ברוך אתה וכו' שלא עשנו בהמה - למה לא? | אוצר הסידור והתפילה ברוך אתה וכו' שלא עשנו בהמה - למה לא? | אוצר הסידור והתפילה
שו"ת יד חנוך
ודע ידידי שראיתי לרבינו מנחם ריקאנטי ז"ל (שהיה מתלמידי הרמב"ן ז"ל) שכתב בפרשה משפטים (בד"ה ספר הזוהר), נחלקו רבותינו ז"ל במנחות (דף מ"ג ע"ב) אם יש לברך שלא עשני בהמה וכו', עיין שם שביאר טעם פלוגתא זו עפ"י קבלה. והוא פלא בעיני כי לא נמצא מאומה מזה לפנינו בש"ס שם. ואשר נלפע"ד כי היה גירסתו שם בגמרא במקום חזייה דקא מברך שלא עשני בו"ר, היה גורס עשני בהמ"ה, וצ"ע כעת:
ידידו דו"ש, חנוך העניך
 
ובלקט יושר
ואמר אשה אומרת במקום שלא עשאני אשה שלא עשאני בהמה, אבל שמעתי מאשה שאומרת במקום שלא עשאני אשה שעשאני כרצונו, [וכמדומה לי שלא הודה לה הגאון זצ"ל כי אמו של הגאון זצ"ל הקדושה בגזרת אושטריך הי"ד, היתה אומרת שלא עשאני בהמה, ודכירנא שמצאתי בספר אחד, וז"ל: ושמא כי בזה נחלקו רז"ל במנחות אם יש לברך שלא עשאני בהמה ודו"ק
איתא במנחות ד' מ"ג ע"ב תניא היה רבי מאיר אומר חייב אדם לברך שלש ברכות בכל יום אלו הן שעשני ישראל שלא עשאני אשה שלא עשאני בור רב אחא בר יעקב שמעיה לבריה דהוה קא מברך שלא עשאני בור א"ל כולי האי נמי א"ל ואלא מאי מברך שלא עשאני עבד היינו אשה עבד זיל טפי עכ"ל הגמ' שם. ומדברי המחבר נראה שבש"ס שלפניו היה תמורת בור מלת בהמה, אך לא מצאתי שום מקור לגרסא זו, לא בדפוסים הראשונים ולא בספר דקדוקי סופרים, והדבר צריך בדיקה
 
חשוקי חמד נדרים דף סב ע"א - ענין א
למה אין מברכין בבוקר 'שלא עשני בהמה'
שאלה יש גם להסתפק, כמו שאנו מברכים בכל בוקר שלש ברכות שלא עשני גוי עבד ואשה, למה לא נברך גם 'שלא עשני בהמה'.
תשובה בלקט יושר (הלכות הנהגות הבוקר עמוד 7) כתב, שבעל התרומת הדשן אמר שאשה מברכת במקום שלא עשני אשה, שלא עשני בהמה, אבל שמעתי מאשה שאומרת במקום שלא עשני אשה, שעשני כרצונו, וכן מצאתי באו"ח בסימן מ"ו וז"ל: ונהוג הנשים לברך שעשני כרצונו וכו', וכמדומה לי שלא הודה לה הגאון זצ"ל, כי אמו של הגאון זצ"ל הקדושה בגזרת אושטריך הי"ד, היתה אומרת שלא עשני בהמה, זכורני מצאתי בספר אחד (ריקאנטי שמות כב יז) וז"ל: ושמא כי בזה נחלקו רבותינו ז"ל במנחות (דף מג ע"ב) אם יש לברך שלא עשני בהמה ודו"קו.
בספר המנהגות (דף יא ע"ב) כתב, ויש ששואל למה אין אנו מברכין שלא עשני בהמה, ותירץ: מפני שכבר הודה על זה בברכת אלהי נשמה שנתת בי טהורה, וכן אשר יצר את האדם בחכמה, מפני שבשעה שנבראו הנשמות לא נבראו רוחות הבהמות ובהמה אין לה נשמה.
ובדרשות ר"י אבן שועיב (פרשת תזריע ומצורע) תירץ שלכן אנו מברכין בכל יום שלא עשני גוי ושלא עשני עבד ושלא עשני אשה. כי כל הנשמות שנבראו תחילת כל דבר ואינן דומות זו לזו, והן מדרגות ואינן ממקום אחד, כי נשמתן של ישראל הן קדושות יותר מן האומות, ומן העבדים הכנעניים הפחותים, ואפילו מן הנשים, ואם הם שייכי במצות והן מזרע ישראל, אין נשמתן כנשמת הזכר השייך בתורה ובכל המצות עשה ולא תעשה, ולכן אין אנו מברכין שלא עשני בהמה שאין לה נשמה.
במגן אברהם (סימן מו סק"י) כתב בשם המקובלים, שהברכות הללו מברכין על יציאת נשמתו בלילה, שלא נדבק בה נשמת עכו"ם או עבד, וכן הביא בכף החיים (סימן מו ס"ק לב) שלכן מברכין ברכות אלו של 'גוי עבד ואשה' בכל יום, ואין מברכים אותם פעם אחת בחייו, כי גם בחיים חיותו אפשר לאדם להתעבר מאלו הג' גוי עבד אשה, כי בכל לילה עולה נשמתו למעלה לתת דין וחשבון לפני קונו והנה לפי מעשיו דנין אותו, ולפעמים נותנים איזו נשמה בסוד העיבור של גוי או של עבד או של אשה.
ולאור זאת, מובן למה אין כהן מברך 'שלא עשני ישראל', ואין מברכין 'שלא עשני בהמה', כי שני דברים אלו אי אפשר לאדם להתעבר בחיים חיותו.
 
