פורום אוצר התורה

מתוך ה'מגדלות מרקחים': הוצא את המקלל אל מחוץ למחנה (כד יד) במשנה סנהדרין מב:, בית הסקילה היה חוץ לבית דין שנאמר "הוצא את המקלל". ובגמ' שם אמרינן דבלאו הכי מיתת בית דין היא חוץ לג' מחנות, אך נפק"מ אם ישבו הבית דין עצמם חוץ לג' מחנות, צריך להרחיק מהבית דין, משום דלא ליתחזו בית דין רוצחין או כדי...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ונוקב שם ה' מות יומת (כד טז) הנה החיוב הוא במברך שם בשם, שאומר יכה יוסי את יוסי, אבל המגדף בלא שם אינו חייב. וכן המגדף בשם של עבודה זרה אינו חייב מיתת בית דין. ומכל מקום שנינו בסנהדרין פא: שהמקלל בקוסם דהיינו שמברך את שם ה' בשם עבודה זרה קנאים פוגעים בו בשעת מעשה, מהלכה...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': בנקבו שם יומת (כד טז) במשנה סנהדרין נו. מבואר שכאשר באים עדים להעיד על המגדף, אינם מזכירים מיד בפירוש את שם המפורש, אלא אומרים בכינוי, "יכה יוסי את יוסי". אבל אי אפשר לגמור את הדין על עדות זו, ולכן בשעת גמר דין מוציאין כל אדם לחוץ, והדיינים אומרים לגדול שבעדים אמור בפירוש...

אַקְדָּמוּת מִילִין אֶפְתַּח בִּשְׁבַחְתָּא בִּירְכָאן וְתּוּשְׁבְּחָאן לֲהַדֵין אַכְסַנְיָתָא גַּלְיָא שְׁמֵיהּ פוֹרוּם אוֹצַר הַתּוֹרָה בִּקְבַעְתָּא דְּאִיהוּ בֵּי מִדְרְשָׁא לְכָל חַכִּימֵי אוֹרַיְתָא הֲוֵינָא דָּחִיל כַּד בָּעִית מִיפְתַּח בְּשִׁירָתָא וּבִּלְבָבָא פְּעִימָא וְרוּחָא...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ממושבתיכם תביאו לחם תנופה שתים שני עשרונים (כג יז) במשנה פסחים עו: איתא, ששתי הלחם באים בטומאה, דהיינו שהם נחשבים קרבן ציבור שדוחה את הטומאה, וכתבו התוס' שם עז: דהיינו שמקיימים בהם מצות תנופה אף בטומאה. והנה בשתי הלחם ישנם שתי תנופות, שהרי מניפים אותם פעם אחת עם הכבשים...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': בספר גידולי חדש להג"ר שמואל אליעזר שטרן שליט"א (פ"ט ס"ג) כתב להסתפק מהו שיעור האיסור בקצירה קודם העומר, [ואע"ג דקי"ל דחצי שיעור אסור מן התורה, ומלקות בלא"ה ליכא דאי"ז לאו אלא לאו הבא מכלל עשה, מ"מ נפק"מ לר"ל דח"ש מותר מן התורה, וכן נפק"מ לדידן לענין שבועה דאינה חלה על דברי...

הרהורי לב שנכתבו מדם הלב אחרי אסון מירון תשפ״א ואפשר והם נכונים גם היום ואני מדבר על עצמי ח״ו לא להעביר מוסר וביקורת על אף יהודי! במעלות קדושים וטהורים- הרהורי לב בעקבות האסון הנורא במירון הרהורים וחיזוקים שעלו בעקבות האסון הנורא בהר מירון ביום ל"ג בעומר התשפ"א שבו נהרגו במיתה משונה ועלו בסערה...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויצא בן אשה ישראלית (כד י) פירש רש"י רבי ברכיה אומר מפרשה שלמעלה יצא. לגלג ואמר ביום השבת יערכנו, דרך המלך לאכול פת חמה בכל יום, או שמא פת צוננת של תשעה ימים, בתמיה. והקשה מהר"ש יפה זצ"ל ביפה תואר על המדרש רבה, הרי מבואר בחגיגה כו: שבלחם הפנים נעשה נס שסילוקו כסידורו...

צל"ח ברכות דף כא עמוד ב ד"ה בא"ד ור"ת: ושם בחיבורי כתבתי שזה פלוגתא בין הראב"ד להרמב"ן דהראב"ד ס"ל שתיקה כהודאה והוה כעונה והרמב"ן ס"ל דשאני שבועה דבעינן לבטא בשפתיו. ועכשיו נלע"ד דהראב"ד ס"ל כסברת ר"ת ור"י דאם אמרינן שומע כעונה אז אמרינן שגם לענין הפסק בתפלה הוה כעונה וא"כ הרי הוא כמוציא בשפתיו...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם וקצרתם את קצירה והבאתם את עמר ראשית קצירכם אל הכהן (כג י) מכאן למדים שאסור לקצור תבואה קודם קצירת העומר, מדכתיב והבאתם את עומר ראשית קצירכם אל הכהן, שיהיה קציר העומר ראשית לכל הנקצרים. ובתורת כהנים כאן דרשינן...

טעמא דקרא כא, ח: וקדשתו. נשאלתי אם כהן לאחר מיתה יש בו דין וקדשתו כגון ב' מתים א' כהן וא' ישראל אם צריך להקדים את הכהן. ונראה דבזהר ס"פ בחקתי אמרו אע"ג דמית אתחייב ביקרי' יתיר דכתיב כבד את אביך משמע דדריש לי' מאת וכיון דאיצטריך קרא דחייב לכבד לאחר מיתה א"כ בכהן דליכא קרא לא מחייב דבטלה כהונה...

והקרבתם מנחה חדשה ברבינו בחיי פ' בראשית מביא את המחלוקת במדרש רבה חד אמר הבל חי מפסח עד עצרת וחד אמר מהחג ועד חנוכה, ולכו"ע הבל חי נ' יום בלבד, וביום הנ' הקריבו קין והבל מנחה, וכתב שלפי זה יהיה טעם חדש למה בשבועות ביום החמשים מקריבים מנחה חדשה, כדי להזכיר מנחת קין והבל שהיה ביום החמישים. יש...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ומעוך וכתות ונתוק וכרות לא תקריבו לה' ובארצכם לא תעשו (כב כד) פירש רש"י שמ"בארצכם לא תעשו" למדים שאסור לסרס שום בהמה או חיה. וכתבו התוס' בחולין קטו. ד"ה כל ובהגהות מיימוניות איסורי ביאה פט"ז ה"ב, שבהמה שנסתרסה מותרת באכילה, ממה שאסרה התורה נתוק וכרות לגבוה, מכלל דלהדיוט...

הראשונים מקשים על מה שכתב רש"י וירא כי אין איש שעתיד להתגייר, והלוא בן איש מצרי נתגייר, ותירצו אחד מהתירוצים שכזה בן שמקלל את השם אינו גר. ושמעתי אומרים שהבן איש מצרי ירד בגלגול אצל יש"ו הנוצרי בן לאבא גוי, וכאשר דנו אותו בב"ד של מעלה טען שאביו היה גוי ולכן היה רע, והורידו אותו שוב בגלגול אצל...

ויקב את השם ויקלל בחומת אנך ויקב את השם, ויקלל את משה, ונענש על קללת השם וקללת משה. ובצרור המור כתב שנחשב לו כאילו קילל ב' פעמים את השם, כי משה הוא אחד מע"ב שמות, ומשה הוא בחינת מט"ט שר הפנים ולכן נענש גם על קללת משה. אפשר להוסיף את השם אותיות את משה.

וינצו במחנה בספר בעלי ברית אברם מקשה למה לגלג דוקא על לחם הפנים, ומתרץ כיון שהערב רב לא זכו לאכול מן אלא רק ממה שזב אח"כ כאשר חם השמש ונמס, וגם בן איש מצרי לא זכה לאכול מן, וזה הכעיס אותו, ולכן לגלג על לחם הפנים כדי שמתוך הדברים יבואו לדבר על המן, עיי"ש. יש לרמז במחנה אותיות חבה מן, מפני...

ויצא בן אשה ישראלית אמרו חז"ל מהיכן יצא מעולמו יצא. וכתב רבינו בחיי דלעיל כתיב חק עולם וסמיך ליה ויצא לרמז מעולמו יצא, ומבאר הכוונה כי האדם הוא עולם קטן (תנחומא פקודי אות ג'), ויצא מעולמו הקטן עיי"ש. אפשר לרמז עולם - ויצא בן בגימטריא עולם קטן.

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ולא יחללו את קדשי בני ישראל את אשר ירימו לה' (כב טו) ביומא פג. אמרינן שמי שצריך לאכול דבר איסור משום פיקוח נפש, מאכילין אותו הקל הקל תחילה. ולגבי מי שיש לפניו טבל ותרומה, נחלקו תנאים איזה איסור מהם יותר קל, דדעת ת"ק שם שאיסור טבל קל יותר כיון שאפשר לתקנו, ולכן מאכילין...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ואיש כי יאכל קדש בשגגה ויסף חמשיתו עליו ונתן לכהן את הקדש (כב יד) הנה מי שאכל תרומה בשוגג מפריש קרן וחומש, הקרן נותנו לאותו כהן שמשלו אכל, ואת החומש נותן לכל כהן שירצה. ויש להסתפק האם יכולים להפריש את החומש לפני הפרשת הקרן, ולא מצאתי דין זה מבואר. ויסוד הספק, דהנה בחילול...

רש"י (פרק כ"ב פס' ל"א) כתב ושמרתם. זו המשנה. ועשיתם. זו המעשה; ומקורו מתורת כהנים [כמצויין בסוגריים]. ולכאו' קשה שבפר' אחרי (פרק י"ח פס' ד') כתוב "ואת חקותי תשמרו", ורש"י אינו מדגיש שתשמרו זה המשנה, רק שיתכן שסמך על כך שביאר בד"ה ללכת בהם, שהכוונה שלא יאמר למדתי חכמת ישראל, אלך ואלמד חכמת...