אחד יחיד

במאמר הקודם נתבאר שבשבת מותר לומר ושמרו או משום שמותר להפסיק בין גאולה לתפילה, או משום שהוה כגאולה אריכתא. אמנם גם לסוברים שבשבת מותר להפסיק בין גאולה לתפילה, ביום טוב לכו"ע צריך לסמוך כמו שכותב הדרכי משה, וז"ל: וכן מוכיח הפרי חדש מהרא"ש, וז"ל: ואם כן ביום טוב יקשה לכו"ע איך מותר להפסיק בין...

בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ז' 'הפסקים שהם חלק מהתפילה בתפילת ערבית בשבת ויום טוב – חלק ראשון' בנוסח ספרד, וכן בנוסח עדות המזרח, נוהגים לומר בשבת אחר ברכת השכיבנו את פסוקי "ושמרו". וביום טוב נוהגים לומר את הפסוק "אלה מועדי ה' מקראי קודש אשר תקראו אותם במועדם", או את הפסוק "וידבר משה את מועדי...

רבי מרדכי טברסקי (ר' מאטאלע, תקצ"ט, 1839 - י"ז באייר תר"פ 1920) היה אחד מאדמו"רי רחמסטריווקא בדור השני לחסידות. ולד כבן שני לרבי יוחנן טברסקי מרחמסטריווקה ולחנה נכדת רבי זאב וולף מז'יטומיר. נישא בראשונה למרים בת דודו רבי דוד טברסקי מטולנא ונפטרה מיד לאחר הנישואין, בשנית לטראני בת ר' חנינא ליפא...

רבי משה חיים אפרים ("בעל הדגל") מסדילקוב (ה'תק"ב, 1742 לערך - י"ז באייר ה'תק"ס, 12 במאי 1800) היה נכדו של הבעל שם טוב (בעש"ט), מממשיכי דרכו ומסופריה הראשונים של החסידות. בנם של רבי יחיאל (מיכל) אשכנזי ואדל, בתו של הבעש"ט. רבי אפרים נולד במז'יבוז' עיר מגורי סבו. שנת לידתו אינה ידועה[1] וחלוקות...

רבי שאול בן רבי העשיל מקראקא (? - י"ז באייר ה'תס"ז, 19 במאי 1707) היה רב פולני ותלמיד חכם בולט ומגדולי יהדות אשכנז. שימש כראש ישיבה ומרא דאתרא בבריסק (בלארוס) ובקראקא. מראשי ועד ארבע ארצות. בסוף ימיו נבחר לרבה של הקהילה האשכנזית באמסטרדם אך נפטר בגלוגוב בדרכו לשם. נולד בלובלין לרבי השיל מקראקא...

רבי יחזקאל לנדא (לעיתים: סג"ל לנדא; י"ח בחשוון ה'תע"ד, 7 בנובמבר 1713 – י"ז באייר ה'תקנ"ג, 29 באפריל 1793) היה רבה של העיר פראג, ומגדולי פוסקי ההלכה במאה ה-18 ובדורות האחרונים בכלל. נודע בכינויים ה"נודע ביהודה" וה"צל"ח" על שם ספריו. נולד ב-תע"ד בעיר אפטא בפולין, לר' יהודה סגל לנדא הלוי, פרנס...

במאמר הקודם הקשינו על תוס' שאומר שעבד עברי הנמכר לגוי אינו נקנה בשטר כי זה נלמד מאמה עבריה שנלמדת מקידושי אשה, וגוי אינו בתורת קידושין. אבל תמוה, שלפי ר' חסדא זה נלמד מעבד כנעני ואמאי לא נלמד להכא. והיה נראה לתרץ, דהנה הגמ' שם מקשה, וז"ל: ומתרצת הגמ' וז"ל: ואם כן, לפי ב' התירוצים גם לר'...

איתא בקידושין דף י"ד ע"ב: היינו שהגמ' מבארת שאי אפשר ללמוד מעבד עברי הנמכר לגוי - שמבואר בו שנקנה בכסף – לשאר עבדים (עבד הנמכר לישראל, מכרוהו בית דין, וכן אמה עבריה) שגם הם יוכלו להיקנות בכסף, כי אפשר לדחות ששאני גוי שכל קניינו בכסף. ומבאר ברש"י שגוי בכל מקום קניינו רק בכסף ולא במשיכה שנאמר...

בעקבות האשכול הזה: https://forum-otzar-hatorah.co.il/threads/%D7%A1%D7%A4%D7%A7-%D7%90%D7%95-%D7%95%D7%95%D7%93%D7%90%D7%99-%D7%9E%D7%94-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%9D.4253/#post-32324

רבי אריה לייב "הארוך" מקראקא (ביידיש: דער הויכער ר' לייב; נפטר ט"ו באייר תל"א, 25 באפריל 1671) היה רב פולני במאה ה-17, רבן של פשמישל וקראקא. מגדולי דורו, חותנם ומחותנם של אחדים מגדולי רבני פולין. נולד לרבי זכריה מנדל קלויזנר (הראשון) מחכמי פולין שנודע בצדקותו ונקרא בפי ההמון "רבי זכריה הנשיא"...

