איש אשכולות

משתמש רשום
gemgem
"התחייבתי" באשכול שכן להרחיב על לימוד העיון החסידי.
אני מנסה לשלם אותו כאן:

שיטת הלימוד הליטאית:
שמה דגש (או מתחילה ב) על ניתוח מעמיק של הסוגיות התלמודיות, תוך ניסיון להבין את הסברות וההיגיון הפנימי של הגמרא.
בוודאי שהיא תחפש מקור, ובהחלט תתחבר מאוד בבירור שיטות הראשונים והאחרונים, אך בעיקר ככלי להבנת הסוגיה עצמה.

שיטת הלימוד החסידית:
מתמקדת בהקפת מקורות רבים, מהראשונים ומהאחרונים, במטרה להבין את דבריהם ואת ההקשרים ביניהם.
מאוחר יותר גם היא תתקדם לניתוח (מעמיק, או מְחַבֵּר) של סברות הגמרא, בכפיפות מלאה ובדבקות ל"מה שכתוב".
לכאורה זו גישת "ברירת המחדל" ללימוד הגמרא.

בקיצור אמרים:
החסידית, מדגישה את ההקפה, וכתוצאה מכך את ההבנה של הגמרא, על פי מפרשי הש"ס.
הליטאית, מדגישה את הניתוח המעמיק של הסוגיה התלמודית עצמה. הרבה לוגיקה עצמאית.
 
בקיצור אמרים:
החסידית, מדגישה את ההקפה, וכתוצאה מכך את ההבנה של הגמרא, על פי מפרשי הש"ס.
הליטאית, מדגישה את הניתוח המעמיק של הסוגיה התלמודית עצמה. הרבה לוגיקה עצמאית.
אני נאלץ לחלוק על מר משום שרבו בתי המדרש הליטאיים וכמו''כ רבו אלו החסידים
אף בגישה הליטאית רבים אלו שנצמדים לליבון שיטות הראשונים ולשונם, ומעדיפים זאת ע''פ ליבון גוף הסוגיא לחודא. (ורבו בזה הדוגמאות למכביר)
החילוק שכן מצינו בין הגישה הליטאית לזאת החסידית, הוא שהחסידים פחות שייכים למהפכה שחולל הגר''ח הלוי זיע''א בדרך הלימוד, ועדי' נשתייר אצל חלקם ואולי אפי' אצל רובם, סגנון הפלפול הפולני, ודרך ליבון הפשט.
 
"התחייבתי" באשכול שכן להרחיב על לימוד העיון החסידי.
אני מנסה לשלם אותו כאן:

שיטת הלימוד הליטאית:
שמה דגש (או מתחילה ב) על ניתוח מעמיק של הסוגיות התלמודיות, תוך ניסיון להבין את הסברות וההיגיון הפנימי של הגמרא.
בוודאי שהיא תחפש מקור, ובהחלט תתחבר מאוד בבירור שיטות הראשונים והאחרונים, אך בעיקר ככלי להבנת הסוגיה עצמה.

שיטת הלימוד החסידית:
מתמקדת בהקפת מקורות רבים, מהראשונים ומהאחרונים, במטרה להבין את דבריהם ואת ההקשרים ביניהם.
מאוחר יותר גם היא תתקדם לניתוח (מעמיק, או מְחַבֵּר) של סברות הגמרא, בכפיפות מלאה ובדבקות ל"מה שכתוב".
לכאורה זו גישת "ברירת המחדל" ללימוד הגמרא.

בקיצור אמרים:
החסידית, מדגישה את ההקפה, וכתוצאה מכך את ההבנה של הגמרא, על פי מפרשי הש"ס.
הליטאית, מדגישה את הניתוח המעמיק של הסוגיה התלמודית עצמה. הרבה לוגיקה עצמאית.
"התחייבתי"
בפש' לא חשיב כנדר לדבר מצווה...
קצת יומרני להכניס את כל החסידים תחת מטרי' אחת. סלונים-קרלין-בעלזא וגור [-קהילת הגר"ש]
 
"התחייבתי"
בפש' לא חשיב כנדר לדבר מצווה...
קצת יומרני להכניס את כל החסידים תחת מטרי' אחת. סלונים-קרלין-בעלזא וגור [-קהילת הגר"ש]
ממש כך.

יש מהחסידים שמתחברים לדרך הזו, ויש מליטאים שמתחברים לדרך השני. מנא לך לכלול ולחלק, לא הרי דרך לימודו של חידושי הרי"ם והשפת אמת כהרי דרך לימודו של בעל ה'דברי חיים'?
 
