מדור מאמרים

ליל שמרים הוא לה' להוציאם מארץ מצרים הוא הלילה הזה לה' שמרים לכל בני ישראל לדרתם (שמות פרק יב פסוק מב) במשנה במסכת פסחים (דף צט ע"ב) שנינו: ולא יפחתו לו מארבע כוסות של יין. ובגמרא (שם דף קט ע"ב) הקשו, היכי מתקני רבנן מידי דאתי בה לידי סכנה, והתניא, לא יאכל אדם תרי, ולא ישתה תרי, ולא יקנח תרי, ולא יעשה צרכיו תרי. ומתרץ רב נחמן: אמר קרא 'ליל שמרים' - ליל המשומר ובא מן המזיקין . ובהמשך דבריהם (שם דף קי ע"ב) אמרו: כללא דמילתא כל דקפיד, קפדי בהדיה, ודלא קפיד, לא קפדי בהדיה. ומיהו למיחש מיבעי. ופירש רשב"ם (שם): כל דקפיד – יותר מדאי קפדי בהדיה השדים להזיקו, ודלא קפיד כל כך לא קפדי בהדיה להזיקו, ומיהו למיחש מיבעי אפילו מאן דלא קפיד דלא קפדינן בהדיה, דאי תימא דלא קפדי בהדיה כלל, אם כן זוגות למה נזכרו בגמרא, כך היה להם לחכמים לומר לא יזהר אדם...

ברש"י (בראשית מ"ו א') הביא בשם המדרש "חייב אדם בכבוד אביו יותר מבכבוד זקנו לפיכך תלה ביצחק ולא באברהם". ובמהרי"ק (שורש ל') פסק שאין אדם חייב בכבוד אבי אביו, והרמ"א הביא שיטת המהרי"ק וכתב דלא נראה, והוכיח מהמדרש הנ"ל, וכן הקשו עליו הט"ז והדרכי משה שתמוה שנעלם מהמהרי"ק רש"י בשם המדרש הנ"ל שמפורש בדבריו שיש חיוב לכבוד אבי אביו. והנה במקור הדין דחייב אדם בכבוד זקנו כ' החרדים (פרק י"ב אות ג'-י') דכיון דבני בנים הרי הן כבנים חייב לכבדו כאביו. וכן כתב בב"ח (סימן ר"מ) והוסיף א. דהרי זקנו נקרא אביו בתורה כמו שאמר ה' ליעקב (בראשית כ"ח י"ג) "אני ה' אלוקי אברהם אביך ואלוקי יצחק" וגו' הרי דאף אבי אביו נקרא אביו. ב. דבקידושין (ל' ע"א) מבואר דאבי אביו חייב ללמדו תורה וילפינן מקרא (דברים ד' ט') ד"והודעתם לבניך ולבני בניך" ואיך נאמר דהוא נחשב לו לבן...

פתיחה נאמר בתורה (ויקרא י"ט כ"ז): "לא תקיפו פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך", הקפה זו פירושה שלא לגלח את הראש בצורה שיהיה ניתן להקיפו בעיגול ללא הפסקת שערות. דהיינו, סוף הראש הוא סוף צמיחת השערות שבמצח, וסוף צמיחת השערות שמאחורי האוזניים, וסוף צמיחת השערות שבאחורי הקודקוד (משם ולמטה הוא כבר שיער העורף ולא שיער הראש), ונמצא שכל צמיחת השערות הם כעיגול סביב הראש חוץ מן הצדעיים (צדדי הראש) שיורדים מכאן ומכאן ומעכבים את העיגול (שהצדעיים מכלל הראש הן, שהרי קטן שאין לו זקן צדעיו מלאים שיער כמו הראש), ולכך קרא הכתוב להשחתה זו הקפה[1]. רבים מן הראשונים כתבו שטעם איסור זה הוא משום שכך מנהג עובדי עבודה זרה, והזהירה התורה שלא נתדמה להם[2], אולם יש שהשיגו וכתבו שאין לנו לבקש טעם למצוות, כי מצוות מלך הם עלינו אף אם לא נדע טעמן[3]. על סוגייה זו של...

בס"ד דין 'קרש שניתן בצפון ינתן בצפון' והמסתעף א. טעם וגדר הדין. ב. סימון דפנות הסוכה ג. עשיית עטרה בטלית בירושלמי מסכת שבת (פרק הבונה הלכה ג, והובא בר"ן מסכת שבת דף לז ע"א מדפי הרי"ף) איתא: אמר רבי אימי (שמות כו ל) 'והקמות את המשכן כמשפטו'. וכי יש משפט לעצים. אלא אי זהו קרש זכה להינתן בצפון, ינתן בצפון. בדרום, ינתן בדרום. א. דפנות הסוכה והציצית שבטלית – אם מותר לשנות מקומם סימון דפנות הסוכה כדי לא לשנות מקומם משנה לשנה על פי דברי הירושלמי הללו נקבעו כמה חידושי הלכות, כמו שמצינו בדברי הפוסקים דלהלן: א. השל"ה במסכת חולין (פרק נר מצוה אות כא) והבאר היטב בהלכות סוכה (או"ח סימן תרל ס"ק ו) מביאים את דברי המהרי"ל בספר המנהגים (הלכות סוכות סעיף ו) הכותב שראה את רבו מהר"ש מסמן את דפנות הסוכה באותיות א' ב' ג', כדי לראות סדר עמידתם, ולא...

