מדור מאמרים

אשר בחר בנו מכל העמים – האמנם??? בכל יום בבוקר בברכת התורה אומרים 'אשר בחר בנו מכל העמים, ונתן לנו את תורתו', בזמן זה אנחנו מודים להשי"ת על כך שמתוך כל שבעים אומות העולם בחר דווקא בנו בני אברהם יצחק ויעקב להיות עמו להם יתן את בתו התורה הקדושה. אך האם השי"ת באמת בחר בנו מתוך שבעים אומות העולם, האם היה לו שבעים אפשרויות למי לתת את התורה, ומתוכם בחר דווקא בנו עם ישראל? בפסוק כתוב ד' מסיני בא, וזרח משעיר למו, הופיע מהר פארן וגו', ובגמרא (ריש עבודה זרה) אמר ר' יוחנן מלמד שהחזירה הקדוש ברוך הוא על כל אומה ולשון ולא קבלוה, עד שבא אצל ישראל וקבלוה. המובן מדברי הגמרא, שהשי"ת ניסה לתת את התורה לכל אומות העולם, ולאחר שאף אחד לא הסכים לקבל פנה השי"ת לבני ישראל והם הסכימו, וזכו להיות ממלכת כהנים וגוי קדוש, ונקראו העם הנבחר, שואל החתם סופר...

פלפולא חריפתא / הרב ישעיה מילר, כולל ישיבת מיר, עיה"ק ירושלים האיסור להזיק האם יש איסור להזיק??? >>> האם מזיק חייב משום גזל??? >>> מדוע מזיק פסול לעדות??? >>> איך הרגו השבטים את אנשי שכם??? >>> מה דין מי שהכריחו אותו לגנוב??? >>> האם מזיק עושה מעשה קנין??? >>> מזיק אתרוג מהודר, האם חייב??? >>> האם במזיק חייב משום השבת אבידה??? >>> איך לומדים מדין 'ואהבת לרעך כמוך'??? >>> איסור מזיק שלא ילמדו ממנו אחרים. וּמַכֵּה בְהֵמָה יְשַׁלְּמֶנָּה וּמַכֵּה אָדָם יוּמָת. (ויקרא כד, כא) והנה מצינו בגמ' בבבא קמא (ב, א) ארבעה אבות נזיקין וכו' וכשהזיק חב המזיק לשלם תשלומי נזק, וכן מצינו בהרבה מקומות שמזיק חייב לשלם כשמזיק לחברו, ומה שמבואר בפסוק 'ומכה בהמה ישלמנה' היינו באדם המזיק ובשאר דיני נזיקין כגון ממונו המזיק יש לדון מה האיסור להזיק. 'לא...

קטן שהגדיל יכול להמשיך לברך בברכה??? אם ספר בטעות האם יכול לספור בברכה??? האם אפשר לספור בכתיבה??? האם המצוה בכל לילה או מצות ספירה כללית??? מה הדין כששכח לספור בלילה וביום??? האם ספירת העומר דאורייתא או דרבנן??? מדוע לא מברכים שהחיינו על ספירת העומר??? האם מצות צריכות כונה??? בטעם מצות ספירת העומר. פרשת אמור ספירת העומר וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה'. (ויקרא כג, טו-טז) והנה מבואר בגמ' במנחות (סה, ב) שמצות ספירת העומר מוטלת על כל אחד ויש מצוה לספור כל יום ויום. שכח לספור בלילה בטור (או"ח תפט) כתב בשם בה"ג שאם שכח לברך כל הלילה שיספור...

זירוז לידה יש שאלה ששכיחה מאוד, והיא "זירוז לידה", לפעמים יש אנשים שההריון שלהם נסחב אחרי שבוע ה40, וקשה להם מאוד במצב הזה, הם לא שורדים ורוצים כבר ללדת, ויש שאלה האם אפשר לעשות זירוז לידה. ולמעשה נראה שיש עירבוב בין הלכה להשקפה ולרגשות ויש בזה בלבול גדול, וחשבתי לכתוב מה שנראה לענ"ד. מקור הלכתי הדבר הראשון צריך לדון ע"פ ההלכה מה הדין בזה. בשו"ת אגרות משה (יורה דעה חלק ב סימן עד) כתב חידוש נפלא, שכיון שלידה יש בזה סכנה ע"כ אסור לאשה להכניס את עצמה בידים לסכנה, וע"כ אין להקדים לידה, וכך כותב: "ואם איכא מציאות כאשר שמע כתר"ה שאף ללידה דרך רחם קובעין יום מסוים אצל הרופא לעשות תחבולות שתלד את הולד אף שאינם ע"י ניתוחים אלא בלקיחת סמנים נמי יש לאסור אם אינו באופן שמקשה לילד דיש להאשה סכנה, אף שליכא הטעמים שכתבתי, שהרי אינו עושה חבורה...

