כללי - טבילה בנעלי בית- האם פסולה היא? | הלכה ומנהג כללי - טבילה בנעלי בית- האם פסולה היא? | הלכה ומנהג

ממגד שמים

משתמש ותיק
gemgemgemgem
פרסם 5 מאמרים
הודעות
386
תודות
997
נקודות
182
הרב וואזנר זצ"ל הורה [שבט הלוי חלק ט' סימן קפה] שבמקרה שאשה טבלה בנעלי בית , עדיין אסורה לביתה אפילו בדיעבד וצריכה טבילה נוספת.
שורש הסוגיא בגמ' נידה סו: ובמש' מקואות פרק ה מש' ב שאסור להטביל ע"ג ספסל משום גזירת מרחצאות.
הגם שהרא"ש בפירושו למשניות שם, ובהל' מקואות -סימן לב- לא ס"ל להל' הך תקנתא, כמבו' שם בדבריו, אמ' השו"ע פסק להחמיר כדברי הראב"ד בבעלי הנפש והסכים איתו הרשב"א בתורת הבית.
אלא שיש כאן מקום עיון-ללימוד ולעיונא בעלמא. מי שלבוש בבגד לגופו- אפשר לדון אם נקרא שהוא טבל בנעלי בית,
או שמא נאמר שהאיש עם הנעלי בית שלו טבל בבור מים טהורים ושפיר עלתה לו טבילה, בשונה ממי שטבל ע"ג כד חרס או ע"ג ספסל.
וצ"ע בזה.
 
נערך לאחרונה:
הרב וואזנר זצ"ל הורה [שבט הלוי חלק ט' סימן קפה] שבמקרה שאשה טבלה בנעלי בית , עדיין אסורה לביתה אפילו בדיעבד וצריכה טבילה נוספת.
שורש הסוגיא בגמ' נידה סו: ובמש' מקואות פרק ה מש' ב שאסור להטביל ע"ג ספסל משום גזירת מרחצאות.
הגם שהרא"ש בפירושו למשניות שם, ובהל' מקואות -סימן לב- לא ס"ל להל' הך תקנתא, כמבו' שם בדבריו, אמ' השו"ע פסק להחמיר כדברי הראב"ד בבעלי הנפש והסכים איתו הרשב"א בתורת הבית.
אלא שיש כאן מקום עיון-ללימוד ולעיונא בעלמא. מי שלבוש בבגד לגופו- אפשר לדון אם נקרא שהוא טבל בנעלי בית,
או שמא נאמר שהאיש עם הנעלי בית שלו טבל בבור מים טהורים ושפיר עלתה לו טבילה, בשונה ממי שטבל ע"ג כד חרס או ע"ג ספסל.
וצ"ע בזה.
שו"ת שבט הלוי חלק ט סימן קפה
רק יום לפני נסיעתי חזרה אי"ה קבלתי מכתבו, ואשיב בקיצור ודברים שרשים כדרכי, אודות אשה שטבלה ולבשה בטבילתה נעלי בית שלה, פשוטה של ההלכה דודאי אפילו דיעבד תחזור ותטבול ואף דהש"ך בסי' ר"א ס"ק ל"ז מצדד דאפי' בכלי המקבל טומאה י"ל דיעבד עלתה לה מכ"מ במסקנא חזר והחמיר במקבל טומאה, ובסי' קצ"ח ס"ק מ"ג אינו מוכרע כ"כ, וע"ע בלשון הש"ך סי' קצ"ח סוס"ק ל"ו לאיסור, אלא שמהר"י ברין בתשובת משאת בנימין מקיל דיעבד כמש"כ במק"א, ואין הלכה כן.
 
שו"ת שבט הלוי חלק ט סימן קפה
רק יום לפני נסיעתי חזרה אי"ה קבלתי מכתבו, ואשיב בקיצור ודברים שרשים כדרכי, אודות אשה שטבלה ולבשה בטבילתה נעלי בית שלה, פשוטה של ההלכה דודאי אפילו דיעבד תחזור ותטבול ואף דהש"ך בסי' ר"א ס"ק ל"ז מצדד דאפי' בכלי המקבל טומאה י"ל דיעבד עלתה לה מכ"מ במסקנא חזר והחמיר במקבל טומאה, ובסי' קצ"ח ס"ק מ"ג אינו מוכרע כ"כ, וע"ע בלשון הש"ך סי' קצ"ח סוס"ק ל"ו לאיסור, אלא שמהר"י ברין בתשובת משאת בנימין מקיל דיעבד כמש"כ במק"א, ואין הלכה כן.
לא הבנתי כוונתו. דנתי לעיונא שיש מקום לחלק בסברא -ולא חלילה למעשה. בתור דיון רעיוני.
הרי נידה שטבלה בבגדיה טהורה ולא חיישינן בכה"ג לדימוי דמרחצאות.
 
לא הבנתי כוונתו. דנתי לעיונא שיש מקום לחלק בסברא -ולא חלילה למעשה. בתור דיון רעיוני.
הרי נידה שטבלה בבגדיה טהורה ולא חיישינן בכה"ג לדימוי דמרחצאות.
א. לא חשבתי שדן למעשה.
ב. שם כתוב ספסל והוא דומה למרחצאות והם דברים שעומד עליהם ולכן גם נעלי בית ואם רוצים להוסיף גם בגדים המוציא מחבירו עליו הראיה.
ג. הדגשתי את המילים פשוטה של ההלכה לומר שמרמז כאן שאפשר לפלפל אך צריך לפסוק פשוטה של ההלכה.
בברכת @ממגד שמים מעל בכל הנצרך
 
אגב, ראיתי בקו ההלכה הספרדי שכל דיונו בנעלי בית הוא רק מצד חציצה ולא דן משום גזירת מרחצאות ועיין וצ,ע
א. נכון שאפשר לדון בזה ואפשר לחלק לכ' בין ספסל לבין נעלי בית כי נעלי בית הם טפלים לגוף אך הרב וואזנר זצ''ל לא ס''ל לחלק בזה והיה נראה לו פשוט שהדברים דומים דהיינו ספסל וגם נעלי בית.
ב. מיהו הרב שאומר את ההלכות בקו ההלכה הספרדי ?
 