א. הזכרת שם שמים בברכות שאומר בדרך לימודו אמירת ברכות עם שם שמים כדי ללמד התינוקות א. כתב המחבר בהלכות ברכת הפירות (שולחן ערוך או"ח סימן רטו סעיף ג): מותר ללמד לתינוקות הברכות כתקנן, ואף על פי שהם מברכין לבטלה בשעת הלימוד. דעת המגן אברהם שאין לומר השם בפירוש כשאומר ברכות דרך לימודו ב. וכתב על כך מגן אברהם (שם ס"ק ה): אבל גדול בשעה שלומד הברכות בגמרא אומר בלא הזכרת השם, וכן מבואר בפירוש המשניות להרמב"ם בפרק הרואה (מסכת ברכות פרק ט משנה א), ובתוספות ריש פרק הרואה (שם דף נד ע"א ד"ה הרואה). ע"כ. וביאור ראייתו הוא שבמשנה בריש פרק הרואה (מסכת ברכות דף נד ע"א) שנינו: הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל אומר 'ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה וכו''. וכתב הרמב"ם בפירוש המשנה, וכן כתבו תוספות שם בשם רבינו שמעיה, שכל אותם המנויים שם שאומרים...

חבורה בענין משלוח מנות ובמצות מתנות לאביונים תוכן העניינים: א. מאי שנא משלוח מנות דבעינן שתי מנות לאיש אחד ולא סגי במנה אחת כמו במתנה לאביון? ב. ב' טעמים למצות משלוח מנות איש לרעהו, וכמה נפ"מ. ג. מצות משלוח מנות ומתנות לאביונים ביום ולא בלילה, מנא לן? ד. מצות משלוח מנות שני מיני אוכלין ומשקין אבל לא בגדים וכלים, באיזה משקין יוצא אדם יד"ח, ומה הדין במשלוח קפה לחבירו? ה. מהו גדר שתי מנות בשר שיוצאים בו יד"ח? האם אפשר לחתוך חתיכה גדולה לשנים? ו. שני מיני פירות שפיר יוצא ידי חובת משלוח מנות, האם גם שכל אחת פחות מפרוטה? ז. צריך שיהיו ב' המנות ראויין לאכילה מיד, מנא לן? ומה הגדר בזה? ח. מהו שיעור כל מנה למצות משלוח מנות? ט. שלח לחבירו משלוח מנות והלה אינו רוצה לקבלם או מוחל לו מהו? י. המזמין את חבירו לסעוד אצלו את סעודת הפורים...

בדיני שתוי ושיכור בהרבה פרטי דינים תוכן הענינים: סק"א ב' וג' - שתוי ושיכור לענין ברכת המזון ושאר ברכות. סק"ד - שתוי ושיכור לענין ברכת המצוות וברכת הנהנין וברכות השבח. סק"ה - היכי ילפינן מ"ושבעת וברכת" דאפי' מדומדם. סק"ו - מאי שנא תפילה דשיכור לא יתפלל ותפילתו תועבה - מברכת המזון שיכול לברך. סק"ו - שתוי ושיכור לענין קריאת שמע וברכותיה. סק"ח - שתוי ושיכור לענין צירוף למנין עשרה או לוימון. סק"ט - כהן שתוי או שיכור לענין נשיאות כפים, ואם יש הפרש בין שתיית יין לבין שאר משקין המשכרים. סק"י - שיכור לענין הפרשת תרו"מ וחלה. ס"ק י"א - שיכור שהזיק את חבירו חייב אפי' שיכור כלוט, ושהוציא שם רע, ודין שיכור שהזיק בפורים. ס"ק י"ב - שיכור לענין מקח וממכר ומתנה, גיטין וקדושין. ס"ק י"ג - שיכור לענין שחיטה. ס"ק י"ד - שיכור לענין הוראה. ס"ק ט"ו - שיכור...

בענין פורים המשולש א. בפורים יש ארבע מצוות, מקרא מגילה, מתנות לאביונים, משלוח מנות, וסעודת פורים, גם תיקנו חכמים לומר על הניסים, וקריאת התורה. ב. שו"ע סימן תרפ"ח סעיף ו' יום חמשה עשר שחל להיות בשבת אין קורין את המגילה בשבת אלא מקדימים לקרותה בערב שבת, וגובים מעות מתנות עניים ומחלקים אותם בו ביום, וביום שבת מוציאים שני ספרים ובשני קורין ויבא עמלק ואומרים על הנסים, ואין עושים סעודת פורים עד יום אחד בשבת. וכתב המ"ב דמשמע מהפוסקים דגם משלוח מנות מקיימים לאחר שבת ביום ראשון כיון דזה שייך לסעודת פורים. נמצא דבט"ו אדר שחל להיות בשבת כמו השנה, חילק השו"ע את ארבעת המצוות של יום הפורים יחד עם שני תקנות חכמים - שנים לכל יום, מקרא מגילה ומתנות לאביונים בערב שבת, קריאת התורה ועל הניסים ביום השבת, וסעודת פורים ומשלוח מנות ביום ראשון [וקוראים...