אמור המקור שאין איסור קצירה קודם לעומר בקטניות (2 צופים)

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם וקצרתם את קצירה והבאתם את עמר ראשית קצירכם אל הכהן (כג י)

מכאן למדים שאסור לקצור תבואה קודם קצירת העומר, מדכתיב והבאתם את עומר ראשית קצירכם אל הכהן, שיהיה קציר העומר ראשית לכל הנקצרים. ובתורת כהנים כאן דרשינן "קציר, ולא הקיטניות". ופירש רבינו הלל "כלומר מידי דנקצר במגל הוא דאסור למיקצר לפני העומר, לאפוקי קטנית דליתנהו נקצרין במגל כי היכי דנקצרין חמשת המינין, אלא נקטפין ביד, ומותר לקטפו לפני העומר", עכ"ל.

ויש לעיין דבמנחות דף ע. תנן דאיסור קצירה לפני העומר אינו נוהג אלא בחמשת מיני דגן, ויליף לה רבי יוחנן שם (ע:) מגזירה שוה "ראשית ראשית" מחלה, וא"כ למה לי הך ילפותא למעט קטניות, ועי' בפירוש החפץ חיים על התו"כ שעמד בזה. ונראה דבאמת התו"כ פליג על הגמ' דילן, ודריש לה להא דאין נוהג אלא בחמשת מיני דגן מהך דהכא דבעינן קציר ושאר מינים אין דרכן בקצירה.

ובטעם המחלוקת י"ל דהתו"כ לשיטתו, משום דהנה בחולין קלז. נחלקו ר' יוסי ורבנן לגבי לקט האם גם קיטוף נחשב קצירה, דרבנן סבירא להו דגם תולש ועוקר וקוטף חייב בלקט, ור' יוסי ממעט דקיטוף אינו נחשב קצירה, ובתו"כ (קדושים פ"ב) סבירא ליה כר' יוסי לגבי לקט ד"לקט קציר ולא לקט קיטוף", ולכן שפיר ממעט הכא "קציר ולא הקטניות" שאינן נקצרות במגל, וכמו שכתב רבינו הלל. אמנם ריו"ח נתן טעם אליבא דרבנן דסבירא להו דאף קיטוף בכלל קצירה, א"כ אין למעט קטניות מדכתיב קציר, ושפיר הוצרך לגזירה שוה. [ועי' פסחים יא. דקיטוף מותר קודם לעומר, ובשו"ת שאג"א החדשות דיני חדש סי' י' דזה תלוי בפלוגתא דרבנן ור' יוסי הנ"ל, וכן נראה בפי' הר"ש משאנץ קדושים פרק ה', ועי' בתוס' בכורות כה. ד"ה ואמר].

ולכאורה נראה דנפקא מינה בין דרשת התו"כ לדרשת גמ' דידן, לענין אורז אליבא דריו"ח בן נורי דס"ל דבא לידי חימוץ וחייב בחלה (עי' פסחים לה.), א"כ להבבלי דהוי ילפותא מחלה תלי במה שהוא מחמשת המינים הבאים לידי חימוץ ואורז ג"כ בכלל איסור קצירה, אך להתו"כ דקטניות נתמעטו משום דאינן בקצירה אלא בקיטוף ורק ה' מיני דגן דרכן בקצירה, לענין זה לא מצינו שנשתנה אורז משאר הקטניות, ויהיה מותר לקצרו קודם לעומר.​

 

[גרינפלד]

אמנם ריו"ח נתן טעם אליבא דרבנן דסבירא להו דאף קיטוף בכלל קצירה, א"כ אין למעט קטניות מדכתיב קציר, ושפיר הוצרך לגזירה שוה.​

לחץ כדי לכווץ...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה:
וכעי"ז י"ל למ"ש בחולין שם דמודה ר"י במידי דאורחיה א"כ להבבלי אף לר"י ליכא למעט קטניות מקציר כיון דאורחייהו בהכי עי"ש בסוגיא, אך התו"כ לשיטתו דלדידיה לית ליה האי חילוק של הבבלי כמו שצידד הראב"ד בתו"כ קדושים פ"ב עי"ש.​

 

[הצעיר שבחבורה]

ובתו"כ (קדושים פ"ב) סבירא ליה כר' יוסי לגבי לקט ד"לקט קציר ולא לקט קיטוף",

לחץ כדי לכווץ...

היכן?
[ז] אין לי אלא קוצר. תולש מנין? תלמוד לומר "לקצור".   קוטף מנין? תלמוד לומר (ויקרא כג, כב) "בקצרך".