הוריות מאן שמעת ליה דדריש מיעוטי כי האי גוונא, רבי יהודה היא (1 צופה)

[הצעיר שבחבורה]

הוריות ב ב
מאי ר' יהודה? דתניא: אם נפש אחת תחטא בשגגה בעשותה - הרי אלו ג' מעוטין, העושה מפי עצמו - חייב, בהוראת ב"ד - פטור.
מאן שמעת ליה דדריש מיעוטי כי האי גוונא? רבי יהודה היא; דתניא, רבי יהודה אומר: זאת תורת העולה היא - הרי אלו שלשה מיעוטין.

ובמלבי"ם עה"פ זאת תורת העולה (ריש פרשת צו) מביא "ודעת ר"ש דאין לדייק כ"כ וג' מעוטים זאח"ז כלם ענין אחד הם, (כן אמר בהוריות (דף ב' ע"ב) ממאי דקמייתא ר' יהודה מאן שמעת לי' דדריש מעוטי, כה"ג (ר"ל נפש תחטא אחת תחטא בעשותה תחטא כנ"ל ויקרא ס' רע"ח) ר"י, דתניא רי"א זאת תורת העולה הרי אלו מעוטים), ואין כאן אלא ריבוי א' מלת תורת, שמכניס דברים רבים תחת כלל א', ומעוט א' מלת זאת"

משום דר' שמעון בספרא שם פליג אדר' יהודה לגבי זאת תורת העולה יעו"ש

ובעיני יפלא, איך אפשר לומר דר"ש פליג ולא דריש מיעוטי כי האי גוונא, מדאיתא בשבת (צג א)
רבי שמעון סבר: תלתא מיעוטי כתיבי נפש תחטא אחת תחטא בעשתה תחטא. חד למעוטי זה עוקר וזה מניח, וחד למעוטי זה יכול וזה יכול, וחד למעוטי זה אינו יכול וזה אינו יכול. ורבי יהודה: חד למעוטי זה עוקר וזה מניח, וחד למעוטי זה יכול וזה יכול, וחד למעוטי יחיד שעשאה בהוראת בית דין.

הרי בהדיא דר"ש נמי סבר תלתא מיעוטי כתיבי, וצ"ע.​

 

[מחכה]

ובתוס' בהוריות כתבו
דמשמע נפש תחטא אחת תחטא בעשות' תחטא הרי אלו שלשה מיעוטי דמשמע בעשותה מפי עצמו חייב למעוטי תולה בבית דין דפטור והני שלשה מיעוטי מפרש במסכת שבת בפרק המצניע (דף צג.) לר' יהודה חד למעוטי זה עוקר וזה מניח וחד למעוטי זה יכול וזה יכול וחד למעוטי יחיד שעשה בהוראת בית דין דפטור:

היינו שהמח' היא איך לומדים את המיעוטים אך וודאי שיש מיעוטים וצ''ע

 

[הצעיר שבחבורה]

היינו שהמח' היא איך לומדים את המיעוטים אך וודאי שיש מיעוטים וצ''ע

לחץ כדי לכווץ...

ואת אמרת תניא דמסייע לך, אטו לא ידענא דשפיר קאמינא?