מדור מאמרים

דעות הפוסקים על קידוש נט"י והבדלה בכוס חד פעמית {נ.ב מאמר זה בעיקרון הוא יותר ליקוט דעות הפוסקים, אולם אעפ"כ אמרתי שכדאי לפרסמו לציבור עקב שייכותו ובקשות של מספר אנשים. בהמשך בע"ה נפרסם מאמרים מקיפים אי"ה ועוד חזון למועד}. ידועה השאלה האם מותר לקדש או להבדיל בכוס חד פעמית, וננסה לבאר דין זה בקציר האומר כפי שידינו מגעת בעז"ה. הנה באגרות משה (ח"ה או"ח ג' סי' ל"ט) כתב שאין לקדש בכוס חד פעמית, מפני שאחד הדברים הנצרכים בכוס של ברכה הוא שיהיה חי - דהיינו שתהיה הכוס שלמה [1], ואם היא שבורה אפי' קצת, אין לה חשיבות של כוס שלמה (מג"א). וכ"ש בנידו"ד שאין לכוס זו חשיבות כלי כלל ולכן אין ראוי לקדש עליה. אך סיים שמ"מ אם אין לו כוס אחרת אולי יהיה אפשר להקל. וכן פסק המנחת יצחק (ח"י סי' כ"ג, הו"ד ביחל ישראל טאובה עמ' ק"צ) שאין לקדש בכוס חד פעמית...

מלאכת זורה [בורר] ומרקד מהו הגדרת שלשת המלאכות - זורה בורר ומרקד א. מהו מלאכת הזורה: לאחר שלמדנו את מלאכת הדישה שעל ידה נתפרקו גרעיני החיטה מהשיבולים, נוטלים את גרעיני החיטה עם הפסולת שהם "הקש והמוץ" ומניחים אותה בתוך רחת [הקרוי מזרה] ובעזרת הרחת מפריחים את הכל לאויר על מנת שהרוח תפזר את המוץ והקש הקלים לכל ארבע רוחות השמים, ולעומתם גרעיני החיטה שהם כבדים יותר יפלו חזרה למטה, ובכך מתבצעת ההפרדה שבין האוכל והפסולת, וזהו שכתב רש"י במשנה "הזורה" – ברחת לרוח. ב. מלאכת בורר: בשלב מאוחר יותר לפני טחינת החיטים כאשר גרעיני החיטה עדיין מעורבים עם צרורות ואבנים דקות מוציאים בידים את הצרורות והאבנים החוצה, ונותרים גרעיני חיטה נקיים מכל פסולת חיצונית, וזהו שכתב רש"י במשנה "הבורר" – פסולת בידיו. ג. מלאכת מרקד: לאחר טחינת החיטים מתקבל...

מלאכת "מעמר" הגדרת מלאכת מעמר: אסיפת גידולי קרקע המפוזרים לאחר שנתלשו לערימה אחת, כן כתב המ״ב בסימן ש״מ ס״ק ל״ה ל״ז. אב מלאכה: איסוף שיבולים לערימה אחת, וכן אם מקבץ יחד עומרים לקשרם יחד לעשות מהם "גדיש", כן כתב המאירי שבת ע״ג א׳ וכן נראה בחידושים המיוחסים ע״ש הר״ן ובשו״ת מהר״ח או״ז סימן רי״ד. תולדת המלאכה: המקבץ פירות זה לזה ומדביקם יחד, אי נמי כשעשה נקב בפירות [כגון בתאנים] והשחיל בהם חוט עד שנתקבצו ונעשו לגוף אחד, הרי אלו תולדת מעמר, כן מפורש בשו״ע סימן ש״מ סעי׳ י׳ והוא העתק לשון הרמב״ם. במשכן: אחר שקצרו את צמחי הסממנים היו אוספים לערימה לצורך הכנת הצבע לצמר ולעורות. שיעור חיוב מעמר בג׳ אופנים: כתב הרמב״ם פ״ח מה׳ שבת הל׳ ה׳ המעמר אוכלין אם לאכילה שיעורו כגרוגרת, ואם עימר לבהמה שיעורו כמלוא פי גדי, ואם להסקה שיעורו כדי לבשל ביצה...

מאמרים קודמים בסדרה גדרי מצוות בגדר דיני ממונות בסוגיות דנזיקין ביאור הלשון חסרון ממון הנזכר תדיר בגמ' ובראשונים. הנה א''א לומר דפירוש המילה נזק בלשוה''ק הוא חסרון ממון, מלבד שהוא דוחק דהשובר כלי של חבירו וכי מה חיסרו כאן והרי הכלי קיים ועומד רק שהוא שבור, ולומר שחיסרו הממון ששווה הכלי גם זה דוחק לומר דאם מזיק דבר שאינו שווה ממון אינו קרוי מזיק אף שפטור מתשלומין אבל בודאי ישנו שם מזיק וכמ''ש מזיקי עלמא. אולם יותר מכך הרי באחרונים (קה''י ב''ק סי' א ועוד) למדו איסור מזיק מבל תשחית ופשוט שאיסור בל תשחית שייך גם באילן של הפקר דאינו מחסר ממון מאיש, ועוד דהרי ידוע שגדר החיוב בתשלומין היא להשלים את הדבר עצמו שהזיק ורק במקום שא''א משלם ממון, ולכן א''א לומר שחסרון ממון זה פירוש המילה עצמה של נזק. אך עפ''י היסוד הנ''ל הרי כל סוגיות דנזיקין...

