פורום אוצר התורה

דעת רש"י והרמב"ן שגם אהרן הכהן עצמו לא יכל להיכנס לקודש הקדשים, אלא ביום כיפור. אבל הגר"א מפרש על פי פשטות המדרש שאהרן [בשונה משאר הכהנים הגדולים] - יכל להיכנס בכל פעם שרצה, ובתנאי שיביא את סדר הקרבנות האמור בפרשה. ובטעם שאהרן היה שונה מכולם, היה מקום לומר כי כתוב עליו "ויבדל אהרן להקדישו קודש...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ולא תשבעו בשמי לשקר (יט יב) בפרקי דרבי אליעזר פרק ל"ח, רבי עקיבא אומר כל העובר על החרם כעובר על השבועה, תדע לך איך כח החרם גדול, מיהושע שהחרים את יריחו ומעל עכן בחרם וכו'. ונראה לפרש מה שהקדים ש"החרם הוא השבועה", דהנה ביהושע (ז כד), "ויקח יהושע את עכן בן זרח ואת בניו ואת...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ואליהם תאמר איש איש מבית ישראל ומן הגר אשר יגור בתוכם אשר יעלה עולה או זבח, ואל פתח אהל מועד לא יביאנו לעשות אותו לה' ונכרת האיש ההוא מעמיו (יז ח-ט) בספר אור צבי כתב לפרש תיבות "ואליהם תאמר", דהנה בבבא בתרא קכ: ילפינן דיש שאלה בהקדש בשחוטי חוץ, דהיינו שאם שחט בחוץ יכול...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': תענו את נפשותיכם (טז כט) בספר זכר החיים לרבי חיים הכהן רפפורט זצ"ל כתב לחדש, שלגבי איסור תשמיש המטה ביוהכ"פ אין איסור בהעראה מעיקר הדין, דלא איתרבי העראה כגמר ביאה אלא לענין עריות דאיכא קראי, וכמ"ש תוס' בסנהדרין עג: ד"ה ממונא, דלא איתרבי העראה לענין חיוב קנס, עי"ש. ולפי...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ושלח את השעיר במדבר (טז כב) ביומא סו: שאלו את רבי אליעזר חלה השעיר מהו שירכיבהו על כתיפו, האם שילוח השעיר דוחה איסור הוצאה ביוהכ"פ ובשבת, ולא רצה רבי אליעזר להשיב מפני שלא אמר דבר שלא שמע מרבו. ובשו"ת עין המים לרבי יעקב מאיר פאדווא מבריסק זצ"ל בעל מקור מים חיים סי' י"ד...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ובא אהרן אל אהל מועד (טז כג) פירש רש"י והוא מהגמ' ביומא לב. דביאה זו לאהל מועד היא כדי להוציא את הכף ואת המחתה. והקשה בפירוש רבינו חיים פלטיאל, הרי הכף והמחתה היו בקדש הקדשים, וא"כ למה נאמר בכתוב שנכנס ל"אהל מועד" דהיינו המשכן מחוץ לפרוכת. ואולי יש ליישב, דהיה ס"ד דכניסה...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': והזה עליו מן הדם באצבעו שבע פעמים (טז יט) בגמ' יומא נט. איתא, שלא יזה על גבי האפר ולא על גבי הגחלים. ובירושלמי פ"ה ה"ו ילפינן לה מדכתיב והזה "עליו" ולא על גחליו. והקשה בחידושי רבי משה מאימראן זצ"ל ביומא שם, תיפוק ליה דאסור להזות מן הדם על הגחלים, משום דמכבה את אש המזבח...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': והזה עליו מן הדם באצבעו שבע פעמים וטהרו וקדשו מטומאות בני ישראל (טז יט) הנה מפורש כאן בכתובים, שבקרבנות יוהכ"פ נתנו על מזבח הפנימי ד' מתנות על ד' קרנות, ומלבד זאת עוד ז' הזאות על גגו של המזבח. וזה דלא כשאר חטאות הפנימיות, שטעונות רק מתן ד' על ד' קרנות המזבח. ויש לפרש לפי...

אחד הדברים הקשים ביותר לבן אנוש הוא "הפרידה" פרידה מסבא/סבתא שהלכו לעולמם פרידה ממקום מגורים פרידה מחברים פרידה ממקום עבודה מדוע זה כל כך קשה? תחילת הבריאה מתחילה עם פרידה מים התחתונים בוכים על שנפרדו מהבורא ית"ש הנשמה לפני שיורדת לעולם בוכה התינוק כשיוצא לאויר העולם בוכה רק לעתיד בתיקון...

באשכול זה, נדון אודות בית המדרש "פחד יצחק", מיסודו של רבי יצחק הוטנר זצוק"ל, המתנהל כיום י"י חתנו הגאון ר' יהונתן דייוויד שליט"א. מה מאפיין ביהמ"ד זה, ממי ינקו, ומי הם תלמידיהם. וכל המסתעף.

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ולקח מדם הפר ומדם השעיר ונתן על קרנות המזבח סביב (טז יח) במנחות כב. אמרינן, והלא הדבר ידוע שדמו של פר מרובה מדמו של שעיר, וא"כ מדוע אינו בטל ברוב, ומכאן למד רבי יהודה שמין במינו אינו בטל, וחכמים למדו מכאן שעולין אין מבטלין זה את זה. והקשו במושב זקנים מבעלי התוס' בשם הר"י...

חישבתי לעצמי, בהיות ויולדת זכתה במתנה כה גדולה- להביא חיים חדשים לעולם. לפיכך ראוי שתתן דורון -עולה- גדול. ומאידך, החטאת אינה כ"כ בגדר חטא - ר' שמעון אמר שנשבעת שלא תיזקק עוד, ובריש נדרים אמרינן שעיקרה להתירה באכילת קדשים, לפיכך די בהבאת תור לחטאת. וזה - למיטב זכרוני - דבר נדיר שמגיע תור בנפרד...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ולקח מדם הפר ומדם השעיר ונתן על קרנות המזבח סביב (טז יח) במשנה ביומא פ"ה ה"ד, מבואר שאת המתנות בקודש הקדשים ועל הפרוכת, עושין מדם הפר בפני עצמו ומדם השעיר בפני עצמו. אבל להזאות שעל קרנות המזבח ועל טהרו, מערבין את דם הפר ואת דם השעיר, ויש לעיין בטעם הדבר. והנה לקמן כתיב...

אמר אביי אוי לרשע אוי לשכינו טוב לצדיק טוב לשכינו, שנאמר אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו לכאורה ברש"י לא גרס שנאמר אמרו צדיק וכו' דזה לשונו: וממילא טוב לצדיק טוב לשכינו דמדה טובה מרובה.

וְשָׁפַךְ אֶת דָּמוֹ וְכִסָּהוּ בֶּעָפָר א] בְּשָׁעָה שֶׁהָרַג קַיִן אֶת הֶבֶל הָיָה מֻשְׁלָךְ וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ קַיִן מַה לַּעֲשׂוֹת. זִמֵּן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁנֵי עוֹפוֹת טְהוֹרִים וְהָרַג אֶחָד מֵהֶן אֶת חֲבֵרוֹ וְחָפַר בְּיָדָיו וּקְבָרוֹ, וּמִמֶּנּוּ לָמַד קַיִן וְחָפַר...

בערך על מרן הקה"י במכלול מופיע כך בתו יוספה (נקראה כך ע"ש רבו הסבא מנובהרדוק) אלמנת רבי שאול ברזם. לה הזכות הבלעדית על הפצת ספרו "קהילות יעקב". אבל, טעות היא, וגם בת דודתה נקראה כך הרבנית יוספה וילמן, בתו של הגר"ש גריינמן. ראה כאן וכמדו' שזקנתם, אשת הגאון רבי שאול קצנלבוגן, נקראה 'יוספה'.

בגמ' שבועות (ו ב) כך מבואר "אין שאת אלא גבוה וכן הוא אומר (ישעיהו ב, יד) על כל ההרים הרמים ועל כל הגבעות הנשאות. אבל בתרגום אונקלוס מתרגמו בהיפך "אֱנָשׁ אֲרֵי יְהֵי בִמְשַׁךְ בִּשְׂרֵיהּ עָמְקָא"

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ומאת עדת בני ישראל יקח שני שעירי עזים לחטאת ואיל אחד לעולה (טז ה) הנה ביום הכיפורים מלבד התמידים הקרבים בכל יום, מקריבים ג"כ מוספים כבכל המועדים, והם מפורשים בפרשת פינחס בין שאר מוספי המועדות, והם פר אחד ואיל אחד ושבעה כבשים. ומלבד זאת קרבים קרבנות מיוחדים לעבודת היום...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': והקריב אהרן את השעיר אשר עלה עליו הגורל לה' ועשהו חטאת (טז ט) בתורת כהנים "ועשהו חטאת" שיאמר לה' חטאת [והביאוהו בתוס' ישנים יומא מ: עי"ש], ונראה דזהו מן התורה, וכן משמע מדברי התוס' ישנים ותוס' הרא"ש והריטב"א יומא לט. במה שכתבו דהכא גלי קרא להקדים אמירת לה' לפני אמירת...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': כתונת בד קדש ילבש ומכנסי בד יהיו על בשרו ובאבנט בד יחגור ובמצנפת בד יצנוף (טז ד) מפורש כאן בקרא דהכהן נכנס לפני ולפנים בבגדי לבן. ובטעם הדבר אמרו בראש השנה כו. אמר רב חסדא מפני מה אין כה"ג נכנס לפני ולפנים בבגדי זהב, מפני שאין קטיגור נעשה סניגור. והנה בראש השנה שם אמרו...