איזה חציצה?
נעלי בית הינם רפויים ביותר
1. לא באתי להשתמש במידע זה ע"מ לייצר חשש חדש אלא לראות שלא הזכיר בדבריו גזירת מרחצאות דסימן קצח
2. לגופו של ענין- יש כמה וכמה סוגים, יש חלק שישנה רצועה שנכנסת בין האצבעות וכו' וכו'.
 
צ''ל דבגד הוא דבר רך וסופג שלא שייך להמשיך ע''ג מים ולא שייך בו הגזירה, משא''כ נעלי בית
הרי מבואר שמותר לטבול בבגדיה כדי שיהיה לה בגדים טהורים, וכמו שצריך חלוק טהור צריך גם נעלים טהורות, ולכן פשוט שמותר לטבול גם בנעליה [באופן שאינו חוצץ], ולא גזרו גזירת מרחצאות.
וקשייתו של המקשה החשוב בתחילת השרשור עדיין בעינה עומדת. וזה פלא גדול ממש.
 
הרי מבואר שמותר לטבול בבגדיה כדי שיהיה לה בגדים טהורים, וכמו שצריך חלוק טהור צריך גם נעלים טהורות, ולכן פשוט שמותר לטבול גם בנעליה [באופן שאינו חוצץ], ולא גזרו גזירת מרחצאות.
וקשייתו של המקשה החשוב בתחילת השרשור עדיין בעינה עומדת. וזה פלא גדול ממש.
המתעקש יאמר דבגדי' שרי ונעלי' לא ,יען על גביהם טובלת וזו מן הגזירת מרחצאות.
כמובן לי לא ניחא בזה וצ"ת.
 
הרי מבואר שמותר לטבול בבגדיה כדי שיהיה לה בגדים טהורים, וכמו שצריך חלוק טהור צריך גם נעלים טהורות, ולכן פשוט שמותר לטבול גם בנעליה [באופן שאינו חוצץ], ולא גזרו גזירת מרחצאות.
וקשייתו של המקשה החשוב בתחילת השרשור עדיין בעינה עומדת. וזה פלא גדול ממש.
א. היכן כתוב הטעם הזה.
ב'. יכולה לטבול את הנעלים בנפרד או על ידי אחר
 
האם אתה קורא למרן הרב וואזנר זצוק''ל שהובא למעלה מתעקש ח''ו
חלילה.
איך העלית על דעתך כן, שאעלוב במלאכי האלוקים, ואחז"ל גדולים ת"ח יותר ממלאכי השרת [-נדרים כא]
ביחס לשאלה מטבילה אמרתי שישנה אפשרות להתעקש ולחלק חילוק דק. ובודאי שישנם תירוצים עדיפי !!
הס מלהזכיר כאלו נסוחים, ותמה תמה אקרא על ההו"א שלך.
 
א. היכן כתוב הטעם הזה.
ב'. יכולה לטבול את הנעלים בנפרד או על ידי אחר
ביצה יח, א:
"דאמר רב חייא בר אשי אמר רב: נדה שאין לה בגדים - מערמת וטובלת בבגדיה".
רש"י:
"שאין לה בגדים - טהורים, להחליף וללבוש אחר טבילתה, והיום יום טוב, ואינה יכולה להטביל את אלו שעליה.
מערמת וטובלת - כשהיא לבושה, וסלקא לה טבילה אף לכלים, ולא מוכחא מלתא שהיא מתקנת - דלטבילת עצמה נכנסה, ואדם מותר לטבול כבית הלל, דנראה כמיקר, כדלקמן".
 
ביצה יח, א:
"דאמר רב חייא בר אשי אמר רב: נדה שאין לה בגדים - מערמת וטובלת בבגדיה".
רש"י:
"שאין לה בגדים - טהורים, להחליף וללבוש אחר טבילתה, והיום יום טוב, ואינה יכולה להטביל את אלו שעליה.
מערמת וטובלת - כשהיא לבושה, וסלקא לה טבילה אף לכלים, ולא מוכחא מלתא שהיא מתקנת - דלטבילת עצמה נכנסה, ואדם מותר לטבול כבית הלל, דנראה
הגמ' מדבר בדבר ההוה אבל גם ביום חול מותר
 
חלילה.
איך העלית על דעתך כן, שאעלוב במלאכי האלוקים, ואחז"ל גדולים ת"ח יותר ממלאכי השרת [-נדרים כא]
ביחס לשאלה מטבילה אמרתי שישנה אפשרות להתעקש ולחלק חילוק דק. ובודאי שישנם תירוצים עדיפי !!
הס מלהזכיר כאלו נסוחים, ותמה תמה אקרא על ההו"א שלך.
לא דברתי עליך
דברתי על הניסוח שמי שסובר לחלק הוא מתעקש
 

הודעות מומלצות

מטו משמיה דהמהרי''ל דיסקין דאידיש הוא לשה''ק...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון