ל"ג בעומר - הערה למלינים על העולים לציון הרשב"י במירון | ענייני דיומא| דף 4 ל"ג בעומר - הערה למלינים על העולים לציון הרשב"י במירון | ענייני דיומא| דף 4
לשון שער הכוונות:
עניין מנהג ישראל שנהגו ישראל לעלות ביום ל"ג בעומר על קברי הרשב"י ורבי אלעזר בנו, אשר קבורים בעיר מירון כנודע, ואוכלים ושותים ושמחים שם... והר"ר יונתן שאגיש העיד לי, שבשנה הא' קודם שהלכתי אני אצלו ללמוד עם מורי ז"ל, שהוליך את בנו הקטן שם עם כל אנשי ביתו, ושם גילחו את ראשו כמנהג הידוע ועשה שם יום משתה ושמחה.
לגבי הסיפא:
לכאו' אין שייך לכאן דהמשתה ושמחה היה בגלל התגלחת ולאו דוקא שם [האם לא היו מביאים זה כמקור באשכול על 'מנין שיש לעשות שמחה ב'חלאקה'?..]
 
לענ"ד יש לחלק טובא את הדיון בשני מבטים שונים לגמרי על הענין העליה מירונה
שכן יש את המבט בו העליה היא ענין העומד בפני עצמו
כהשתתפות בשמחת הרשב"י {ואולי אפי' כקיום ה"דין" של עולו ואיתכנשו {אפי' שזה נאמר כמובן על אותו זמן שרשב"י הסתלק}}
ולכן העליה מירונה אינה לשם התעלות רוחנית גרידא אלא כקיום רצון רשב"י שנשמח בשמחתו
במבט זה מן הסתם אוחזים כמה קהילות קדו' {כמדומה שבאמשינוב וכו'}
אך רוב הציבור אינו רואה כך את הדבר אלא כזמן ומקום מסוגל לפעול ישועות
או לחילופין זמן מרומם של קרבת ה' והשתתפות בענין הגדול של גילוי סודות התורה לארץ ולדרים וכו'
ממילא כל דיון בנושא יכול ליהות האם יש כזה "דין" של עליה מירונה
וע"ז כמדומה נאמרו כל האמירות מפיהם של רבותינו שאם החזו"א לא עלה אז אין כזו הלכה וכו' וכו'
אך לגבי המבט השני אין מה לדון שכן מי שזה אכן מרוממם אותו ומכניס אותו למצב של דביקות ממילא זה תלוי במבטו
שכן אם לדוגמה הוא ממהר את תפילתו למען יספיק ללמוד עוד קצת וכו' הרי שבמבטו הוא"מותר" על השגות רוחניות למען ההשגה הגדולה במעלה של התעצמות נפשו אם שורש מקור התורה
אך אם הוא אינו כזה א"כ מאי שנא מירון וכו'
 
אך לגבי המבט השני אין מה לדון שכן מי שזה אכן מרוממם אותו ומכניס אותו למצב של דביקות ממילא זה תלוי במבטו
שכן אם לדוגמה הוא ממהר את תפילתו למען יספיק ללמוד עוד קצת וכו' הרי שבמבטו הוא"מותר" על השגות רוחניות למען ההשגה הגדולה במעלה של התעצמות נפשו אם שורש מקור התורה
אך אם הוא אינו כזה א"כ מאי שנא מירון וכו'
ברור שזה תלוי ברווח מול הפסד
העליה מירונה אורכת המוני שעות הלוך חזור והשהיה שם, והמנוחה אחריה, על כל אחד לבדוק אם באמת לפי תכלית האדם זה שווה על פני המון שעות לימוד

וגם, מי יעיד על עצמו שכוונתו רק לשם שמים?
 
באותה מטבע לשון - וכי מי יעיד על מי שלומד ועוסק בתורה, שכוונתו 'רק' לשם שמים.
לימוד התורה הוא קיום רצונו בעצם
והעליה מירונה היא רק עזר חיצוני לעבודתו
ומי שלא עשהו לשמה איני יודע כמה קיים התכלית הנרצה ממנו
 
כשאתה בא לבטל נגד זה דברי תורה, ולשקול במאזני הפלס מה עדיף, ומה רצון הקב''ה - אם זה לא יהיה לשם שמים המצב יהיה גרוע
אתה צודק בכך שזה כשאתה - אדם פשוט.

אבל לא במה שנהגו והנהיגו צדיקים וקדושים.
 
לימוד התורה הוא קיום רצונו בעצם
והעליה מירונה היא רק עזר חיצוני לעבודתו
ומי שלא עשהו לשמה איני יודע כמה קיים התכלית הנרצה ממנו
הבהרה: ההשוואה שהשוותי לשם הויכוח - להראות וללמד שאין זו טענה.
 
אתה צודק בכך שזה כשאתה - אדם פשוט.

אבל לא במה שנהגו והנהיגו צדיקים וקדושים.
אינני נכנס לעיקר הויכוח
אבל הם ודאי עשאוהו לשמה
וגם היה להם הרבה פחות סיבות גשמיות ליסוע, בשונה מהיום
 
ללמוד תורה אפשר כל השנה.
לקבל חיזוק לעבודתו יתברך במירון זה רק בל"ג בעומר.
אמנם זה כל אדם לגופו.
איה''נ, אבל גם בל''ג בעומר יש מצוות ת''ת
ולהחליט לבטלו צריך סיבה טובה יותר מהלימוד עצמו
 
לענ"ד יש לחלק טובא את הדיון בשני מבטים שונים לגמרי על הענין העליה מירונה
שכן יש את המבט בו העליה היא ענין העומד בפני עצמו
כהשתתפות בשמחת הרשב"י {ואולי אפי' כקיום ה"דין" של עולו ואיתכנשו {אפי' שזה נאמר כמובן על אותו זמן שרשב"י הסתלק}}
ולכן העליה מירונה אינה לשם התעלות רוחנית גרידא אלא כקיום רצון רשב"י שנשמח בשמחתו
במבט זה מן הסתם אוחזים כמה קהילות קדו' {כמדומה שבאמשינוב וכו'}
יל"ע אי מתחם 98 הוא בכלל העליה לשמוח בשמחת הרשב"י
או שאין הבדל בין שם לבין ההדלקה שתחת ביתי
 

חברים מקוונים לאחרונה

הודעות מומלצות

איזו ברכה מברכים:
א. ביום ד' בלבד
ב. בימים...

משתמשים שצופים באשכול הזה

  • חזור
    חלק עליון