הרב אריה לייב שפירא (מווילנה) (תס"ב, 1702[1] – ט"ו באייר תקכ"א, 19 במאי 1761) היה ספרא דדיינא בעיר וילנה שבליטא, אב"ד קהילת וילנה ומחבר "נחלת אריאל" ו"מעון אריות" על מסכת סופרים. דור עשרים לרש"י ואבי סבו של רבי ליבלי קובנר. רבי אריה לייב שפירא נולד בשנת תס"ב (1702) בעיר דרהוביץ שבליטא, דור...

רבי שמואל מקארוב (-ט"ו באייר תק"פ, 1820) היה אדמו"ר חסידי בדור הרביעי לחסידות. היה תלמידם של רבי אלימלך מליז'נסק ורבי יעקב יצחק מלובלין. רבי שמואל התגורר בניישטאט הסמוכה לקרקוב. בפעם הראשונה שנסע לרבי אלימלך מליזענסק, במשך כמה שבועות, כל פעם שהתקרב לרבי אלימלך אמר לו הרבי שיש ממנו ריח נבילה...

רבי חיים מאיר יחיאל שפירא (תקמ"ט - ט"ו באייר תר"ט), "השרף ממוגלניצא", היה מהבולטים באדמו"רי פולין בזמנו. נכדו של רבי ישראל מקוז'ניץ. נולד לפערל בתו של רבי ישראל מקוז'ניץ ולרבי אבי עזרי זעליג שפירא מגרניץ, צאצא של המגלה עמוקות. היה תלמידם של סבו, של החוזה מלובלין, של הרב מאפטא, של היהודי הקדוש...

בקובץ "תבונה" (ניסן תש"ח חוברת ח' – עמ' ע') מובא רשימות והנהגות מרבי חיים מוואלזין זצ"ל, ושם (אות יא) מובא בזה"ל: הגאון ז"ל אמר שיש לכוין בתיבות "שמע"– "אחד" של קריאת שמע, לששה אנשים שקדשו את השם [בראשי תיבות], והם: שמריה מישאל עזריה אברהם חנניה דניאל, ושמריה הוא בדורו של שמד שמסרו נפשם על קדושת...

שמעתי ווארט, ואיני זוכר מקורו. אבל לגודל חביבותו אציענו בפני החברים, ואשמח אם מישהו ישיב לי אבידתי ויזכיר לי מקומו ואומרו. וזה הווארט: להזהיר גדולים על הקטנים (רש"י בתחילת אמור) אינו מלשון אזהרה, אלא מלשון זוהר, שצריכים הגדולים להעביר את זוהר נועם המצוות והתורה אל הקטנים.

מתוך העלון דברי שי"ח: בנוסח 'לקיים מצות עשה' של ספיה"ע כתב לי רבינו זצ"ל במכתב דאין ראוי לומר קודם ספיה''ע, הריני מוכן לקיים 'מצות עשה', כיון דלשון 'מצות עשה' משמע מצוה של תורה, ונקטינן (משנ''ב סי' תפ''ט סקט''ז) דספיה''ע בזה''ז דרבנן, (שר חמישים עמוד תמ''ז, וכ''כ בס' מועדי הגר''ח ח''א סי' ק''נ...

הטעם לכך כתב הריב"א - שכל השומעים כאן היו צריכים לסמוך את ידיהם עליו, מה שלא מצאנו בשאר המומתים, לפי שגם העדים היו צריכים כפרה, שהרי העידו 'כך שמענו שקילל', וגם הדיינים צריכים כפרה על ששמעו את קללתו, ולכך קרעו את בגדיהם. נמצא שכולם חטאו בגללו, והוא קרבן לכולם, לפיכך כל השומעים סומכים עליו, שהוא...

כתב ה'פענח רזא': אע"פ שהמריבה היתה עם חברו הישראלי, ואם כן היה לו להתרעם על הישראלי, ולא על הקב"ה, מ"מ מתוך המריבה אמר לו האיש הישראלי: "ממזר ובן מצרי אתה, איך אתה מעז פנים?!" השיב לו: "ואבא היכן הוא?" א"ל: "משה הרגו בשם המפורש". מיד ברך את אותו השם. וה'בכור שור' כתב, שמתוך המריבה אמר בן המצרי...

לה יטמא (כ"א ג') פרש"י מצוה, ויש להקשות הלא כל ציווים שבתורה הם מצוה ומדוע דוקא כאן מדגיש זאת רש"י. וי"ל דאיתא בגמ' זבחים (ק.) מעשה ביוסף הכהן שמתה אשתו בערב פסח ולא רצה לטמא לה דחפהו חכמים וטימאהו בעל כרחו. וזו כוונת רש"י "לה יטמא" דהוא מצוה על בית דין לכוף את האדם להיטמא להם משא"כ בשאר...

מבאר ה'ציצים ופרחים': הנה מעיקר הדין לאדם לא מגיע כל שכר עבור קיום המצוות, כי אומר ה': 'מי הקדימני ואשלם'(איוב מ"א ג) 'מי מל עד שלא נתתי לו בן זכר?!' 'מי עשה לי מעקה עד שלא נתתי לו גג?!' 'מי עשה לי מזוזה עד שלא נתתי לו בית?!' 'מי עשה לי ציצית עד שלא נתתי לו טלית' (ויק"ר כ"ז:) ממילא האדם הוא במצב...