מדור מאמרים

הגמ' בברכות דף ד: אחר שהיא מביאה את דברי ר' יוחנן שצריך לסמוך גאולה לתפילה, שואלת וז"ל: היינו, שמצאנו ב' הפסקים בין הגאולה לתפילה בערבית – ברכת השכיבנו ופסוק 'ה' שפתי תפתח'. והגמ' עונה, שזה נחשב כגאולה אריכתא. וזה טעון ביאור. ורבינו יונה מבאר מדוע השכיבנו נחשב כגאולה אריכתא, וז"ל (בפירושו על הרי"ף בברכות דף ב:): אמנם זה מבאר רק מדוע השכיבנו נחשב כגאולה אריכתא, ולא הפסוק 'ה' שפתי תפתח'. ובמאירי (דף ד:) מבאר טעם אחר על השכיבנו, מפני שיש בה גאולה ממזיקים, וז"ל: ובאבודרהם כתב כרבינו יונה והוסיף עוד טעמים, וז"ל: היינו שאומרים בהשכיבנו 'ופרוש עלינו סוכת שלומך' שהוא לשון גאולה, וגם כי גאולת מצרים נמשכה עד הבוקר ולכן הוה גאולה אריכתא, וגם טעם רבינו יונה שתפילה זו נתקנה כנגד התפילה שהתפללו היהודים במצרים שלא יפגע בהם השטן המשחית...

כתוב בספר מנהגי המהרי"ל במנהגי ראש השנה אות ב' וז"ל: השואל שאל, שלכאורה כפי שנתבאר במאמר הקודם שבשבת יש סוברים שכיוון שאינו יום צרה אין צריך לסמוך גאולה לתפילה, אם כן גם יום טוב אינו יום צרה ולכאורה אין צורך לסמוך גאולה לתפילה. והשיב לו מהרי"ל, שכן צריך לסמוך – או משום שיש טעם על פי הסוד מדוע אין צריך לסמוך בשבת וזה אינו שייך ביום טוב, או משום שרק בשבת שלא ירד מן אינו יום צרה מה שאין כן ביום טוב שיש סוברים שכן ירד מן – כן נחשב יום צרה וצריך לסמוך. ומוסיף המהר"ל שמכל מקום המשל שמביא הירושלמי והבאנו אותו בחלק א' מרש"י שייך גם בשבת וגם ביום טוב. וז"ל הירושלמי: ואם כן זה שייך גם בשבת ויו"ט, וממילא גם אז יש לסמוך גאולה לתפילה. מכל מקום, חזינן שדעת המהר"ל שאף ביום טוב יש לסמוך גאולה לתפילה. והדרכי משה כותב בסימן קי"א סעיף א' וז"ל...

האור זרוע בהלכות קריאת שמע סימן י"ד כתב וז"ל: היינו שכיוון שהירושלמי כתב שנלמד דין זה מתהילים כמו שהבאנו בחלק הקודם מדברי רש"י בברכות וז"ל: ומכיוון שהלימוד הוא מיענך ביום צרה, ושבת אינה יום צרה – לכן אמר רבינו תם שבשבת אין לחוש לסמוך גאולה לתפילה. וההגהות אשר"י סימן י' הביא את דברי האור זרוע. וכן כתב הכלבו בסימן ל"ה וז"ל: אבל האור זרוע עצמו בשבת סימן מ"ב סעיף ח' כתב שכן לסמוך גאולה לתפילה בשבת, וז"ל: והמהרש"ל על הטור אורח חיים סימן קי"א מקשה קושיא עצומה, וז"ל: דהיינו שהמהרש"ל מקשה מדוע לומדים מיענך ה', הרי באותו פסוק גם כתוב תפילה ואם כן אפשר ללמוד משם וממילא גם בשבת נתחייב. ומתרץ, שמשום הא גופא לומדים משם – כדי לפטרו בשבת, כי כל ענין הסמיכה הוא כדי שינצל מצרות כל היום, ובשבת לא צריך. והפרישה שם מקשה עליו, שאם כן התפילה...

בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק א' 'מקור הדין וטעמו' במאמרים הבאים נעסוק בדין סמיכת גאולה לתפילה, מקורה, טעמיה, ובמה כן מותר להפסיק ביניהם. מקור הדין הוא מהגמ' בברכות דף ד: וז"ל: ר' יוחנן פליג על ריב"ל שם שס"ל שקריאת שמע היא אחר שמונה עשרה, אבל להלכה אנו סוברים כר' יוחנן. וברש"י שם: היינו שרש"י אומר שר' יוחנן בא להוסיף שאף בערבית בעינן לסמוך, אבל בשחרית פשיטא שצריך. ומביא רמז לדבר מתהילים ומקורה בירושלמי, ועיין לקמן שנעסוק ברמז זה. ועוד אומר רש"י בשם הירושלמי, שטעם הדבר הוא שמרצים לו להקב"ה בדברי שירה ושבח על יציאת מצרים ואז אפשר לבקש צרכיו. ולכאורה יש להקשות מדוע כיוון שסמך גאולה לתפילה הוא זוכה לחיי העולם הבא – היינו מה נתייחד דבר זה שזוכים לשכר גדול כל כך. ובפירוש תלמידי רבינו יונה על הרי"ף בברכות דף ב: מבאר דבר זה וז"ל...

חובת בדיקה בחשש דרבנן מאמרים קודמים בסדרה מאמר ראשון בסדרה מאמר שני בסדרה מאמר שלישי בסדרה חובת בדיקה בחשש לאיסור דרבנן ש מקום לחדש שהחובה לחוש ל'מיעוט המצוי' היא דוקא כאשר החשש הוא לאיסור תורה, כגון טריפה [שזה היה נידון המשכנ"י] ושרצים, אבל כאשר החשש לאיסור דרבנן בלבד – כבר הכריע המשנ"ב (נ"ה ל"א) בשם הפמ"ג (נ"ה א"א ז') לגבי בדיקת סימני גדלות לצורך צירוף למנין - שא"צ לחייב בדיקה בשל 'מיעוט המצוי' של איסור דרבנן, כשהבדיקה אינה קלה [שכתב הרמ"א (נ"ה ה') שכלפי צירוף למנין מחזיקים אותו כגדול כשהגיע לשנותיו ואין בודקים אם הביא שערות; ביאר הפמ"ג שמבואר בפוסקים שבאיסור תורה צריכים בדיקה ולא סומכים על חזקה ורוב (כגון בבדיקת ב' שערות אחר גיל י"ג), וקשה – שבכל מקום מועיל רוב וחזקה, וי"ל שהחשש למיעוט המצוי (כגון בבדיקת הריאה) הוא מדרבנן, או כי...

ילפותא דין בדיקה מאמר קודם בסדרה בגדר דין בדיקה כתב הר"ן (א. בדפי הרי"ף) וז"ל בודקין את החמץ. פרש"י ז"ל כדי שלא יעבור בבל יראה ובל ימצא והקשו בתוספות דהא קיימא לן דמדאורייתא בביטול בעלמא סגי כדאיתא בגמרא וסוף סוף לא סגי בלא ביטול כדאמרי' בגמרא (דף ו:) הבודק צריך שיבטל וכיון שכן הוא היכי אתיא בדיקה כדי שלא יעבור עליו בבל יראה ובל ימצא הא לא פטר נפשיה בלא ביטול ובביטול לחודיה סגי וי"ל דמדאורייתא בחד מינייהו סגי כלומר או בבדיקה או בביטול דבדיקה לחודה נמי מהניא כדאמרינן עלה בגמרא (ז:) לאור הנר מנא לן ופשטינא ליה מקראי אלמא דבדיקה נמי מדאורייתא היא וכל שבדק מן התורה אינו צריך לבטל הלכך שפיר איכא למימר דבדיקה אתי כדי שלא יעבור עליו בבל יראה שמה שהצריכו חכמים בטול אחר הבדיקה אינו אלא מדבריהם שמא ימצא גלוסקא יפיפיה ודעתיה עלויה כדאיתא בגמ' ו...

בדבר הכנסת ע"ז לבית חלק ב' מאמר ראשון בסדרה בדבר הכנסת ע"ז לבית חלק א' רעיון מעניין ראיתי בשו"ת 'יש מאין' (סי' י"ז, לרב אליהו ילוז, אב"ד טבריה) שכתב "...נראה דתיקון זה יועיל בנידון דידן להשכיר לו הבית בתנאי שלא יכניס עבודה זרה, ואם יכניס יתחייב באחריות נפילה ושריפה ויוקרא וזולא, דנראה דאין כאן איסור לא תחנם כיון שאינו יכול להוציא הבית מתחת ידו, ומשום לא תביא תועבה אל ביתך ליכא דהא אם הביא קיימא ברשותיה ואין זה ביתו של ישראל". לגבי האיסור 'לא תחנם', שאחד מענייניו הוא שלא לתת לנכרים חניה בא"י (ע"ז כ'.), נחלקו הראשונים האם הוא בכל האומות או רק בז' עממין יש איסור לתת להם חניה: שהרמב"ם (ע"ז י' ו') לא חילק בזה, אמנם הראב"ד במקום (וכן הסמ"ג לאוין מ"ט) השיג על הרמב"ם שאיסור זה אמור רק בז' אומות ולא בכל האומות [ורק בישיבתם ולא בהעברה], ואילו...

בגדר דין בדיקה (כמה מהלכים בד' הר"ן) א. כתב הר"ן (א. בדפי הרי"ף) וז"ל בודקין את החמץ. פרש"י ז"ל כדי שלא יעבור בבל יראה ובל ימצא והקשו בתוספות דהא קיימא לן דמדאורייתא בביטול בעלמא סגי כדאיתא בגמרא וסוף סוף לא סגי בלא ביטול כדאמרי' בגמרא (ו:) הבודק צריך שיבטל וכיון שכן הוא היכי אתיא בדיקה כדי שלא יעבור עליו בבל יראה ובל ימצא הא לא פטר נפשיה בלא ביטול ובביטול לחודיה סגי וי"ל דמדאורייתא בחד מינייהו סגי כלומר או בבדיקה או בביטול דבדיקה לחודה נמי מהניא כדאמרינן עלה בגמרא (ז:) לאור הנר מנא לן ופשטינא ליה מקראי אלמא דבדיקה נמי מדאורייתא היא וכל שבדק מן התורה אינו צריך לבטל הלכך שפיר איכא למימר דבדיקה אתי כדי שלא יעבור עליו בבל יראה שמה שהצריכו חכמים בטול אחר הבדיקה אינו אלא מדבריהם שמא ימצא גלוסקא יפיפיה ודעתיה עלויה כדאיתא בגמ' ו: ע"כ...