לשאלה בשאלה'?

לחץ כדי לכווץ...

ולטעמיך.

 

[אוהב ספר]

ולטעמיך.

לחץ כדי לכווץ...

שם היה כדי להגיע בסוף לתשובה של השאלה הראשונה
כוונתי באופן שהשאלה השנייה היא התגובה הסופית (כדוגמת 'למה לא?')

לחץ כדי לכווץ...

 

[חזיא לרדיא]

בבא מציעא פ"ד עא תשובת הגמ' היא שאלה, וכי אומרים לו לאדם עלה למגדל ושמוט סולם מתחתיך.

 

[חכימא]

היכן מצינו בחז"ל קצת מקור למושג 'יהודי משיב לשאלה בשאלה'?

לחץ כדי לכווץ...

מי אמר שמצינו?

 

[געגועים]

א''ל רבי אבא כמאן כב''ש? א''ל אלא כמאן? (סוכה ג.)

 

[אוהב ספר]

בבא מציעא פ"ד עא תשובת הגמ' היא שאלה, וכי אומרים לו לאדם עלה למגדל ושמוט סולם מתחתיך.

לחץ כדי לכווץ...

זה לשון תמיהה ליישב דבר אחר, כוונתי לשאלה נגדית באמת

 

[אוהב ספר]

א''ל רבי אבא כמאן כב''ש? א''ל אלא כמאן? (סוכה ג.)

לחץ כדי לכווץ...

מקור יפה, אבל שם אינו שאלה אלא לומר שאינו כמישהו אחר, כוונתי לשאלה ממש כדוגמת 'למה לא?', שלא בא להביא תשובה ישירה על השאלה אלא כהתחמקות

 

[אוהב ספר]

רמז: במסכת נדרים

הבהרה מסויימת לחידה: מדובר על דבר שהשאלה השנייה לא עונה על השאלה הראשונה, והיא גם לא שאלה שהוא היה שואל לולא השאלה הראשונה, אלא כיון ששאל אותו שאלה אחת ענה לו בשאלה זו וכך בעצם סכר את פי השואל הראשון

 

[אוהב ספר]

רבי יוסי ורבי יהודה חד אכיל דייסא באצבעתיה וחד אכיל בהוצא א"ל דאכיל בהוצא לדאכיל באצבעתיה עד מתי אתה מאכילני צואתך אמר ליה דאכיל באצבעתיה לדאכיל בהוצא עד מתי אתה מאכילני רוקך (נדרים מט:)

 

[לב טוב]

היכן מצינו בחז"ל קצת מקור למושג 'יהודי משיב לשאלה בשאלה'?

לחץ כדי לכווץ...

מי המציא את המושג הזה ?

מה שהביאו מחז''ל הוא משום שבמקום שהיה צורך להשיב בשאלה השיבו בשאלה
אך אין זה רמז כלל לענין הנ''ל.

ועוד
כפי הידוע לי [לא בדקתי]
המושג הנ''ל לא מפיהם של חכמים אמיתיים בא
אלא המושג בא מאנשים שלא יודעים לענות תשובות ישרות
המושג הנ''ל נאמר רק להמחיש את חכמתו של היהודי שיודע לענות גם כשאין לו תשובה ומעמיד את השואל בשאלה
ואין לזה קשר כלל לגמרות שהביאו כאן דוגמאות ששם אכן השאלה ששאלו היא אכן התשובה לשאלה

 

[אוהב ספר]

דבריך נכונים ברובם.
והם ודאי נכונים כלפי כל המקורות שציינו כאן.

אבל מה תאמר במקור שציינתי, וכי שם מה שהוא אמר 'עד מתי אתה מאכילני רוקך' הוא תשובה לשאלה הראשונה?
אין זאת כי אם כהתחמקות מפני השאלה הראשונה.
וזה גופא היה החידה - למצוא מקור באופן כזה ודלא כרוב התשובות שנענו כאן
וכמו שכתבתי:

הבהרה מסויימת לחידה: מדובר על דבר שהשאלה השנייה לא עונה על השאלה הראשונה, והיא גם לא שאלה שהוא היה שואל לולא השאלה הראשונה, אלא כיון ששאל אותו שאלה אחת ענה לו בשאלה זו וכך בעצם סכר את פי השואל הראשון

לחץ כדי לכווץ...

 

[לב טוב]

דבריך נכונים ברובם.
והם ודאי נכונים כלפי כל המקורות שציינו כאן.

אבל מה תאמר במקור שציינתי, וכי שם מה שהוא אמר 'עד מתי אתה מאכילני רוקך' הוא תשובה לשאלה הראשונה?
אין זאת כי אם כהתחמקות מפני השאלה הראשונה.
וזה גופא היה החידה - למצוא מקור באופן כזה ודלא כרוב התשובות שנענו כאן
וכמו שכתבתי:

לחץ כדי לכווץ...

יש בזה סוג תשובה קשט עצמך ואח''כ קשט אחרים

 

[אוהב ספר]

יש בזה סוג תשובה קשט עצמך ואח''כ קשט אחרים

לחץ כדי לכווץ...

אין נראה דהכוונה שם היתה מטעם זה, אלא כאומר בעוד שאתה שואלני על זה, אשאלך על כך, ובכך אין לך פתחון פה לפני

 

[לב טוב]

אין נראה דהכוונה שם היתה מטעם זה, אלא כאומר בעוד שאתה שואלני על זה, אשאלך על כך, ובכך אין לך פתחון לפני

לחץ כדי לכווץ...

מדוע לא נראה לכת"ר
אדרבה יותר נראה לי שדרך החכמים לומר דברי חכמה בדבריהם כגון קשט וכו'
ולא רק לומר לזולתו אין לך פתחון לפני

 

[בנין אב]

אולי יש מקור יותר טוב בביצה דף כ'.
שוב מעשה בתלמיד אחד מתלמידי ב"ה שהביא עולתו לעזרה לסמוך עליה, מצאו תלמיד אחד מתלמידי ב"ש, אמר לו מה זו סמיכה, אמר לו מה זו שתיקה, שתקו בנזיפה והלך לו.
והגמרא ממשיכה, אמר אביי הלכך האי צורבא מרבנן דאמר ליה חבריה מלתא, לא להדר ליה מלתא טפי ממאי דאמר ליה חבריה, דאיהו אמר ליה מה זו סמיכה, וקא מהדר ליה מה זו שתיקה:

 

[לב טוב]

וקא מהדר ליה מה זו שתיקה:

לחץ כדי לכווץ...

שם הוא אמר לו לשתוק אלא שאמר זה בלשון שאלה
וגם ממשיך שם בגמ' שתקו בנזיפה ופי' רש''י שגער בו.