אמור שיעור האיסור בקצירה קודם העומר (1 צופה)

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
בספר גידולי חדש להג"ר שמואל אליעזר שטרן שליט"א (פ"ט ס"ג) כתב להסתפק מהו שיעור האיסור בקצירה קודם העומר, [ואע"ג דקי"ל דחצי שיעור אסור מן התורה, ומלקות בלא"ה ליכא דאי"ז לאו אלא לאו הבא מכלל עשה, מ"מ נפק"מ לר"ל דח"ש מותר מן התורה, וכן נפק"מ לדידן לענין שבועה דאינה חלה על דברי תורה אבל חלה על איסור חצי שיעור כיון שאינו מפורש].

וצידד שם דכמו שלענין שבת שיעור קצירה הוא בכגרוגרת, ה"נ לענין איסור קצירה קודם העומר. ויש לסייע לצד זה ממה שמצינו ברמב"ם הלכות מעילה פ"א ה"ז דהשיעור האיסור של "לא תגוז בבכור שורך" הוא מלא רוחב הסיט כפול, לא יהא זה חמור משבת. א"כ אפשר דגם הכא באיסור קצירה בעינן שיעור כגרוגרת כשבת.

אמנם בספר תפארת ראובן בסוף החידושים לשבועות צידד, דאפילו בכל שהוא עובר על איסור קצירה קודם לעומר, [ומש"כ שם להסתייע מהא דלא מצינו ברמב"ם שיעור לאיסור קצירה, יש לדחות דהטעם משום דאין כ"כ נפק"מ כיון דאין בו מלקות ואיסורא בעלמא בלאו הכי איכא, ולכן רק לגבי גוזז בכור דאיכא מלקות כתב השיעור].

ובשו"ת שבט הלוי ח"י סי' קפ"ג אות ג' השיב לבעל הגידולי חדש, דהאיסור אפילו בשבולת אחת, דמצינו שם קציר אפילו על שיבולת אחת לענין חיוב פאה, עי"ש.​

 

[אוהב ספר]

ובשו"ת שבט הלוי ח"י סי' קפ"ג אות ג' השיב לבעל הגידולי חדש, דהאיסור אפילו בשבולת אחת, דמצינו שם קציר אפילו על שיבולת אחת לענין חיוב פאה, עי"ש

לחץ כדי לכווץ...

ולכאו' החילוק בין זה לשבת הוא דהכא נאסר מעשה 'קצירה', וכל שיבולת הרי היא בשם 'קצירה', משא''כ בשבת דלא 'שם' קצירה נאסר אלא המלאכה, ובפחות משיעור חשוב לא חשיב מלאכה.
אלא דא''כ צ''ע דברי הרמב''ם שדימה בין גיזת בכור לשבת.