ל"ג בעומר הערה למלינים על העולים לציון הרשב"י במירון (17 צופים)

[צריך עיון]

לשון שער הכוונות:

עניין מנהג ישראל שנהגו ישראל לעלות ביום ל"ג בעומר על קברי הרשב"י ורבי אלעזר בנו, אשר קבורים בעיר מירון כנודע, ואוכלים ושותים ושמחים שם... והר"ר יונתן שאגיש העיד לי, שבשנה הא' קודם שהלכתי אני אצלו ללמוד עם מורי ז"ל, שהוליך את בנו הקטן שם עם כל אנשי ביתו, ושם גילחו את ראשו כמנהג הידוע ועשה שם יום משתה ושמחה.

לחץ כדי לכווץ...

לגבי הסיפא:
לכאו' אין שייך לכאן דהמשתה ושמחה היה בגלל התגלחת ולאו דוקא שם [האם לא היו מביאים זה כמקור באשכול על 'מנין שיש לעשות שמחה ב'חלאקה'?..]

 

[ידידות משכנותיך]

לענ"ד יש לחלק טובא את הדיון בשני מבטים שונים לגמרי על הענין העליה מירונה
שכן יש את המבט בו העליה היא ענין העומד בפני עצמו
כהשתתפות בשמחת הרשב"י {ואולי אפי' כקיום ה"דין" של עולו ואיתכנשו {אפי' שזה נאמר כמובן על אותו זמן שרשב"י הסתלק}}
ולכן העליה מירונה אינה לשם התעלות רוחנית גרידא אלא כקיום רצון רשב"י שנשמח בשמחתו
במבט זה מן הסתם אוחזים כמה קהילות קדו' {כמדומה שבאמשינוב וכו'}
אך רוב הציבור אינו רואה כך את הדבר אלא כזמן ומקום מסוגל לפעול ישועות
או לחילופין זמן מרומם של קרבת ה' והשתתפות בענין הגדול של גילוי סודות התורה לארץ ולדרים וכו'
ממילא כל דיון בנושא יכול ליהות האם יש כזה "דין" של עליה מירונה
וע"ז כמדומה נאמרו כל האמירות מפיהם של רבותינו שאם החזו"א לא עלה אז אין כזו הלכה וכו' וכו'
אך לגבי המבט השני אין מה לדון שכן מי שזה אכן מרוממם אותו ומכניס אותו למצב של דביקות ממילא זה תלוי במבטו
שכן אם לדוגמה הוא ממהר את תפילתו למען יספיק ללמוד עוד קצת וכו' הרי שבמבטו הוא"מותר" על השגות רוחניות למען ההשגה הגדולה במעלה של התעצמות נפשו אם שורש מקור התורה
אך אם הוא אינו כזה א"כ מאי שנא מירון וכו'

 

[אוהב ספר]

אך לגבי המבט השני אין מה לדון שכן מי שזה אכן מרוממם אותו ומכניס אותו למצב של דביקות ממילא זה תלוי במבטו
שכן אם לדוגמה הוא ממהר את תפילתו למען יספיק ללמוד עוד קצת וכו' הרי שבמבטו הוא"מותר" על השגות רוחניות למען ההשגה הגדולה במעלה של התעצמות נפשו אם שורש מקור התורה
אך אם הוא אינו כזה א"כ מאי שנא מירון וכו'

לחץ כדי לכווץ...

ברור שזה תלוי ברווח מול הפסד
העליה מירונה אורכת המוני שעות הלוך חזור והשהיה שם, והמנוחה אחריה, על כל אחד לבדוק אם באמת לפי תכלית האדם זה שווה על פני המון שעות לימוד

וגם, מי יעיד על עצמו שכוונתו רק לשם שמים?

 

[אחד יחיד]

וגם, מי יעיד על עצמו שכוונתו רק לשם שמים?

לחץ כדי לכווץ...

אף אחד.
אבל מי אמר שצריך שיהיה מאה אחוז לשם שמים?

 

[אוהב ספר]

אף אחד.
אבל מי אמר שצריך שיהיה מאה אחוז לשם שמים?

לחץ כדי לכווץ...

כשאתה בא לבטל נגד זה דברי תורה, ולשקול במאזני הפלס מה עדיף, ומה רצון הקב''ה - אם זה לא יהיה לשם שמים המצב יהיה גרוע

 

[המאושר!]

וגם, מי יעיד על עצמו שכוונתו רק לשם שמים?

לחץ כדי לכווץ...

באותה מטבע לשון - וכי מי יעיד על מי שלומד ועוסק בתורה, שכוונתו 'רק' לשם שמים.

 

[אוהב ספר]

באותה מטבע לשון - וכי מי יעיד על מי שלומד ועוסק בתורה, שכוונתו 'רק' לשם שמים.

לחץ כדי לכווץ...

