פורום אוצר התורה

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ולקח הכהן מלג השמן ויצק על כף הכהן השמאלית (יד טו) הנה מצינו בזה דין מיוחד דהיציקה צריכה להיות דוקא על כף הכהן השמאלית, ואם יצק על ימינו לא יצא כמבואר במנחות י. עי"ש. ויש לעיין בכהן אטר, דהנה בבכורות מה: איתא דאיטר פסול לעבודה, ופירש רש"י שם הטעם משום דבעינן ימין, ופירש...

קיבלתי מאמר בעניין זה מאת אחד המטפלים מב"ב. מצו"ב. לענ"ד הדברים נכונים, אלא שאני מסתפק אם הפיתרון בידינו.

שמעתי פעם שיש פוסקים שסוברים שאע"פ שבספירת העומר נהגו שלא לשמוע מוזיקה מ"מ לכבוד שבת מותר אשמח לדעת האם יש מקור מוסמך לדעה הזאת?

בן עזאי הציץ ומת וכו' בן זומא הציץ ונפגע (חגיגה יד:) בירושלמי (חגיגה פ"ב ה"א) ובמדרש רבה (שהש"ר בפסוק הביאני המלך חדריו) הגירסא להיפך בן עזאי הציץ ונפגע וכו' בן זומא הציץ ומת

אקדמות א] בט"ז הקשה בזה ודעתו לומר 'אקדמות' קודם שיתחיל לברכת התורה, וכבר תירץ הכל בתשובת שער אפרים (סימן י') ומקיים המנהג. גם נמצא נדפס בלשון אשכנז ישן נושן מעשה באריכות דעל מה תיקנו אקדמות, וסיים שכיון שהמעשה היה במדבר לכן תיקנו לאמר אחר "במדבר סיני" זכר לנס. (אליה רבה או"ח סי' תצ"ד) ב] וכך...

בשפת אמת (שבועות תרס"ד ד"ה איתא בזוה"ק) 'לאדם מערכי לב' זה בימי הספירה, 'ומה' מענה לשון' זה בשבועות. אפשר לרמז לאדם מערכי בגימטריא ימי ספירה.

טִהֵר אֶת עִיר טְבֶרְיָה, עָשָׂה אוֹתָהּ נְקִיָּה, הוֹדוּ לוֹ מִן שְׁמַיָּא, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי היכן מצאנו בחז"ל שהודו לו משמיא? ואולי בזה שצפו המתים בכל מקום שקיצץ תורמסין (רש"י שבת לד. ד"ה עבד איהו) בזה נודע שהודו לו משמיא, [וע"ד שאמרו (שבת פז.) יום אחד הוסיף משה מדעתו מנלן דהסכים...

הגמ' אומרת על המספר לשון הרע שאין לו תקנה ! (ערכין טו) ותמוה היכן מצינו דבר שאינו עומד בפני התשובה ? וביאר החפץ חיים (ד יב), דמיירי במי שמפקיר עצמו לעבור על עוון זה שאין מועיל תשובה עד שירצה את חבירו, וכמעט אי אפשר שירצה את כולם אחרי שהורגל בזה. יהודי בא לפני רבו כשליבו נוקפו על שהקל ראש...

חזקה נגד ספק אחד מספק ספיקא א. כתובות יב. אמר רבה זאת אומר כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה יש לה כתבה מנה וכו' (כלפי בתולה אלמנה מן הנישואין שנמצאת בעולה) וליחוש שמא תחתיו זינתה אמר רב שרביא כגון שקידש ובעל לאלתר, וכתבו שם התוס' (ד"ה כגון) וכן צריך נמי להעמיד שהראשון אחר שקידש כנסה לאלתר ומת מיד...

האם קנין הבעל באשה באירוסין הוא קנין שתוכנו ומהותו זה איסור או שהוא טומן בתוכו גם עניינים ממוניים? ואם יש בזה גם קנין ממון מהו תוכן הקנין הממוני?

מתוך ה'מגדלות מרקחים': וצוה הכהן ולקח למטהר שתי צפרים חיות טהורות ועץ ארז ושני תולעת ואזוב (יד ד) בחולין קמא. ילפינן מדכתיב "שלח תשלח", שלא יטול אדם אם על בנים בכדי לטהר את המצורע, דהעשה של טהרת המצורע אינו דוחה את העשה של שילוח הקן, ופרכינן דתיפוק ליה דבשילוח הקן איכא לאו ועשה, ומשני דאיירי...

האם מזגן בשבת זה מכלל עונג שבת ושייך בלוו עלי ואני פורע? האם מי שמקמץ בהפעלת המזגן כדי לחסוך בחשמל מצבר או גרנטור עובר על עונג שבת?

עומד אני נפעם אל מול המחזה האריות נלחמים במלחמתה ואני צעיר ונבזה וחכמתי כה מועטה מה לי פה, ומי לי פה בין אלופי התורה ואירא פן תמוטנה רגלי תמעדנה אשורי

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ולקח למטהר שתי צפרים חיות טהורות (יד ד) בחולין קמ. ילפינן מ"טהורות" למעוטי ציפורי עיר הנדחת, ואמרינן שם דלשילוח לא בעי קרא דאינן ראויות, משום דלא אמרה תורה שלח לתקלה, אלא למעוטי שלא יביאו ממנה את הציפור השחוטה. והקשו האחרונים דהנה בסנהדרין קיב. בעי רב חסדא האם בהמת עיר...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ולקח למטהר שתי צפרים חיות טהורות (יד ד) בחולין קמ. מבואר דציפורים טריפות פסולות לציפורי מצורע. ובספר חמדת צבי (לרבי צבי הירש ליברמאן מלוקאטש זצ"ל) קידושין נז. כתב לחדש, שמכל מקום אם נעשית טריפה לאחר ההזאה, שנשארה רק מצות שילוח, והשילוח אינו מעכב, בודאי אין טריפות פוסלת...

מה זה?

יש שתי אסכולות בלימוד מקרא. השאלה הוא, מהו הדרך ללמוד את הכתובים, האם העיקר הוא פשט הדברים, וצריכים להעמיק בפשט להבין את מעשי האבות וסיבותיהם, או שאין לנו להבין את מניעיהם בדרך פשוט כי אין לנו השגה בהם, ורק אפשר לפרש את זה ע"פ רמז וסוד.

אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ שְׂאֵת וכו' וְהָיָה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ לְנֶגַע צָרָעַת צריך להבין מהו "והיה בעור בשרו לנגע" שנראה לכאורה יתר, שהרי כבר אמר "כי יהיה בעור בשרו שאת" וכו', ופי' רש"י שמות נגעים. והמפרשים כבר עמדו על זה. אולי מרמז מה שאי' במדרש תדשא שנגעי בגדים ובתים לא נהגו בהיות...

מה פירוש המילה הזאת?

רש"י פותח את הפרשה עם המדרש: "אמר ר' שמלאי כשם שיצירתו של אדם אחר כל בהמה חיה ועוף במעשה בראשית, כך תורתו נתפרשה אחר תורת בהמה חיה ועוף" והיא גופא תיקשי, מדוע נברא האדם לאחר כל הבהמות, המדרש עונה ע"ז תשובה שורה אחת קודם: "אחור וקדם צרתני" א"ר ישמעאל בר תנחום אחור לכל המעשים וקדם לכל העונשין...