פורום אוצר התורה

לה יטמא (כ"א ג') פרש"י מצוה, ויש להקשות הלא כל ציווים שבתורה הם מצוה ומדוע דוקא כאן מדגיש זאת רש"י. וי"ל דאיתא בגמ' זבחים (ק.) מעשה ביוסף הכהן שמתה אשתו בערב פסח ולא רצה לטמא לה דחפהו חכמים וטימאהו בעל כרחו. וזו כוונת רש"י "לה יטמא" דהוא מצוה על בית דין לכוף את האדם להיטמא להם משא"כ בשאר...

פרק ד - משנה ב בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר, הֱוֵי רָץ לְמִצְוָה קַלָּה כְבַחֲמוּרָה, וּבוֹרֵחַ מִן הָעֲבֵרָה. שֶׁמִּצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה, וַעֲבֵרָה גוֹרֶרֶת עֲבֵרָה. שֶׁשְּׂכַר מִצְוָה, מִצְוָה. וּשְׂכַר עֲבֵרָה, עֲבֵרָה. הרחק מן הכיעור ומן הדומה לכיעור, שכך אמרו חכמים הרחק מחטא הקל שמא יביאך לידי...

בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט, צט) מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי כִּי עֵדְוֹתֶיךָ שִׂיחָה לִּי. אֵיזֶהוּ גִבּוֹר, הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי טז, לב) טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר, וּמשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלֹּכֵד עִיר. אֵיזֶהוּ...

צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת, רמז למנהג ישראל להדליק נרות שבת כמספר הילדים בבית.

פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת אותיות כתף, מרמז לאמרם ז"ל בסוכה (לו:) מעשה ברבי עקיבא שבא לבית הכנסת ואתרוגו על כתפו. ודוקא על כתפו, לפי שהאתרוג יש בו דמות כדור הארץ, והצדיקים רואים עליו מה שיארע כל השנה בכל העולם, כמובא בסיפורי חסידים (זווין, סוכות 131) עיי"ש, ולכן נשא רבי עקיבא האתרוג על כתפו...

מִלְּבַד שַׁבְּתֹת ה' וּמִלְּבַד מַתְּנוֹתֵיכֶם, מרמז לאמרם (שבת י:) מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה. ואפשר שנרמז כאן ב' מדרגות שיש בשבת קודש, כמ"ש בפרי צדיק בכמה מקומות שיש שמתענגים במאכלי השבת לצורך עצמם, וכתב האריז"ל שאכילת שבת אינה מגשמת את האדם, ויש שמשיגים דרגה גבוהה שהם מענגים את...

זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא ר"ת תַּמֻז, רמז שהיה צריך להיות ראש השנה בחודש תמוז, כדאי' בפסיקתא דרב כהנא (פיסקא ל') רצה הקב"ה שיהיה בכל חדש מחדשי הקיץ רגל, ונתן להם פסח בניסן, ופסח שני באייר, ועצרת בסיון, ורצה ליתן להם מועד גדול בתמוז, וכיון שחטאו נדחה לתשרי. וביארו המפרשים הכוונה שרצה ליתן להם...

וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יֵרָצֶה לְקָרְבַּן אִשֶּׁה במדרש רבה (פרשה כז סי' י) דרשו השייכות בין אדם לבהמה ששניהם ביום השמיני. ובש"ך על התורה (גימטריאות): ומיום השמיני והלאה ירצה רמז על אליהו שעומד על הנימול, והלאה עם חמש מלות עולה אליהו. עכ"ל. אפשר להוסיף השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה...

שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב במדרש רבה (כז, ג) וכי שור נולד והלא עגל נולד, ולמה קראו שור, אלא משום עשו להם עגל מסכה, לפיכך קראו הכתוב שור ולא עגל. דהיינו כדי לא להזכיר חטא העגל, שלא יהיה קטיגור סניגור. אמנם בגמרא (חגיגה יג:) אמרו שהוחלף שור שבמרכבה לפני כרוב כדי שקטיגור לא יעשה סניגור, משמע שגם שור...

אמור אל הכהנים בני אהרן במאור ושמש: במדרש רבה (ויקרא רבה כו, ו) אמור אל הכהנים, הדא הוא דכתיב (תהלים יט, י) יראת ה' טהורה עומדת לעד, אמר ר' לוי, מיראה שנתיירא אהרן מלפני הקדוש ברוך הוא, זכה ונתנה לו הפרשה הזו שאינה זזה ממנו ולא מבניו ולא מבני בניו עד סוף כל הדורות. צריך להבין, שלכאורה נראה...

אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם בספר אגרא דכלה: הנה האמירה הראשונה לא פורש מה אמר, אם הכוונה על מה שאמר אחר כך לנפש וכו', הנה זה הוא מאמר בפני עצמו ואמרת אליהם. הנה הוא לדעתי להיות יש חשש כאשר יראו הכהנים שהם נצטוו מצות יתירות ולהתנהג בקדושה יתירה משאר ישראל, לבל יתגאו...

חולין יז א בשלמא לר' עקיבא דאמר בשר תאוה לא איתסר כלל היינו דכתיב (דברים יב, כב) אך כאשר יאכל את הצבי ואת האיל כן תאכלנו אלא לרבי ישמעאל צבי ואיל גופיה מי הוי שרי כי אסר רחמנא בהמה דחזיא להקרבה אבל חיה דלא חזיא להקרבה לא אסר רחמנא ויש להסתפק, מה הדין בעוף שחזי להקרבה.

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויאמר ה' אל משה אמור אל הכהנים בני אהרן ואמרת אליהם לנפש לא יטמא בעמיו (כא א) ביחזקאל ל"ז א', "היתה עלי יד ה' ויוצאני ברוח ה' ויניחני בתוך הבקעה והיא מלאה עצמות, והעבירני עליהם סביב סביב והנה רבות מאד על פני הבקעה והנה יבשות מאד". וקשה הרי יחזקאל כהן היה, ואיך מותר לו...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ואיש אשר יתן שכבתו בבהמה מות יומת ואת הבהמה תהרגו (כ טו) בסנהדרין נה. מסתפקת הגמ' האם נכרי הבא על הבהמה צריך לסקול את אותה הבהמה, משום שבאה תקלה על ידה, או דבעינן תקלה וקלון, ובנכרי ליכא קלון [משום שאין מתביישין בכך, ועוד שלא חס רחמנא אקלון דידהו, רש"י]. ולהלכה כתבו רבינו...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': וכי יגור אתך גר בארצכם לא תונו אותו (יט לג) בהאי קרא איכא אזהרה מיוחדת שלא להונות גר, ואע"פ שכבר הוזהרנו שלא להונות כל אחד מישראל, מ"מ בגר ניתנה אזהרה מיוחדת לעבור עליו בב' לאוים. ויש להסתפק האם גר שהונה גר עבר באזהרה זו, והנידון הוא משום דמשמע שהכתוב מדבר אל האזרח ומזהיר...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מאלקיך (יט לב) בקידושין לג: אין תלמיד חכם רשאי לעמוד מפני רבו אלא שחרית וערבית, כדי שלא יהיה כבודו מרובה מכבוד שמים. ופירש רש"י "שהרי פני יוצרו אינו מקבל אלא שחרית וערבית, הלכך מי שעומד מפני רבו שחרית אינו רשאי לעמוד מפניו אלא ערבית"...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מאלקיך (יט לב) פירש רש"י וכן הוא באריכות בגמ' קידושין לג. יכול יעצים עיניו כמי שלא ראהו קודם שיבוא זמן חיובו, דכי מטא זמן חיובא הא לא חזי ליה דקאים מקמיה, ת"ל תקום ויראת. ופירש רש"י שם יש לך לירא מן היוצר היודע מחשבותיך שאתה מבקש תחבולות...

ישנו פולמוס רחב מ"ט לא נהיג ערלה בחצילים. רבינו החזון איש זצ"ל כ' סברא בספרו [-ערלה יב ג] שדין התורה בערלה הוא להמתין עד ג' שנים ולא לאסור הפרי לעולם, ובהיות והחציל לא חי טפי מג"ש אי"ז בגדר האיסור. ודו"ק בזה כי זה מסר חינוכי ונוקב.

הש"ש הפליא איך בחו"ל - למאי דקיי"ל ערלה בחו"ל הלכה למשה מסיני, ונאמרה ההלכה שספק ערלה מותר, מספרת הגמ' שהיו אמוראים שלחו זה לזה ערלה מחמת שהמקבל לא ידע מזה. והק' שהרי מעצם הנתינה עובר הנותן באיסור הנאה שנהנה מהערלה כמבו' בתוס' ריש פרק כל שעה שלשלוח מתנה באיסור הנאה אסור? והרי אצל הנותן חפץ זה...

(פ' קדושים) עקיפה אסורה, היכן ?