אמר מוריד הגשם וצריך לחזור לראש אם מותר לענות על דברים שבקדושה ששומע שאלה: מי שטעה ואמר "מוריד הגשם" בקיץ, או שכח לומר "מוריד הגשם" בחורף ולא אמר שום הזכרה גם לא "מוריד הטל", שההלכה בזה (עיין שו"ע סימן קי"ד) שצריך לחזור לתחילת שמו"ע, מה הדין אם קודם שהתחיל פעם שניה שמו"ע שומע קדושה או כל דבר שבקדושה, האם מותר לענות או לא? תשובה: מסברא היה נראה שאפשר לומר דברים שבקדושה, כיון שכעת הוא לא באמצע שמו"ע, וכל הדין שאינו מפסיק באמצע שמו"ע הוא מפני שהוא עומד לפני המלך ואינו מהכבוד שיאמר דברים אחרים, אבל כאן אינו "באמצע" ואינו כעומד לפני המלך. אבל ידידי הרה"ג ר' אפרים שטרן שליט"א אמר לי דבר נפלא, וע"פ דבריו אפשר לפלפל הרבה. מבואר במגן אברהם (סימן קיא ס"ק א) שפסוק "ה' שפתי תפתח" הוא מכלל התפילה, וכפי שכותב שם: "אבל במוסף ומנחה מותר לומר פסוקים...

האם איסור לפני עור הוא במזיד או בשוגג???? >>> האם מותר להלוות בלי עדים??? >>> האם עובר על 'לפני עור' בשוגג??? >>> האם מותר לתת אוכל לחילוני שלא מברך ולא נוטל ידיים??? >>> האם מותר להשכיר דירות ליהודים שמחללים שבת??? >>> האם יכול להעמיד מכונת פחיות באופן שיקנו בשבת??? >>> מתי נחשב כתרי עברי דנהרא??? >>> האם יש 'לפני עור' כשודאי יעבור עבירה??? לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹקֶיךָ אֲנִי ה'. (ויקרא יט, יד) הלואה בלא עדים הנה מצינו בגמ’ בב"מ (עה, ב) אמר רב יהודה אמר רב כל מי שיש לו מעות ומלוה אותם בלא עדים עובר משום 'לפני עור לא תתן מכשול' וכתב רש"י, שעולה על רוחו שלא לפרוע ולכפור, ור"ל אמר שגורם קללה לעצמו, שנא' 'תאלמנה שפתי שקר הדוברות על צדיק עתק', וכתב רש"י, שעובר כשתובעו וזה כופר הכל...

מה הביאור 'שוע טווי ונוז'??? >>> האם אסור דוקא כשלובש או גם כשמונח עליו כלאים??? >>> האם יכול ללבוש בגד צמר על חלוק פשתן??? >>> מהי צורת החיבור בכלאים??? >>> האם יכול לחבר שלא ע"י תפירה??? >>> האם מותר במזרנים, עניבות ובמדביק כלאים??? >>> בטעם איסור כלאים. אֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמֹרוּ בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַֽׁעַטְנֵז לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ. (ויקרא יט, יט) לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדּֽו. (דברים כב, יא) 'שוע טווי ונוז' בגמ' ביבמות (ה, ב) לומדים מהפסוקים 'לא תלבש שעטנז', 'צמר ופשתים יחדו' לתוכף שתי תכיפות שהם חיבור, ותכיפה אחת אינה חיבור, וכתב רש"י שתוחב תחיבה אחת במחט וחיבר כלאים בגד צמר ובגד פשתים יחד אינו חיבור בפחות משתי תכיפות ולכך נא' 'יחדיו' עד...

צידי רה"ר בקנין דמעכשיו א. כתובות פו: בעא מיניה רמי בר חמא מרב חסדא הרי זה גיטיך ולא תתגרשי בו אלא לאחר שלשים יום והלכה והניחתו בצידי רשות הרבים מהו, הנה לכאו' נסתפק אי צידי רה"ר כרה"ר דמו אי כסימטא, אמנם בתוס' (ד"ה האומר) מבואר לא כן דהקשו התוס' מאי פשיט מרב ושמואל כיון דהתם לא איירי במעכשיו, ואם נאמר שכוונת רמי בר חמא להסתפק אם כרה"ר דמו א"כ לא קשה מידי דמ"מ בדברי רב ושמואל מוכח שפיר דכרה"ר דמו. והיה מקום לומר דפשיטא ליה דכרה"ר דמי אלא דנסתפק אי בעי' מקום הראוי לקנין אי לאו דהא איירי הכא במעכשיו ולאחר ל', וביאור הדבר דהנה מבואר לעיל (פב.) שיטת ר' יוחנן דהמקנה לאחר ל' בלא מעכשיו ולא היתה ברשותו בסוף ל' לא קנה דכלתה קנינו אבל במעכשיו אפי' עומדת באגם קנה, וגדר הקנין דמעכשיו ולאחר ל' לר' יוחנן הוא דמתחיל הקנין מעכשיו ולא נגמר עד לאחר ל'...