אחד יחיד

מבאר ה'ציצים ופרחים': הנה מעיקר הדין לאדם לא מגיע כל שכר עבור קיום המצוות, כי אומר ה': 'מי הקדימני ואשלם'(איוב מ"א ג) 'מי מל עד שלא נתתי לו בן זכר?!' 'מי עשה לי מעקה עד שלא נתתי לו גג?!' 'מי עשה לי מזוזה עד שלא נתתי לו בית?!' 'מי עשה לי ציצית עד שלא נתתי לו טלית' (ויק"ר כ"ז:) ממילא האדם הוא במצב...

רבי אליהו חיים מייזל (ט' בסיוון ה'תקפ"א - י"ד באייר ה'תרע"ב) היה רבה של העיר לודז' במשך ארבעים שנה, ממנהיגי יהדות פולין. נולד בשנת תקפ"א בעיירה הורדוק הסמוכה לוולוז'ין למשה וחיה מייזל. אמו הייתה נצר למשפחה מיוחסת. הוא נקרא על שמם של הגאון מווילנא ותלמידו רבי חיים מוולוז'ין. מגיל צעיר ניכר...

רבי אברהם משה זרח איידליץ מפראג (ה'תפ"ה - י"ב באייר ה'תק"ם) היה דיין, מגיד מישרים וראש ישיבה בפראג. מחבר הספר "אור לישרים". נולד בשנת תפ"ה בפראג לרבי מאיר. אביו נפטר בצעירותו, והוא גדל בבית רב העיר - רבי יהונתן אייבשיץ, ממנו למד תורתו. בילדותו למד אצל רבי שמעון פערלש, מלמד התינוקות בפראג. נשא...

המקור הראשון לציון יום ל"ג בעומר כיום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי הוא אצל ר' חיים ויטאל בספר פרי עץ חיים פרק ז', וז"ל: ובהמשך שם מביא שהאר"י היה עולה לשלושה ימים למירון והיה מגלח אז את הילדים. וביום שמת רבי שמעון כתוב באדרא זוטא שיצאה בת קול ואמרה "עולו ואתכנשו להילולא דרבי שמעון יבא שלום...

ביום ל"ג בעומר יש ב' עניינים. שהוא יום שמחה בשונה משאר ימי הספירה – ולכל הפחות בשונה משאר ימי הספירה עד אליו. שהוא יום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי. בשני המאמרים שלפנינו נרד למקורם של ב' עניינים אלו. וזה החלי בע"ה. בגמ' יבמות דף ס"ב: כתוב: ואם כן בכל ימי הספירה יש לנהוג מנהג אבלות. אמנם...

ענין הכרת הטוב מובא רבות בדברי חז"ל, כגון הא שהיו מכות שמשה לא עשה עקב הכרת הטוב לעפר ולמים. וכן דעת הרמב"ן שעם ישראל מחויב לעבוד את השם מדין הכרת הטוב על שהוציא את ישראל ממצרים. ועל כן אפנה לחברי ורבני הפורום החשוב הזה, אם גם למים ולעפר צריך להכיר טובה, ואם בגלל הכרת הטוב מחוייבים לשנות את כל...

לשון תוס' בעבודה זרה דף ז' ע"א: ולא ברירא לי לדעת הריב"א ורבינו שמשון, אם יש חילוק בין דאורייתא לדרבנן.

מדוע נקטה התורה את האיסור לקלל אדם מישראל דווקא על חרש ולא על מום אחר?

האם הוא כך גם בנ"ך, או שזה הומצא בעברית?

החת"ם סופר כתב בשו"ת יו"ד רל"ג רל"ד, וז"ל: "ואף שכוונתם לשם שמים ובדאי שכרם רב, אבל אני הייתי מהפורשים".

האם הוא מלשון הקודש? ואם כן, איה מקורו?

הרהורים בעקבות האשכול הזה...

אשמח לשמוע את דעת הרבנים, בעדיפות למקורות.

לכאורה על ציצית מברכים בשעת קיום המצווה, ועל מזוזה בשעת עשיית המצווה. ואם היינו רוצים להשוות ביניהם היה צריך לברך או בשעת קשירת הציציות, או בשעה שדרים בבית ולא בשעת קביעת המזוזה.

אחרי שהרבה פנו אלי בפרטי, וכמה רמזו על כך בפומבי, סוף סוף יש לי הזדמנות להסביר את עצמי ואת כמויות הלייקים שאני נותן. וכמובן שצריך להוקיר תודה למנהלינו היקר הרב @אוצר התורה על כל מה שהוא עושה למעננו כאן בפורום, ובפרט על נתינת הבמה לכל אחד ואחד לפרוק את הגיגי ליבו ואת מחשבותיו ותובנותיו האישיות...

למי שייכת הזכיה?

מה הדין? האם הכסף שייך למעשר כי זה נחשב לשבח של המעשר, או שמא שייך לתורם כי זה רק קיזוז מהמס. ואם נימא ששייך לתורם, האם מזה גם צריך לתת מעשר?

רבי ישראל שלום יוסף פרידמן (י"ג בתשרי תרט"ז - כ"ג בניסן תרפ"ג) היה האדמו"ר השני מבוהוש.

רבי ישראל יצחק קאליש מוורקא (תקל"ט - כ"ב בניסן תר"ח) היה מנהיג חסידי בן המאה השישית לאלף השישי. אבי חסידות וורקא ממנה יצאו מספר חסידויות הקיימות עד היום. הוא ידוע בעיקר בשמו השני, ונקרא בפי כל רבי יצחק מוורקא.

שמעתי חידוש נפלא מהרב ישראל גולדווסר שליט"א, שהביא מהמהרי"ל דיסקין שמהעור והגידים של קרבן פסח עשו בני ישראל תפילין - דהרי נצטוו על כך בסוף פרשת בא. וכבר ביום הראשון של חול המועד הניחו תפילין, ויש לכך רמז בפיוטים. אך הרב גולדווסר עצמו אומר שמסתבר שלא הניחו תפילין בחג - וכמו מנהג רוב כלל ישראל...