לימוד התורה הוא קיום רצונו בעצם
והעליה מירונה היא רק עזר חיצוני לעבודתו
ומי שלא עשהו לשמה איני יודע כמה קיים התכלית הנרצה ממנו

 

[אחד יחיד]

כשאתה בא לבטל נגד זה דברי תורה, ולשקול במאזני הפלס מה עדיף, ומה רצון הקב''ה - אם זה לא יהיה לשם שמים המצב יהיה גרוע

לחץ כדי לכווץ...

לא אמרתי שזה לא לשם שמים, אלא לא מאה אחוז לשם שמים.

 

[המאושר!]

כשאתה בא לבטל נגד זה דברי תורה, ולשקול במאזני הפלס מה עדיף, ומה רצון הקב''ה - אם זה לא יהיה לשם שמים המצב יהיה גרוע

לחץ כדי לכווץ...

אתה צודק בכך שזה כשאתה - אדם פשוט.

אבל לא במה שנהגו והנהיגו צדיקים וקדושים.

 

[אחד יחיד]

באותה מטבע לשון - וכי מי יעיד על מי שלומד ועוסק בתורה, שכוונתו 'רק' לשם שמים.

לחץ כדי לכווץ...

על זה נאמר מתוך שלא לשמה בא לשמה.

 

[אוהב ספר]

לא אמרתי שזה לא לשם שמים, אלא לא מאה אחוז לשם שמים.

לחץ כדי לכווץ...

גם אני על זה דיברתי, אבל כל חשבון פה צריך להשקל כשוקלי הזהב והפנינים

 

[המאושר!]

לימוד התורה הוא קיום רצונו בעצם
והעליה מירונה היא רק עזר חיצוני לעבודתו
ומי שלא עשהו לשמה איני יודע כמה קיים התכלית הנרצה ממנו

לחץ כדי לכווץ...

הבהרה: ההשוואה שהשוותי לשם הויכוח - להראות וללמד שאין זו טענה.

 

[אחד יחיד]

לימוד התורה הוא קיום רצונו בעצם
והעליה מירונה היא רק עזר חיצוני לעבודתו
ומי שלא עשהו לשמה איני יודע כמה קיים התכלית הנרצה ממנו

לחץ כדי לכווץ...

אכן, אבל לא צריך לשמה במאת האחוזים. כנלענ"ד.

 

[אוהב ספר]

אתה צודק בכך שזה כשאתה - אדם פשוט.

אבל לא במה שנהגו והנהיגו צדיקים וקדושים.

לחץ כדי לכווץ...

אינני נכנס לעיקר הויכוח
אבל הם ודאי עשאוהו לשמה
וגם היה להם הרבה פחות סיבות גשמיות ליסוע, בשונה מהיום

 

[אוהב ספר]

אכן, אבל לא צריך לשמה במאת האחוזים. כנלענ"ד.

לחץ כדי לכווץ...

גם אני על זה דיברתי, אבל כל חשבון פה צריך להשקל כשוקלי הזהב והפנינים

לחץ כדי לכווץ...

 

[אחד יחיד]

גם אני על זה דיברתי, אבל כל חשבון פה צריך להשקל כשוקלי הזהב והפנינים

לחץ כדי לכווץ...

ללמוד תורה אפשר כל השנה.
לקבל חיזוק לעבודתו יתברך במירון זה רק בל"ג בעומר.
אמנם זה כל אדם לגופו.

 

[אוהב ספר]

הבהרה: ההשוואה שהשוותי לשם הויכוח - להראות וללמד שאין זו טענה.

לחץ כדי לכווץ...

אבל כמו שנתבאר אין בזה ראיה כ''כ

 

[אוהב ספר]

ללמוד תורה אפשר כל השנה.
לקבל חיזוק לעבודתו יתברך במירון זה רק בל"ג בעומר.
אמנם זה כל אדם לגופו.

לחץ כדי לכווץ...

איה''נ, אבל גם בל''ג בעומר יש מצוות ת''ת
ולהחליט לבטלו צריך סיבה טובה יותר מהלימוד עצמו

 

[אחד יחיד]

איה''נ, אבל גם בל''ג בעומר יש מצוות ת''ת
ולהחליט לבטלו צריך סיבה טובה יותר מהלימוד עצמו

לחץ כדי לכווץ...

נכון, ולכן כתבתי שזה לכל אדם לגופו.

 

[עוזי ומגני]

לענ"ד יש לחלק טובא את הדיון בשני מבטים שונים לגמרי על הענין העליה מירונה
שכן יש את המבט בו העליה היא ענין העומד בפני עצמו
כהשתתפות בשמחת הרשב"י {ואולי אפי' כקיום ה"דין" של עולו ואיתכנשו {אפי' שזה נאמר כמובן על אותו זמן שרשב"י הסתלק}}
ולכן העליה מירונה אינה לשם התעלות רוחנית גרידא אלא כקיום רצון רשב"י שנשמח בשמחתו
במבט זה מן הסתם אוחזים כמה קהילות קדו' {כמדומה שבאמשינוב וכו'}

לחץ כדי לכווץ...

יל"ע אי מתחם 98 הוא בכלל העליה לשמוח בשמחת הרשב"י
או שאין הבדל בין שם לבין ההדלקה שתחת ביתי