מדור מאמרים| דף 18 | פורום אוצר התורה מדור מאמרים| דף 18 | פורום אוצר התורה
האשכולות שלי
אם יש בעיה בלימוד נ"ך, משום ביטול תורה באיכות חידוש הבית אפרים הנה, ידועים בבי מדרשא החידוש של רבי אפרים זלמן מרגליות [מחבר הספרים מטה אפרים הידוע לכולנו מימים הנוראים, וכן שו"ת בית אפרים, יד אפרים, ועוד ספרים נפלאים - נולד בשבת תקכ"ב, נפטר בשנת תקפ"ח] בענין ביטול תורה באיכות שהוא ג"כ בכלל ביטול תורה. אבל לענ"ד נראה הדבר כחידוש גדול, ואין אני ח"ו חולק עליו, מי אני שאחלוק על גדול כזה, אלא רק באתי לעורר לב הלומד, שאין הדבר כ"כ פשוט כפי שמצוטט כ"כ הרבה, שנראה שקיבלו את הדבר בפשיטות. חידושו של הבית אפרים (אורח חיים סימן סח) מובסס על הגמרא במגילה (ג, א) "מכאן סמכו של בית רבי שמבטלין תלמוד תורה ובאין לשמוע מקרא מגילה" ונתקשו הרבה אחרונים בביאור הדבר של "מבטלין תלמוד תורה" לשמוע מגילה, הלא מגילה הוא ג"כ בכלל ת"ת? וכך כותב בשו"ת בית אפרים...
מתלמיד חכם אחד בענין מלאכת "דש" הקדמה קצרה: "מלאכת דש" כוללת בתוכה ארבע סוגיות: סוגיא ראשונה: יש בה שני ענינים, ענין ראשון היא הסוגיא בביצה י"ב ב׳ ושבת קכ"ח א׳ לענין פירוק והפרדת האוכל מן השבלין והשרביטין, וענין שני הוא שיש ליזהר בשבת שלא לקלף את האגוזים והשקדים מקליפתן הירוקה שעליהן דגם זה דומה למפרק אוכל מתוך השבלין, כמבואר ברמ"א סימן שי"ט סעי׳ ו׳ בשם מהרי"ל, וב׳ הדינים הללו יבוארו אי"ה בהמשך. סוגיא השניה: היא "סחיטת זיתים וענבים" בשבת לעשות מהן שמן ויין דהואיל והן עומדין למשקין הרי זה דומה ממש לדש שהרי במעשה הסחיטה מפריד את המשקה מן החרצן כמו שמפריד את הגרעינים מן השבלין, והיא סוגיא ערוכה בתחילת פרק חבית שבת קמ"ג ב׳ ושו"ע סימן ש"כ. וסוגיא השלישית: היא סחיטת בגדים מיין שנבלע בה או מכל שאר משקין [פרט למים דחיובו משום מלבן ולא משום...
מאמר - בעניין חילופי אותיות הנה מצאנו בשבת קד. כמה סוגים של חילופי אותיות, כגון א"ל ב"מ, א"ת ב"ש, וכן אח"ס בט"ע, וכן מצאנו עוד סוגים במקומות נוספים. ובמספר מקומות חילופים קשה להסביר אותם, כגון שנו"ן מתחלפת ברי"ש, עי' ערכין לג. ברש"י ורבינו גרשום, הביאו נבוכדנצר ונבוכדרצר. ויל"ד אם אפשר להסביר ע"ד מה שהובא בעלון באר בשדה (לפני מספר שנים) שיש מושג להחליף אות באות ולהחליף את האות שהתקבלה בעוד חילוף, והנה לעשות כן אין לדבר סוף, אבל אפשר לדון לעשות כדלהלן: שהנה כל אות מאל"ף בי"ת שנחליף אותה בא"ת ב"ש ונחליף את מה שנקבל בא"ל ב"מ, נגיע לאותה תוצאה אם נחליף את האות הראשונה בא"ל ב"מ ואת החילוף בא"ת ב"ש. והנה, כשנחליף ר' בא"ת ב"ש נקבל ג', ו-ג' בא"ל ב"מ נהיה נ', וכן להיפך ר' בא"ל ב"מ נהיה ט', ו-ט' בא"ת ב"ש נהיה נ'. פנינה: המן נהיה זשר, כאותיות...
''נעבאך אפיקורס, איז אויך א אפיקורס''. יש אימרה ידועה בשם הגאון הנודע שכל עולם הישיבות הולך לאורו, הגאון רבי חיים מבריסק, הידוע בכינוי חיבה בפי כל ישראל, ר' חיים בריסקער, או ר' חיים סתם. האימרה היא כך: "נעבאך האפיקורוס איז אויך האפיקורס", כלומר, כל המצות יש מזיד, שוגג, אונס, אבל במצות אמונה אין חילוק בין מזיד לשוגג או אונס, מי שהוא אפיקורוס לא משנה למה הוא אפיקורוס. ע"כ מה שידוע בפי העולם, אימרא זה נכתבה מזמנו [נולד בתרי"ג - נפטר בתרע"ח] עשרות פעמים, בעשרות ספרים, וכ"א אומר את דעתו בנושא, יש מצדדים כדבריו יש המצדדים להיפך, וכאן במאמר זה אנסה לעמוד קודם על שורש דברי הגר"ח, והאם גם לשיטתו יש חולקים על יסוד זה, ואנסה גם לשאול על אימרא זו מכל מיני מקומות שנראה לי דלא כוותיהו. נתחיל עם דברי הרב [הרי דברי התלמיד מי שומעים???] רבינו הגר"ח...

משתמשים שצופים בפורום הזה

חזור
חלק עליון