מצורע - אשר קדשנו במצותיו וצונו לראות את הנגע | ויקרא| דף 2 מצורע - אשר קדשנו במצותיו וצונו לראות את הנגע | ויקרא| דף 2
א"כ גם מוהל אינו יכול לברך, שמא יבריחו את התינוק.
שאלתך טובה, אך מה תאמר על עיקר הדין שהמוהל מברך על המילה אע"פ שהיא מצוה התלויה באדם נוסף.
אלא על כרחך שהמוהל מברך מתוקף היותו שליח, ובזה סרה תלונתך.
 
לפי החו"ב (נגעים ס"י סק"ו) שמוכיח מזה שתינוק בן יומו מטמא בנגעים - שאפילו שלא מדעת הבעלים יכול הכהן לטמא,
אם כן אפילו אם יתחרט המצורע - יוכל הכהן לטמאו; ואולי יש לדון בזה שיכול לברוח.
רא"ש נגעים פ"ג מ"ב
חתן שנראה וכו'. פירוש שאר כל אדם שנראה בו נגע ב"ד כופין אותו לבוא אל הכהן דמצות עשה היא דכתיב והובא אל הכהן
הענין טעון בירור מצד עצמו
מדוע החו''ב לא הביא את הרא''ש
ומה צריך ראיה מהתינוק
 
אינני יודע
אבל מוסכם הוא ששליח מברך
אי אפשר לייסד יסוד ששליח מברך
בלי להסביר מדוע
ואמנם הדין נכון ששליח מברך
אך מנין שהסיבה מחמת שיש כאן שליח
אולי יש כאן סיבה אחרת לגמרי
יהיה איך שיהיה
אבל לומר ששליח שאני ללא הסבר מדוע שליח שאני לא מוסיף בהבנה
 

חברים מקוונים לאחרונה

הודעות מומלצות

האם למישהו יש קונטרס בענין תפילה לנשים...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון