אמור - כִּי אִם לִשְׁאֵרוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו לְאִמּוֹ וּלְאָבִיו וְלִבְנוֹ וּלְבִתּוֹ וּלְאָחִיו: | ויקרא אמור - כִּי אִם לִשְׁאֵרוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו לְאִמּוֹ וּלְאָבִיו וְלִבְנוֹ וּלְבִתּוֹ וּלְאָחִיו: | ויקרא

אמור כִּי אִם לִשְׁאֵרוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו לְאִמּוֹ וּלְאָבִיו וְלִבְנוֹ וּלְבִתּוֹ וּלְאָחִיו: (12 צופים)

Forums הודעות חדשות
א

אחד יחיד

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם 5 מאמרים
הודעות
1,181
תודות
2,785
נקודות
305
וטעם להזכיר אמו קודם האב כי הזכר חי יותר מהנקבה ברוב: (אבן עזרא)
ותמוה, שאצל כהן גדול כתוב וְעַל כָּל נַפְשֹׁת מֵת לֹא יָבֹא לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא יִטַּמָּא היינו אביו קודם.
ושמעתי לתרץ שהכהן היחיד שהיה יכול להיות אז כהן גדול הוא אלעזר, וכל זמן שאביו אהרן חי עדיין אינו כהן גדול וגם אם אמו מתה אין לו שום נפק"מ בכך.
ולכן כתוב אביו קודם.
 
וי"ל דלעולם האם מתה קודם לאב, ומשו"ה בכהן הדיוט הקדים את מיתת האם. אך כהן גדול כיון שהגולים לעיר מקלט מתפללים עליו שימות, ה"ז מקצר ימיו, ומאחר שהכהונה גדולה עוברת בירושה, אם אמו מתה ועדיין אביו קיים אינו כה"ג, ומשו"ה בכהן גדול דוקא בהכרח אמרינן שאביו מת קודם [וצ"ל שנתמנה בעודו אונן, ויש לבדוק האם זה ייתכן].

הדעת זקנים מבעלי התוספות (בפסוק ב) ג"כ הק' כנ"ל ומאי שנא דכאן גבי כהן הדיוט מקדים אמו לאביו ותירץ: שהוא בדרך של לא זו אף זו, דלגבי כהן הדיוט כתיב יטמא הילכך לא מבעיא לאמו שהיא ודאית ולכן מותר להטמא אלא אפילו לאביו שאינו ודאי יטמא. וגבי כהן גדול דכתיב לא יטמא קאמר לא מבעיא לאביו שאינו ודאי שלא יטמא, אלא אפילו לאמו שהיא ודאית לא יטמא.

ועצם הדבר שבכהן הדיוט יש חידוש שמותר להיטמא לא רק לאם אלא אף לאב מבואר להדיא בגמ' (נזיר מט ע"א) הגמ' עוסקת מ"ט פירט הכתוב אביו ואמו ולא סגי באחד מהם והיינו למדים את איסור הטומאה לשני מכח בנין אב. ומבואר שם דאם כתב אביו לא היינו לומדים אמו, משום שלגבי אמו יש לנו עדות ברורה לכך שזו אמו, אבל ביחס לאב אין לנו אלא חזקה, ["אמו דידעין דילידתיה ליטמא לה". וכן איתא בתורת כהנים להדיא, שאם היה כתוב בהדיוט רק שלאמו מותר להטמא, ס"ד שלאביו אסור].

אך צע"ג דאיך היה ס"ד לאסור להיטמא לאביו מחשש שמא אינו אביו, הא אם אינו אביו - אינו כהן! וכה"ק השואל להרשב"א (בשו"ת ח"א תשובה כז) "לרב רבי יצחק הצרפתי. כתבת שאלני הגדול שבחכמי פרובינצה הא דגרסינן בתורת כהנים בפרשת אמור אל הכהנים יאמר לאמו ולא יאמר לאביו מה ת"ל לאביו מה אמו שהיא מתחללת הרי הוא מטמא לה אביו שאינו מתחלל אינו דין שיטמא לו. אילו כן הייתי אומר מה אמו בידוע אף אביו בידוע אביו חזקה מנין תלמוד לומר ולאביו. קשיא לי ליטמא ליה לאביו ממה נפשך אי אביו הוה שפיר מיטמא לו אי לאו אביו הוא אם כן ממזר הוא ואינו מוזהר על הטומאה".

ובשו"ת חת"ס יור"ד ג"כ עמד בזה ותירץ באופ"א.
 
אחד יחיד אמר:
ושמעתי לתרץ שהכהן היחיד שהיה יכול להיות אז כהן גדול אז הוא אלעזר, וכל זמן שאביו אהרן חי עדיין אינו כהן גדול וגם אם אמו מתה אין לו שום נפק"מ בכך.
ולכן כתוב אביו קודם.
לחץ כדי להרחיב...
לחץ כדי לכווץ...
יש לחדד שבעיקרון הפסוק מדבר גם על אהרן עצמו, אלא דעליו לא שייך להזהיר על אביו שכן הוא כבר מת
 
קוצר ברינה אמר:
אך צע"ג דאיך היה ס"ד לאסור להיטמא לאביו מחשש שמא אינו אביו, הא אם אינו אביו - אינו כהן! וכה"ק השואל להרשב"א (בשו"ת ח"א תשובה כז) "לרב רבי יצחק הצרפתי. כתבת שאלני הגדול שבחכמי פרובינצה הא דגרסינן בתורת כהנים בפרשת אמור אל הכהנים יאמר לאמו ולא יאמר לאביו מה ת"ל לאביו מה אמו שהיא מתחללת הרי הוא מטמא לה אביו שאינו מתחלל אינו דין שיטמא לו. אילו כן הייתי אומר מה אמו בידוע אף אביו בידוע אביו חזקה מנין תלמוד לומר ולאביו. קשיא לי ליטמא ליה לאביו ממה נפשך אי אביו הוה שפיר מיטמא לו אי לאו אביו הוא אם כן ממזר הוא ואינו מוזהר על הטומאה".
לחץ כדי להרחיב...
לחץ כדי לכווץ...
אולי יש לחשוש שנולד מכהן אמר
 
אחד יחיד אמר:
ושמעתי לתרץ שהכהן היחיד שהיה יכול להיות אז כהן גדול אז הוא אלעזר, וכל זמן שאביו אהרן חי עדיין אינו כהן גדול וגם אם אמו מתה אין לו שום נפק"מ בכך.
לחץ כדי להרחיב...
לחץ כדי לכווץ...
אבל, כשמת אביו אכתי אינו כה"ג, וצ"ע בזה
 
הצעיר שבחבורה אמר:
אבל, כשמת אביו אכתי אינו כה"ג, וצ"ע בזה
לחץ כדי להרחיב...
לחץ כדי לכווץ...
אולי איירי אם מינוהו מיד
ועוד דלכאו' אלעזר נהיה מיד כה"ג ע"י ריבוי בגדים שהלבישוהו מיד במיתת אהרן
וצ"ע אם באמת יצא מיד מהמערה קודם שעצם אהרן עיניו, ולא משמע כן בחז"ל
 
ממגד שמים אמר:
מובא מהגר"א שאם לאו אביו- אינו כה"ג בערך, ובכהן הדיוט יתכן בעיר שרובה כהנים, למ"ד בפנוי' ל"ה חלל, ןצריך התיישבות בגמ' יבממות פרק ה'
לחץ כדי להרחיב...
לחץ כדי לכווץ...
אבל אם הוא כהן הדיוט בעיר שרובה כהנים - ממילא אם מינוהו הו"ל כה"ג
 
אחד יחיד אמר:
וטעם להזכיר אמו קודם האב כי הזכר חי יותר מהנקבה ברוב: (אבן עזרא)
ותמוה, שאצל כהן גדול כתוב וְעַל כָּל נַפְשֹׁת מֵת לֹא יָבֹא לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא יִטַּמָּא היינו אביו קודם.
לחץ כדי להרחיב...
לחץ כדי לכווץ...
כן הקשה בס' תולדות יצחק [לה"ר יצחק קארו דודו של ה'בית יוסף']:

ויש להקשות עליו, אם כן למה בכהן גדול האב קודם האם, שאמר ועל כל נפשות מת לא יבא לאביו ולאמו לא יטמא. ונוכל להשיב לדעתו, שאחר שהפסוק הודיענו חידוש אחד פעם אחת, חזר אחר כן לטבעו ולמה שהוא ראוי.​
 
עליך להתחבר או להירשם כדי להגיב כאן.
הודעות חדשות

חברים מקוונים לאחרונה

סַך הַכֹּל חברים מחוברים: 56

הודעות מומלצות

כמה מעשר כספים נתתם? תלושי קנייה
עם התקרב חג הפסח רבים נדיבי עם וכיו''ב מחלקין...

משתמשים שצופים באשכול הזה

  • ... ועוד 2.
    • סה"כ: 4 (חברים: 3, אורחים: 1)

    נושאים דומים

    ג
    אִם אֵ֣ין ל֔וֹ וְנִמְכַּ֖ר בִּגְנֵבָתֽוֹ
    תגובות
    1
    צפיות
    174
    גרינפלד
    ג
    חזור
    חלק עליון