שפת אמת ידעתי,
חידושי הרי"ם גם??
מוערך כן. נלמד- פחות.
החזון איש סיפר שאצל אביו עמד שו"ת הרי"ם בארון ספרים.
בעבר, נלמד המון בישיבות ליטא [-מובא כמה וכמה פעמים בדבר אברהם, וכן שי' ר דוד פוברסקי זצ"ל -מהדור הקודם הביאו הרבה מאד.
כהיום, שסיפרות דרך הלימוד הליטאית עניפה ונפוצה, הלימוד בספר זה נדחק לפינה.
 
ימחל נא מר
אבל אינם שייכים זה לזה (הפלפול והפשט)
מחול מראש.
אך האיך הגיע מר למסקנא שעירבתי שני הדברים לחטיבה אחת.
זה אכן שתי שיטות לימוד ששניהם נפוצים בקרב בלומדים החסידיים מדורות עברו ועד עתה.
 
שפת אמת ידעתי,
חידושי הרי"ם גם??
מסופר שהגר"ח אמר להגרב"ב ללמוד בספריו
ושמעתי שהגרב"ש דויטש שליט"א לרפו"ש כתב קונטרס על חי' רבינו חיים הלוי להראות שכמעט כל חידוש שבו כבר כיוון לו החידושי הרי"ם!
(שמעתי כן גם על הג"ר שאול אלתר שליט"א)
 
ממש כך.

יש מהחסידים שמתחברים לדרך הזו, ויש מליטאים שמתחברים לדרך השני. מנא לך לכלול ולחלק, לא הרי דרך לימודו של חידושי הרי"ם והשפת אמת כהרי דרך לימודו של בעל ה'דברי חיים'?
לדעתי גם להם אין אותו צורת לימוד.
נראה לי שחוץ מפעם א' או פעמיים השפ"א אינו מביא חידושים מזקנו החידוה"ר בספרו על הש"ס,
והדברים מדהימים למי שמכיר את השפ"א על התורה שבכל שטיקל החידוה"ר מוזכר.
 
"התחייבתי" באשכול שכן להרחיב על לימוד העיון החסידי.
אני מנסה לשלם אותו כאן:

שיטת הלימוד הליטאית:
שמה דגש (או מתחילה ב) על ניתוח מעמיק של הסוגיות התלמודיות, תוך ניסיון להבין את הסברות וההיגיון הפנימי של הגמרא.
בוודאי שהיא תחפש מקור, ובהחלט תתחבר מאוד בבירור שיטות הראשונים והאחרונים, אך בעיקר ככלי להבנת הסוגיה עצמה.

שיטת הלימוד החסידית:
מתמקדת בהקפת מקורות רבים, מהראשונים ומהאחרונים, במטרה להבין את דבריהם ואת ההקשרים ביניהם.
מאוחר יותר גם היא תתקדם לניתוח (מעמיק, או מְחַבֵּר) של סברות הגמרא, בכפיפות מלאה ובדבקות ל"מה שכתוב".
לכאורה זו גישת "ברירת המחדל" ללימוד הגמרא.

בקיצור אמרים:
החסידית, מדגישה את ההקפה, וכתוצאה מכך את ההבנה של הגמרא, על פי מפרשי הש"ס.
הליטאית, מדגישה את הניתוח המעמיק של הסוגיה התלמודית עצמה. הרבה לוגיקה עצמאית.
אתה מדבר על סגנון מסויים אצל הליטאים, גם אצל הליטאים עצמם יש מקום לחילוקים רבים שאין כאן המקום.
ואצל החסידים, אז יש את הסגנון הפולני, והשאר שאיש איש מחפש לו רב.
 
ממש כך.

יש מהחסידים שמתחברים לדרך הזו, ויש מליטאים שמתחברים לדרך השני. מנא לך לכלול ולחלק, לא הרי דרך לימודו של חידושי הרי"ם והשפת אמת כהרי דרך לימודו של בעל ה'דברי חיים'?
וכן יש את דרך הלימוד של המהר"ש ענגיל
של האבני נזר של ר' שימעלה זעליכוואר ושל הראגאטשווער וכו'
 
תשובה ראשונה מקובלת בדרך צחות: בש"ס כמעט לא מביאו, בחסידות מביאו הרבה, כי בנגלה, צריך להתייגע, זה לא מאב לבן.
ולגופו של ענין, מה זה שלא מביאו משקף לך בדרך לימודו? ואף אם שונה, לא בקווים הכלליים של הסגנון הפולני.
 

חברים מקוונים לאחרונה

הודעות מומלצות

מתוך ה'מגדלות מרקחים':...​

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון