כללי - טבילה בנעלי בית- האם פסולה היא? | הלכה ומנהג| דף 2 כללי - טבילה בנעלי בית- האם פסולה היא? | הלכה ומנהג| דף 2
בישיבה אין גזירת מרחצאות
בגמרא ובמשנה כתוב איך טובלים, אין אופציה של ישיבה.
הראשונים חידשו אופציה של שכיבה, אבל זה חידוש, והב"י אומר שאף שאין מקור לזה עדיין עלתה לה טבילה.
אבל ברור שטבלו כפי שמתואר במשנה בעמידה.
 
בגמרא ובמשנה כתוב איך טובלים, אין אופציה של ישיבה.
הראשונים חידשו אופציה של שכיבה, אבל זה חידוש, והב"י אומר שאף שאין מקור לזה עדיין עלתה לה טבילה.
אבל ברור שטבלו כפי שמתואר במשנה בעמידה.
גם לא טבלו עם בגדים
 
גם לא טבלו עם בגדים
כן טבלו. כמבואר בגמרא הנ"ל.
רק הרמ"א מחמיר מאוד לא לטבול אפילו עם דברים שלא חוצצים, אבל בזמן הגמרא לא הקפידו ע"ז ויכלו לטבול עם בגדים.
ואפילו אם זה לא הרגילות, מבואר בגמרא שמותר לטבול כך, משא"כ בישיבה זה שאלה של חציצה גמורה שלא עלתה לה טבילה.
 
כן טבלו. כמבואר בגמרא הנ"ל.
רק הרמ"א מחמיר מאוד לא לטבול אפילו עם דברים שלא חוצצים, אבל בזמן הגמרא לא הקפידו ע"ז ויכלו לטבול עם בגדים.
ואפילו אם זה לא הרגילות, מבואר בגמרא שמותר לטבול כך, משא"כ בישיבה זה שאלה של חציצה גמורה שלא עלתה לה טבילה.
שעורי שבט הלוי סימן קצח סעיף לה
א"ר יוסף מכאן רמז לנדה שצריכה לישב עד צוארה במים, ולית הלכתא כוותי', והיינו דאין צריך מים עמוקים עד צוארה אלא סגי עד הטבור, [ועי' ג"כ בהגר"א סקמ"ב], ומשמע דאפילו בנדה אפשר לטבול בדרך ישיבה, ואף על פי שבמציאות יש בישיבה יותר קמטים מאשר בשוחה, ושחי' לא גרע מישיבה במים עד הצואר, ולפי הט"ז אין ראי' די"ל דקדמו מים, אבל להש"ך בנקה"כ דאין מעלה בקדמו המים יש סמך שאפשר לטבול כשהיא שוחה ואין חשש בקמטים. וא"כ בקדמו המים ממ"נ מהני לכ"ע. וכתב שם באמרי אש ששאל לרבו החת"ס אמאי אין חוששין שהמים יהיו גבוהים, וכתב חזיתי לדעתי' דמרן שלא הי' חמור בעיניו כ"כ, ולא זכיתי לשמוע מסקנת ההלכה מפיו ע"כ, (ומובא בדע"ת). - אשה חלשה או נכה וכד' הוי שעה"ד וטובלת בישיבה, (שבה"ל ח"ט סקע"ו אות ז').
 
שעורי שבט הלוי סימן קצח סעיף לה
א"ר יוסף מכאן רמז לנדה שצריכה לישב עד צוארה במים, ולית הלכתא כוותי', והיינו דאין צריך מים עמוקים עד צוארה אלא סגי עד הטבור, [ועי' ג"כ בהגר"א סקמ"ב], ומשמע דאפילו בנדה אפשר לטבול בדרך ישיבה, ואף על פי שבמציאות יש בישיבה יותר קמטים מאשר בשוחה, ושחי' לא גרע מישיבה במים עד הצואר, ולפי הט"ז אין ראי' די"ל דקדמו מים, אבל להש"ך בנקה"כ דאין מעלה בקדמו המים יש סמך שאפשר לטבול כשהיא שוחה ואין חשש בקמטים. וא"כ בקדמו המים ממ"נ מהני לכ"ע. וכתב שם באמרי אש ששאל לרבו החת"ס אמאי אין חוששין שהמים יהיו גבוהים, וכתב חזיתי לדעתי' דמרן שלא הי' חמור בעיניו כ"כ, ולא זכיתי לשמוע מסקנת ההלכה מפיו ע"כ, (ומובא בדע"ת). - אשה חלשה או נכה וכד' הוי שעה"ד וטובלת בישיבה, (שבה"ל ח"ט סקע"ו אות ז').
אבל בגמרא כתוב בדיוק איך לטבול, יש הוראות מפורשות.
א"א לומר שהגמרא שמתירה לטבול בבגדים דיברה במי שתעשה שלא כפי ההוראות במשנה.
[צריך אולי לפתוח אשכול חדש על טבילה בישיבה, דבריו נראים מאוד תמוהים, אבל כאן אנחנו דנים בנושא אחר].
 
אבל בגמרא כתוב בדיוק איך לטבול, יש הוראות מפורשות.
א"א לומר שהגמרא שמתירה לטבול בבגדים דיברה במי שתעשה שלא כפי ההוראות במשנה.
[צריך אולי לפתוח אשכול חדש על טבילה בישיבה, דבריו נראים מאוד תמוהים, אבל כאן אנחנו דנים בנושא אחר].
ההוראות לכתחילה
(שבט הלוי)
 
המתעקש יאמר דבגדי' שרי ונעלי' לא ,יען על גביהם טובלת וזו מן הגזירת מרחצאות.
כמובן לי לא ניחא בזה וצ"ת.
יש עוד חילוק - שנעליים הם קשיחים וראויים להמשכה על גביהם כספסלים, משא"כ בגדים
 
יש עוד חילוק - שנעליים הם קשיחים וראויים להמשכה על גביהם כספסלים, משא"כ בגדים
תליא אי בגזירת מרחצאות נקיל אם יש השקה במים שבצדדים- שזה בפש' לא שייך במציאות בנעלי בית.
ואמ' מרנא בחזון איש נקט שאפי' שיש בצדדים מעיין שאינו ע"ג הספסל עדיין איתא לגזירה הנ"ל וצ"ע מ"ש משוקת [פרק ה משנה א'] עכ"פ זו דעת מרן.
 

הודעות מומלצות

שמעתי בשם הגר"ח גריינימן זצ"ל, שבשעה שאמר זאת...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון