אייר י''ח אייר - ל''ג בעומר - הרב שמואל יעקב בורנשטיין זצוק''ל (1 צופה)

[אוהב ספר]

הרב שמואל יעקב בורנשטיין נולד בכ"ט באלול ה'תש"ו, לישכר דב ויהודית צביה (לבית לובין) בורנשטיין, משפחה חסידית ירושלמית. למד בתלמוד תורה 'יבנה' בעיר, ואחר כך בישיבת תפארת צבי ותקופה קצרה בכולל ברעננה. מקיץ ה'תשכ"ב למד בישיבת חברון, שם התקרב לרבי חיים סרנא שהחל אז להעביר שיעורים בישיבה. הם עבדו יחד על הדפסת כתבי אביו רבי יחזקאל סרנא. כבר בהיותו בישיבה התחילו להתאסף סביבו קבוצת בחורים, בהם הרב דוד כהן, לימים ראש ישיבת חברון.

במקביל שמע מדי שבוע את שיעוריהם של ראשי ישיבת מיר, רבי חיים שמואלביץ וחתנו רבי נחום פרצוביץ. שם הכיר גם את הרב אליהו זילברמן עמו למד חברותא והיה בקשר לאורך כל השנים.

לאחר נישואיו בחשוון ה'תש"ל עם שרה רסיה, למד בכולל בישיבת מיר, הוא נחשב לאחד מתלמידיו המובהקים של הרב שמואלביץ ועסק בעריכת ספריו "שערי חיים". למד גם בחברותא עם הרב נחום פרצוביץ, ולימים סייע לעורכי ספרי שיעוריו וחידושיו.

היה מקורב גם לרבי חיים זייצ'יק, שהיה שכנו שנים רבות (נהג לומר שרבו בתורה היה הרב שמואלביץ, ובמוסר ועבודת ה' הרב זייציק).

היה ר"מ בישיבת "כנסת יהודה" בשכונת סנהדריה בירושלים. לאחר מכן נסע לארצות הברית ושהה שם שלוש שנים. כשחזר מונה לר"מ בישיבת נחלת דוד בפתח תקווה. לאחר שנתיים כיהן במקביל כר"מ בישיבת 'טורדא' בירושלים, לאחר כשלש שנים עזב את נחלת דוד ונשאר ר"מ בישיבת "שערי ציון-טורדא" לאחר כך מונה לראש הישיבה עד נסיעתו לארה"ב לכמה שנים וכשחזר הקים יחד עם רבי חיים סרנא את ישיבת חברון בגאולה.

בתקופת היותו ראש ישיבת בית התלמוד-גור אריה למד מפי רבי חיים זייצ'יק.

בשנת ה'תשמ"ז, עם חידוש ישיבת כנסת ישראל-חברון בשכונת גאולה בירושלים שימש שם כראש ישיבה עם הרב חיים סרנא במשך כעשרים שנה.

בשנת ה'תשס"ג מונה לראש ישיבת קרית מלך בבני ברק, לאחר פטירת רבי בערל אייזנשטיין. בעקבות זאת עבר לגור בבני ברק.

נודע כבעל תפילה, ושימש כאחד מנשיאי קופת העיר.

היה מרבה לעורר על הציפייה לבניין בית המקדש, היה נוהג בערב פסח לומר סדר הקרבת קרבן פסח וחיבר פיוט מיוחד לזכר קרבן פסח[3].

סבל מבעיות לב, מהן נפטר במוצאי שבת 'אמור' ל"ג בעומר, ה'תשע"ז.

(לוקט מתןך המכלול)

 

[אוהב ספר]

ספריו
זאת ליעקב - על מסכתות יבמות, כתובות, קידושין וגיטין.
שיעורי רבי שמואל יעקב, על מסכתות סנהדרין, בבא בתרא.
זאת ליעקב - על התורה.
זאת ליעקב - על שיר השירים, ועל אגדות פרק חלק.
אורה ושמחה - על חנוכה ופורים.
שי למורא - על תפילות ימים נוראים.
ברכת שמחה - על ברכת המזון.