פורום אוצר התורה

לגור בקומת קרקע איזו מעלה יש בזה?

הנה קריאת התורה של א' חוה"מ פסח ויו"ט של סוכות בפרשת המועדות של הפרשה, מתחילה ב"שור או כשב"; ועמד הבזה הנצי"ב שלכאו' היו צריכים להתחיל מ"אלה מועדי", ששם כתוב שבת ומועדים, וכתב שזו הייתה קבלה ממשה רבינו, והסיבה כי פרשת שור כשב עיקרה לעולי הרגלים להורות להם דיני הקרבנות. ובכתבי קלם מר' דניאל...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': וכהן כי יקנה נפש קנין כספו הוא יאכל בו (כב יא) יש לעיין בעבד של כהן שאוכל בתרומה מחמת שהוא קנין כספו של האדון, האם מקיים בזה מצות אכילת תרומה, או שאינו אלא כבהמת כהן האוכלת בלא קיום מצוה. ובמשנה ראשונה תרומות פ"ח ה"א ובהגהות יד איתן על הרמב"ם תרומות פט"ו הכ"ב כתבו, שאשת...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': וכל זר לא יאכל קדש (כב י) הגמ' בפסחים כג. מקשה אליבא דרבי אבהו דכל מקום שאמרה תורה "לא יאכל" אסור גם בהנאה, אם כן תרומה תהיה אסורה בהנאה לישראל, דרחמנא אמר "וכל זר לא יאכל קדש", והרי תנן דמערבין עירוב תחומין לישראל בתרומה, הרי שמותר לו ליהנות בתרומה בהנאה שאינה של כילוי...

טעמא דקרא (כט, כב): ובקצרכם וגו' לעני ולגר תעזב אותם. עי' בתו"כ למה כתובה פרשה זו כאן שכבר כתובה בפ' קדושים. ואפשר לומר עוד שרמזה כאן התורה למעשה רות שהיתה גיורת ולקטה הלקט לכן כתיב לעני ולגר והיא באה בתחלת קציר ושלאחרי אותיות לגיורת שעורים (ואמרו במדרש שזה קציר העומר) ולכן סמכו כאן לקציר העומר...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': אלמנה וגרושה וחללה זנה את אלה לא יקח כי אם בתולה מעמיו יקח אשה (כא יד) איתא במסכת דרך ארץ פ"א, "זו שאלה שאל ר' יוסי בן תדאי איש טבריא את רבן גמליאל, מה אשתי שאני מותר בה אני אסור בבתה, אשת איש שאני אסור בה אינו דין שאהא אסור בבתה. אמר לו צא ופרנס לי כהן גדול, שכתוב בו כי...

רבי שמואל מקארוב (-ט"ו באייר תק"פ, 1820) היה אדמו"ר חסידי בדור הרביעי לחסידות. היה תלמידם של רבי אלימלך מליז'נסק ורבי יעקב יצחק מלובלין. רבי שמואל התגורר בניישטאט הסמוכה לקרקוב. בפעם הראשונה שנסע לרבי אלימלך מליזענסק, במשך כמה שבועות, כל פעם שהתקרב לרבי אלימלך אמר לו הרבי שיש ממנו ריח נבילה...

רבי חיים מאיר יחיאל שפירא (תקמ"ט - ט"ו באייר תר"ט), "השרף ממוגלניצא", היה מהבולטים באדמו"רי פולין בזמנו. נכדו של רבי ישראל מקוז'ניץ. נולד לפערל בתו של רבי ישראל מקוז'ניץ ולרבי אבי עזרי זעליג שפירא מגרניץ, צאצא של המגלה עמוקות. היה תלמידם של סבו, של החוזה מלובלין, של הרב מאפטא, של היהודי הקדוש...

בעקבות נושא זה: https://forum-otzar-hatorah.co.il/threads/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%99%D7%A9-%D7%9C%D7%90-%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%92-%D7%91%D7%93%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%90.4225/ האם מצאנו דברים שהתורה אסרה משום גזירה? (לי יש כמה דוגמאות ואכתוב בהמשך בעז"ה אחר סידור הדברים)

תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף ו עמוד ב אמר ר"נ אמר שמואל: גג הסמוך לחצר חבירו - עושה לו מעקה גבוה ד' אמות, אבל בין גג לגג לא; ור"נ דידיה אמר: אינו זקוק לד"א, אבל זקוק למחיצת עשרה. למאי? אי להיזק ראיה, ארבע אמות בעינן! אי לנתפס עליו כגנב, במסיפס בעלמא סגיא! אי לגדיים וטלאים, בכדי שלא יזדקר בבת ראש...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': אלמנה וגרושה וחללה זונה את אלה לא יקח (כא יד) בגמ' הוריות יב: בעא מיניה רבא מרב נחמן, משיח שנצטרע מהו באלמנה, מידחא דחי או מיפטר פטר, לא הוה בידיה. ואח"כ פשיט לה מברייתא דגם כהן שעבר מחמת מומו מצווה על הבתולה. והקשו במשך חכמה כאן ובתועפות ראם על היראים סי' שכ"א אות א'...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ומן המקדש לא יצא ולא יחלל את מקדש אלקיו (כא יב) פירש רש"י אינו הולך אחר המטה, והוא ממתני' סנהדרין יח. שכהן גדול שמת לו מת אינו יוצא אחר המטה, ונחלקו שם תנאים, דדעת ר"מ שאסור לו רק להיות באותו המבוי של נושאי המטה, ודעת רבי יהודה שאינו יוצא מן המקדש או מביתו כל עיקר, עי"ש...

כשאדם משביע את חברו, כשהתובע הוא וודאי, אמאי לא מצווה לפרוש מלהשביע, ולוותר על התביעה, כדי לא להכשיל את חברו בשבועת שקר [לטענתו...] ?

עיין בגמ' שבועות מו ע"ב דאיתא, דכלים העשויים להשאיל ולהשכיר אין בהם חזקה למחזיק בהם לעולם, אולם בכה"ג שהבעלים טוען דמי שמחזיק את הכלי הוא גנב כבר אין לו מיגו על הכלי שהיה טוען שכלי זה המחזיק השאיל ממנו. וביאר הריטב"א, דזה משום שאחזוקי אינשי בגנבא נחשב כעדים וכמו שעדים זה שכנגדם אינו יכול לטעון...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה (כא י) ביומא יח. ילפינן מדכתיב והכהן הגדול מאחיו, שצריך הכהן גדול להיות גדול מאחיו גם בעושר, ואמרינן שם שאם אין לו, אחיו הכהנים מגדלין אותו משלהם, שנאמר "הגדול מאחיו", גדלהו משל אחיו. והקשה החתם סופר [מובא בחידושי החת"ס החדש...

לפרשת אמור יש לו פחד כשר אין לו פחד פסול?

הנה דרשינן בקידושין (ל"ה ב') "בני אהרן" ולא בנות אהרן, שכהנות מותר להן ליטמא למת. וברבינו יהונתן (נימוקי יוסף, ריש הלכות טומאה) נראה מדבריו שהטעם כי יש להן פחות קדושת כהונה, כמו שאינן אוכלות קדשי קדשים, ומשא"כ כהנים בעלי מומים - אוכלים קדשי קדשים, ולכן מוזהרים; וכעי"ז מבואר ברמב"ן (יבמות פ"ד...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויאמר ה' אל משה אמור אל הכהנים בני אהרן ואמרת אליהם לנפש לא יטמא בעמיו (כא א) בערכין ג. "הכל מטמאין בטמא מת לאתויי מאי, לאתויי קטן, סלקא דעתך אמינא איש אשר יטמא ולא יתחטא, איש אין קטן לא, קמ"ל ועל הנפשות אשר היו שם". מבואר דצריך ילפותא לרבות שקטן נטמא בטומאת מת. ומקשים...

הטעם לכך כתב הריב"א - שכל השומעים כאן היו צריכים לסמוך את ידיהם עליו, מה שלא מצאנו בשאר המומתים, לפי שגם העדים היו צריכים כפרה, שהרי העידו 'כך שמענו שקילל', וגם הדיינים צריכים כפרה על ששמעו את קללתו, ולכך קרעו את בגדיהם. נמצא שכולם חטאו בגללו, והוא קרבן לכולם, לפיכך כל השומעים סומכים עליו, שהוא...

כתב ה'פענח רזא': אע"פ שהמריבה היתה עם חברו הישראלי, ואם כן היה לו להתרעם על הישראלי, ולא על הקב"ה, מ"מ מתוך המריבה אמר לו האיש הישראלי: "ממזר ובן מצרי אתה, איך אתה מעז פנים?!" השיב לו: "ואבא היכן הוא?" א"ל: "משה הרגו בשם המפורש". מיד ברך את אותו השם. וה'בכור שור' כתב, שמתוך המריבה אמר בן המצרי...