במאמר הקודם - גדרי המצוות - נתבאר החשיבות בהגדרת כל מצווה ממצוות התורה לאיזה חלק היא שייכת, והצורך המהותי שיש בכך ע''מ לדעת באופן הבסיסי ביותר כיצד לגשת למצווה. כעת נעסוק בהגדרת דיני ממונות שגם להם יש גדר מיוחד, והחסר בהבנתו מעקר את היכולת לגשת לסוגיות רבות ברמת ההבנה הפשוטה. מאמרים בסדרה גדרי מצוות בגדר דיני ממונות בסוגיות דנזיקין בגדר דיני ממונות כמה הערות בסוגיות דנזיקין המכריחות יסוד מהותי נוסף. בגמ' ב''ק נה: אמרי' גבי גרמא דפטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים, וכן בפרק המפקיד לז. הכא בבא לצאת ידי שמים, ובעוד מקומות. ולכאורה הדבר תמוה מאוד מה שייך לצאת ידי שמים בסוגיא הלכתית, דמה שנזכר כן בפוסקים הוא מפני שיש ספק מה ההלכה או משום הידור במצווה שראוי להחמיר, וכבר דנו בזה באחרונים ואכמ''ל. אבל בגמ' ובראשונים הדרך לפסוק את עצם הדין ושם...

בס"ד מדאורייתא או דרבנן??? מה הדין לכתחילה ומה הדין שמעכב??? מה דין טלית קטן שהתלכלך??? כשקיים את המצוה אם יש דין בתוספת הידור??? אם ההידור הוא חלק מהמצוה או מצוה נוספת??? האם מצות אגד בלולב היא חלק מהמצוה??? עד כמה צריך לשלם להידור??? גזל אתרוג מהודר האם יכול להחזיר כשר??? 'ואנוהו' התנאה לפניו במצוות. זה א-לי ואנוהו עָזִּי וְזִמְרָת יָ-הּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה זֶה אֵ-לִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹקֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ. (שמות טו, ב) רש"י (שמות טו, ב) כתב, דבר אחר 'ואנוהו' לשון נוי, אספר נויו ושבחו לבאי עולם, כגון (שיר השירים ה ט - י) מה דודך מדוד דודי צח ואדום, וכל הענין. הובא במכילתא דרבי ישמעאל (בשלח פרשה ג) ואנוהו, ר' ישמעאל אומר וכי אפשר לבשר ודם להנוות לקונו אלא אנוה לו במצות אעשה לפניו לולב נאה סוכה נאה ציצית נאה תפלה נאה...

הכרת הטוב חיוב הכרת טובה כדין מכירה??? >>> מדאורייתא או מדרבנן??? >>> מדוע הכרת הטוב מעיקרי האמונה??? >>> האם יש הכרת טובה לכלבים??? >>> חיוב או הנהגה טובה??? >>> האם יש הכרת הטוב במחשבה??? >>> האם יכול לדון מי שיש לו הכרת הטוב??? >>> כמה צריך להשיב לו??? >>> האם יכול לגמול טובה מכספי מעשר??? וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן קַח מַטְּךָ וּנְטֵהיָדְךָ עַל מֵימֵי מִצְרַיִם עַל נַהֲרֹתָם  עַל יְאֹרֵיהֶם וְעַל אַגְמֵיהֶם וְעַל כׇּל מִקְוֵה מֵימֵיהֶם וְיִהְיוּ דָם וְהָיָה דָם בְּכׇל אֶרֶץ מִצְרַיִם וּבָעֵצִים וּבָאֲבָנִים. (שמות ז, יט) וברש"י כתב, לפי שהגן היאור על משה כשנשלך לתוכו, לפיכך לא לקה על ידו לא בדם ולא בצפרדעים ולקה ע"י אהרן. במדרש רבה (שמות רבה פרשה כ, א) 'מי ה' אשר אשמע בקולו', התחיל משה ואמר לקדוש ברוך הוא הרי פרעה...

בדין אמירה לנכרי תוכן המאמר האם אמירה לנכרי מדאורייתא או מדרבנן??? משום 'ודבר דבר' או שליחות??? האיסור בשעת האמירה או עשיית המלאכה??? האם יש שליח לדבר עבירה לחומרא??? האם מותר אמירה דאמירה לנכרי??? האם מותר אמירה לנכרי מערב שבת??? פועל בשכר הוא כשליח??? דין שביתה ממלאכה בשבת. וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם. (שמות יב, טז) מדאורייתא או מדרבנן וברש"י כתב, 'לא יעשה בהם' אפילו על ידי אחרים. ושורש דברי רש"י ע"פ המכילתא דרבי ישמעאל (בא, מסכת פסחים פרשה ט) 'כל מלאכה לא יעשה בהם', לא תעשה אתה ולא יעשה חברך ולא יעשה גוי מלאכתך וכו' הא למדת וכל מלאכה לא יעשה בהם לא תעשה אתה ולא יעשה חברך ולא...