מדור מאמרים

ב. דעת התוס' בגדר דהפשא"ס ובביאור הסוגיות דפשא"ס לדעתם: גדר דהפשא"ס ובכח דמיגו דפשא"ס | החילוק בין דעת רש"י לדעת התוס' | בסוגיא דקיום שטרות. ובעניין אנן סהדי | בסוגיא א"א הייתי, ב' ביאורי הב"י במהלך הסוגיא | הצריכותא לג' הסוגיות דפשא"ס: בגדר דפשא"ס לדעת התוס' וחילוק בין דעת רש"י לתוס': ביארו התוס' דהכח של הפשא"ס הוי כעין מיגו, דהא הכי מיירי דב"ד לא ידעי' דהשדה של האב היתה, אלא ע"פ של זה שהודה ולכך האמינוהו אף גבי ההתיר, מיגו דאי בעי' שתיק. והנה בכל מיגו הכח שבו הוא שהאדם יכל לטעון טענה יותר טובה ממה שטען. ולכך אמרי' דאית ליה נאמנות כאילו טען את הטענה הטובה יותר. כגון הטוען פרוע, ונאמן כמיגו דאי בעי' אמר מזויף, נאמן כאילו אמר שטר זה מזוייף. אך לכאורה בכל מיגו איכא ריעותא, דאפשר שהטוען לא ידע מהטענה הטובה. ולכך טען את הטענה החלשה כלומר...

א. דעת רש"י בגדר דהפשא"ס ובביאור הסוגיות דפשא"ס לדעתו: ג' סוגיות דפשא"ס | גדר פשא"ס לדעת רש"י ובעניין דע"פ אנו חיים | בסוגיא דקיום שטרות, בביאור אמאי הוצרכו לפשא"ס ובעניין כיון שהגיד | בסוגיא דאיסורי אשת איש קושיית הגמ' "מנין לפשא"ס" ובעניין שאחד"א | הצריכותא לג' הסוגיות דפשא"ס פתיחה הסוגיות דפשא"ס: מצינו במסכת כתובות ג' סוגיות שנאמנותם היא מכח נאמנות הפה שאסר הוא הפה שהתיר. א. (דף טו ע"ב) "שדה זו של אביך היתה, ולקחתיה" דנאמן משום נאמנות דהפה שאסר הוא הפה שהתיר. ב. גבי קיום שטרות (דף יח ע"ב). "העדים שאמרו, כתב ידינו הוא זה, אבל אנוסים היינו, קטנים היינו, פסולי עדות היינו. הרי אלו נאמנים" ג. גבי איסורי אשת איש. (דף כב ע"א) "האשה שאמרה אשת איש הייתי ונתגרשתי, נאמנת, שהפה שאסר הוא הפה שהתיר" וכן בהדיה. "האשה שאמרה נשבתי וטהורה אני (דאשה...

בעלי חיים לפי סדר האל"ף בי"ת חלק א' - אַדְנֵי הַשָּׂדֶה, אַיָּלָה חלק ב' - אַרְיֵה, בַּת יַעֲנָה חלק ג' - גָמָל, גראוי, דְּבוֹרִים, דָּגִים חלק ד' - דוֹב, דוּכִיפַת, זְאֵב, זְבוּב חלק ה' - חוֹל, חֲזִיר, חֲמוֹר, חֲסִידָה חלק ו' - חָתוּל, יוֹנָה, כֶּלֶב חלק ז' - נָחָשׁ, נֶשֶׁר חלק ח' - סוּס, סַלָּמַנְדְּרָא, עוֹרֵב, עַיִט, עַכְבָּר חלק ט' - עַקְרָב, עָרוֹד, עוֹרֵב, פולה, פיאו, פִּיל חלק י' פִּיל [חלק ב'] האם שֶׁנְהַבִּים הוא שמם של הפילים/ כמה שנים הפיל חי/ לאן הפיל נעלם לפתע פתאום/ ו] שֶׁנְהַבִּים וְקֹפִים וְתֻכִּיִּים (מלכים א' י, כב). אמר בו התרגום שן פיל, ושמא סבר בו שהיא מלה מורכבת. (ספר השרשים ח"ב לרבינו יונה בן גנאח) ז] אמר ר' יצחק הספרדי ז"ל מה שאמר בעל השורשים בתרגום שנהבים שן דפיל, אולי חושב שהיא מלה מורכבת, ומדבריו אלה...

יחזקאל הנביא מי היה אביו של יחזקאל ולמה נקרא שמו בוזי/ האם יש נבואה בחו"ל/ למה לא נקבר בארץ ישראל/ מי הרג את יחזקאל/ היכן מקום קבורתו/ האם אפשר להוכיח כשיטת רבינו תם מזה שמצאו תפילין בקבר יחזקאל כדברי רש"י/ א] יְחֶזְקֵאל בֶּן בּוּזִי הַכֹּהֵן, תרגום ירושלמי, יחזקאל נְבִיָא בר ירמיה נְבִיָא, ונקרא ירמיה 'בוזי', על שהיו מבזין אותו [1]. (הערוך ערך בז) ב] רבי פנחס אומר: לאחר כ' שנה שנהרגו כולם בבבל, שרתה רוח הקודש על יחזקאל [2], והוציאו לבקעת דורא והראהו עצמות יבשות הרבה מאד, אמר לו בֶּן אָדָם מה אתה רואה, אמר לו אני רואה כאן עצמות יבשות, אמר לו יש בי כח להחיות אותן? לא אמר הנביא - "רבונו של עולם יש בך כח לעשות יותר מאילו", אלא אמר (יחזקאל לז, ג) ה' אלקים אַתָּה יָדָעְתָּ, כאילו לא האמין [3], לפיכך לא נקברו עצמותיו בארץ טהורה [4], שנאמר...

בעלי חיים לפי סדר האל"ף בי"ת חלק א' - אַדְנֵי הַשָּׂדֶה, אַיָּלָה חלק ב' - אַרְיֵה, בַּת יַעֲנָה חלק ג' - גָמָל, גראוי, דְּבוֹרִים, דָּגִים חלק ד' - דוֹב, דוּכִיפַת, זְאֵב, זְבוּב חלק ה' - חוֹל, חֲזִיר, חֲמוֹר, חֲסִידָה חלק ו' - חָתוּל, יוֹנָה, כֶּלֶב חלק ז' - נָחָשׁ, נֶשֶׁר חלק ח' - סוּס, סַלָּמַנְדְּרָא, עוֹרֵב, עַיִט, עַכְבָּר חלק ט' עַקְרָב מה הרפואה למי שנעקץ מעקרב/ מי עקץ את אברהם אבינו/ מעשה עקרב בן אדם הראשון/ א] חמימי [דברים חמים, מועילים] לעקרבא [לעקיצת עקרב], וקרירי [דברים קרים] - לזיבורא [לעקיצת צרעה], וחילופא [החלפת הרפואות הללו זו בזו] - סכנתא. (ע"ז כח:) רבי יוחנן כי מטי להאי קרא בכי, והיה כי תמצאן אותו רעות רבות וצרות, עבד שרבו ממציא לו רעות וצרות תקנה יש לו. מאי רעות וצרות, אמר רב רעות שנעשות צרות זו לזו, כגון...

גדר המחוייבים בחובת הגדת עדות: א. בריש פרק שבועת העדות (שבועות ל' ע"א) "שבועת העדות נוהגת באנשים ולא בנשים ברחוקין ולא בקרובין, בכשרין ולא בפסולין, ואינה נוהגת אלא בראוין להעיד" ובגמ' (שבועות לא ע"א) "ואינה נוהגת אלא בראוין להעיד לאפוקי מאי, א"ר פפא לאפוקי מלך ור' אחא בר יעקב אמר לאפוקי משחק בקוביא, מ"ד משחק בקוביא, וכ"ש מלך מ"ד מלך אבל משחק בקוביא מדאו' מחזא חזי". בהמשך הפרק הובא משנה נוספת (דף ל"ה ע"א) "אמר לשנים משביע אני עליכם וכו'. והם יודעים לו עד מפי עד, או שהיה אחד מהם קרוב או פסול, הרי אלו פטורין" ובגמ' הובאה ברייתא, "יכול יהיו חייבים ת"ל לא יגיד בראויין להגדה הכתוב מדבר". בנידון דידן, מיהו החייב להעיד פסק המחבר (חו"מ סי' כח ע"א) "כל מי שיודע עדות לחבירו וראוי להעידו ויש לחבירו תועלת בעדותו חייב להעיד". ב. בטעם שהוצרכו...

עיון בדעת רש"י בגדר חובת הגדת עדות - נ"מ בין דעת רש"י לדעת התוס': א. נתבאר בריש הכתבים דשיטת רש"י היא. דחובת הגדת עדות. ילפי' מדכתיב "והוא עד". דאת לשון הפס' קרינן בלשון ציוי שהוא מצווה להיות עד. (וכמו שהובא מהגרי"פ פערלא על סה"מ לרס"ג עשה פ"ד) ובביאורו קשה מאוד א) בפשטות כונת הפס' לומר ד"הוא עד" בדבר באופן דאו ראה או ידע ומנא ליה לרש"י לשנות מפשטות הפס' לביאור מחודש כלומר שזאת היא מציאות שהוא עד לדבר, ב) והנה, אי אותם התיבות יתירות היו ניחא, דמצינו במקום שהתיבות יתירות שדורשים את הפס' שלא ע"פ פשוטו. אך אותם התיבות בריש פ' שבועת העדות (שבועות ל ע"א) ביאר רש"י (ד"ה שבועות) דילפי' מיניה דרק הראוי להיות עד איתה בדיני שבועת העדות. וכך בנידון דידן רק הראוי להיות עד מחוייב להעיד[א]. אך את עצם החובה מנא ליה למילף מתיבות אלו. ג) ואפי' נימא...

יסודותיהם של משפטי הממון - סדרת מאמרים הפרשה המפורסמת ביותר ברחבי הש"ס היא כל עניני וגדרי ההנהגות בספק ממון, היינו האופן שבו אנו נוהגים כאשר עומד לנגד עינינו ממון שאין אנו יודעים למי הוא שייך, הן משום טענותיהם, הן מצד המציאות, הן מצד עדויות סותרות, והן מצד שאין לנו שום ידיעה בענין, כולם כלולים בפרשה אחת והיא "כללי ההנהגות בספק ממון" [ובסי"ד בהמשך ובהזדמנות הראויה אעלה סיכום ובעיקר אבאר מהי משנתי בענין על כל ההנהגות בספק ממון כגון עדים, אנן סהדי, חזקת אומדנא, שטר, מוחזק, תפיסה, חזקה מה שתחת יד אדם שלו, רוב, קרוב, מרא קמא, יחלוקו, מיגו, כל דאלים גבר ועוד ועוד] הנה שורשי ויסודי הדינים בכל ספק ממון מתחלקים לארבעה נושאים מרכזיים א. מהות המושג "משפטי הממון" הקובעים לאדם למי שייך החפץ, ואף אם אין בינהם למציאות שום קשר, צריך לבאר מהם, על פי...