נכון.
ולכן מובן למה על בהמה לא צריך לברך.
ומי שהתעברה בו נשמה שכזו מה מברך?
הייתי אומר בהיפוך שכיון ולא יכול להתעבר בו נשמה של בהמה זה סיבה לברך הברכה

האם זהו פירוש על פי דבריו או שהדברים נאמרו ביחס לנידון זה?

כמובן אינני מבין ברזי תורה ולוואי ואזכה לנגלות לנו ולבנינו עד עולם
 
נוסחה מעניינת נמצאת בטקסט מהגניזה (מובא בס' נתיב בינה – יעקבסון, עיונים על התפילה עמ' 164) שם נאמר: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר בראת אותי אדם ולא בהמה איש ולא אשה זכר ולא נקבה ישראל ולא גוי מהול ולא ערל חפשי ולא עבד טהור ולא טמא, כן יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שתתן חלקנו בתורתך ועם עושה רצונך אמן"

מקור
 
נלענ"ד לבאר, בהקדים - מה זה 'אדם'?

שילוב של ב' נפשות - 1. נפש הבהמית, 2. נפש אלוקית.

והבחירה בידו, אם להוציא את הא' - אלופו של עולם מקירבו - להתייחס רק לחלק ה'דם שבקירבו - הנפש הבהמית, או אז הוא רק בהמה.

או לחיות ולשתף את הא' - אלופו של עולם עם הדם. או אז הרי הוא מקיים את התכלית של הבריאה - להיות לו ית' דירה בתחתונים - שוב, הא' - אלופו של עולם, חי בתוך הדם.


אגב, זה מרומז בשני הפירושים על המילה 'אדם': 1. ע"ש 'אדמה' - הנפש הבהמי של האדם משם לקוחה. 2. ע"ש 'אדמה לעליון' - בכוח הנפש האלוקי, שהיא חלק אלוקי ממעל ממש.

ובבחירת האדם לבחור, האם הוא קרוי על שם ה'אדמה', או על שם 'אדמה לעליון'. יצויין, שיש מצב שרגע אחד יקרא אדם על שם ה'אדמה', וברגע לאמ"כ על שם 'אדמה לעליון'.


לכן, אי אפשר לברך 'שלא עשני בהמה' - כי ברצותך, הינך יכול להיות תוך רגע כבהמה.

אבל כמו גוי, אין האיש הישראלי יכול להיות, כי אפילו הנפש הבהמית שלנו, מרומם יותר מנפש הבהמית של הגוי - כמבואר בכתבי האר"י.
 
ומי שהתעברה בו נשמה שכזו מה מברך?
הייתי אומר בהיפוך שכיון ולא יכול להתעבר בו נשמה של בהמה זה סיבה לברך הברכה
האר"י מסביר שזה הטעם למה מברכים בכל יום שלא עשני גוי. והרי לכאורה די לברך את זה פעם אחד בחיים. וע"ז התירוץ שבכל יום הקב"ה מחזיר לו נשמה של ישראל.
 

חברים מקוונים לאחרונה

הודעות מומלצות

א. זכור לי איזה חזו"א שגם אם היה שייך משיכה...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון