פורום אוצר התורה

מלבי"ם וכבר בארו הפלוסופים שהחק הראשי שהוא שורש לחכמת המדות הוא שירצה שכל מה שיֵעָשה יהיה חק כולל ר"ל שבאם ירצה שיגיע רע לחברו במקום שעל ידו יקבל הוא תועלת ימדוד אם רוצה שזה יהיה חק כולל שאז יהיה החק הזה לכולם להפסיד לחבריהם בשיגיע להם מזה תועלת. וזה ודאי לא יכון בעיניו שיגיע איש אליו הפסד בעבור...

ראיתי בספר חמדת דוד, מתלמיד של השרף מקאצק. פירוש מחודש על ואהבת לרעך כמוך וז"ל, {עם דילוגים} התאחדות כלל ישראל צריך להיות כגוף אחד, וכמו שבגוף יש אברים חשובים, וגם פחותים ....... ובזה יל"פ הכתוב ואהבת לרעך כמוך, ששאלו רבים דאיך יכול להיות שיאהוב את חבירו כנפשו, ....... ולפי הנ"ל י"ל. דהנה אינו...

בימים אלו מוכרים בכל החנויות את הספר הנפלא היחיד במינו "מי הדעת", סיפורים ועובדות מגדולי ישראל, שסיפר הגאון ר' מאיר הייזלר שליט"א. ספר זה הוא מיוחד במינו, בסיפורים נפלאים אחת לאחת, משולבים עם יר"ש ואהבת תורה, עם הרבה עובדות שראה בעצמו. וללא שום צנזורה...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ואהבת לרעך כמוך (יט יח) בבבא בתרא טז: "וישמעו שלשת רעי איוב את כל הרעה הזאת הבאה עליו ויבאו איש ממקומו, אליפז התימני ובלדד השוחי וצופר הנעמתי, ויועדו יחדו לבוא לנוד לו ולנחמו. מאי ויועדו יחדו, אמר רב יהודה אמר רב מלמד שנכנסו כולן בשער אחד וכו', אמר רבא היינו דאמרי אינשי...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ואהבת לרעך כמוך (יט יח) בחזון איש יו"ד הלכות שחיטה סי' ב' ס"ק כ"ח הביא דברי הגהות מיימוניות פ"ו מהלכות דעות אות א', דהא דאמרינן בפסחים קיג: דמותר ומצוה לשנוא אדם רשע, היינו דוקא ברשע שאינו מקבל תוכחה, וכן הוא בשו"ת מהר"ם מלובלין סי' י"ג. וכתב החזו"א שם דלפי"ז מצוה ג"כ...

ידועה המליצה שאין מברכים שלא עשנו בהמה מחשש ברכה לבטלה. אך ברצוני לדעת , מה היא הסיבה האמיתית שלא מברכים ברכה כזאת?

הייתי בתחנת דלק, וראיתי אנשים חרדים יראי ה' שקנו בחנות התחנה קפה שהכין להם העכו"ם שהיה שם, ותמהתי מה עם כשרות, על הקפה {מקובל שלא צריך}, על החלב -יכול להיות חלב נכרי, ובכלל בישולי עכו"ם, מאן דהו מכיר את הנושא ואת ההיתרים שבענין.

אצל הרב אלימלך פירר נראים מרנן ורבנן, הגראי"ל שטיינמן זללה"ה, הגרמ"י ליפקוביץ זללה"ה, הגר"ח גריינמן זללה"ה, יבדלחט"א הגר"ד לנדו, והגר"ח קניבסקי זללה"ה

מנין שבזכות עבודת יום הכיפורים היו מנצחים במלחמות?

מדוע נקטה התורה את האיסור לקלל אדם מישראל דווקא על חרש ולא על מום אחר?

מהיכן נלמד בפרשתנו (פרשת קדושים) שיש מצווה להצדיק עליו את הדין ולומר על דבר רע 'ברוך דיין האמת'?

נסתפקתי במחה המ"ק בפני שניים - למאי דקיי"ל מחאה שלא בפניו הויא מחאה, [-וברשב"ם ועוד הדגישו שאפילו אם נודע שלא שמע המחזיק מחאתו לא גרע, יען מחה כדין] היאך הדין במחה בפני שניים וראה שנפטרו לפני שהספיקו לספר לאחרים מי נימא היות והוא מצידו מחה בשעת מעשה כדבעי, תוב לא חייבוהו למחות בשנית או דילמא...

החת"ם סופר כתב בשו"ת יו"ד רל"ג רל"ד, וז"ל: "ואף שכוונתם לשם שמים ובדאי שכרם רב, אבל אני הייתי מהפורשים".

מתוך ה'מגדלות מרקחים': העירו להסתפק האם ביומו תתן שכרו ולא תלין פעולת שכיר אתך, תלויים ביום של השכיר או של בעל הבית. ונפקא מינה היכא שבעל הבית גר במדינה אחת והשכיר במדינה אחרת, שאין הזמנים שוים, ודבר זה מצוי בזמנינו שיכולים לשכור מרחוק, וגם יכול השכיר לתבוע שכרו מרחוק. ולכאורה נראה שזה תלוי...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': לא תלין פעלת שכיר אתך עד בקר (יט יג) בכתבי הגאון האדר"ת כתב, שאירע לו מצות "ביומו תתן שכרו" בזמן שהיה עוסק במצוה, ונסתפק האם עוסק במצוה פטור ממצות "ביומו תתן שכרו". וכתב שם די"ל דכיון דאיכא ג"כ לאו ד"לא תלין פעולת שכיר" או לאו ד"לא תבוא עליו השמש", אין שייך בזה פטור עוסק...

דעת רש"י והרמב"ן שגם אהרן הכהן עצמו לא יכל להיכנס לקודש הקדשים, אלא ביום כיפור. אבל הגר"א מפרש על פי פשטות המדרש שאהרן [בשונה משאר הכהנים הגדולים] - יכל להיכנס בכל פעם שרצה, ובתנאי שיביא את סדר הקרבנות האמור בפרשה. ובטעם שאהרן היה שונה מכולם, היה מקום לומר כי כתוב עליו "ויבדל אהרן להקדישו קודש...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ולא תשבעו בשמי לשקר (יט יב) בפרקי דרבי אליעזר פרק ל"ח, רבי עקיבא אומר כל העובר על החרם כעובר על השבועה, תדע לך איך כח החרם גדול, מיהושע שהחרים את יריחו ומעל עכן בחרם וכו'. ונראה לפרש מה שהקדים ש"החרם הוא השבועה", דהנה ביהושע (ז כד), "ויקח יהושע את עכן בן זרח ואת בניו ואת...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ואליהם תאמר איש איש מבית ישראל ומן הגר אשר יגור בתוכם אשר יעלה עולה או זבח, ואל פתח אהל מועד לא יביאנו לעשות אותו לה' ונכרת האיש ההוא מעמיו (יז ח-ט) בספר אור צבי כתב לפרש תיבות "ואליהם תאמר", דהנה בבבא בתרא קכ: ילפינן דיש שאלה בהקדש בשחוטי חוץ, דהיינו שאם שחט בחוץ יכול...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': תענו את נפשותיכם (טז כט) בספר זכר החיים לרבי חיים הכהן רפפורט זצ"ל כתב לחדש, שלגבי איסור תשמיש המטה ביוהכ"פ אין איסור בהעראה מעיקר הדין, דלא איתרבי העראה כגמר ביאה אלא לענין עריות דאיכא קראי, וכמ"ש תוס' בסנהדרין עג: ד"ה ממונא, דלא איתרבי העראה לענין חיוב קנס, עי"ש. ולפי...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ושלח את השעיר במדבר (טז כב) ביומא סו: שאלו את רבי אליעזר חלה השעיר מהו שירכיבהו על כתיפו, האם שילוח השעיר דוחה איסור הוצאה ביוהכ"פ ובשבת, ולא רצה רבי אליעזר להשיב מפני שלא אמר דבר שלא שמע מרבו. ובשו"ת עין המים לרבי יעקב מאיר פאדווא מבריסק זצ"ל בעל מקור מים חיים סי' י"ד...