מגדלות מרקחים

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ואיש כי יכה כל נפש אדם מות יומת (כד יז) במסכת סנהדרין עח. נחלקו רבי יהודה בן בתירא ורבנן, אם הכוהו עשרה בני אדם בעשר מקלות בזה אחר זה ומת, האם האחרון חייב. ומבואר שם דמיירי באופן שהאחרון הרגו כאשר כבר היה גוסס בידי אדם, והמחלוקת היא האם חייבים מיתה על הריגת גוסס בידי אדם...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': הוצא את המקלל אל מחוץ למחנה (כד יד) במשנה סנהדרין מב:, בית הסקילה היה חוץ לבית דין שנאמר "הוצא את המקלל". ובגמ' שם אמרינן דבלאו הכי מיתת בית דין היא חוץ לג' מחנות, אך נפק"מ אם ישבו הבית דין עצמם חוץ לג' מחנות, צריך להרחיק מהבית דין, משום דלא ליתחזו בית דין רוצחין או כדי...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ונוקב שם ה' מות יומת (כד טז) הנה החיוב הוא במברך שם בשם, שאומר יכה יוסי את יוסי, אבל המגדף בלא שם אינו חייב. וכן המגדף בשם של עבודה זרה אינו חייב מיתת בית דין. ומכל מקום שנינו בסנהדרין פא: שהמקלל בקוסם דהיינו שמברך את שם ה' בשם עבודה זרה קנאים פוגעים בו בשעת מעשה, מהלכה...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': בנקבו שם יומת (כד טז) במשנה סנהדרין נו. מבואר שכאשר באים עדים להעיד על המגדף, אינם מזכירים מיד בפירוש את שם המפורש, אלא אומרים בכינוי, "יכה יוסי את יוסי". אבל אי אפשר לגמור את הדין על עדות זו, ולכן בשעת גמר דין מוציאין כל אדם לחוץ, והדיינים אומרים לגדול שבעדים אמור בפירוש...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ממושבתיכם תביאו לחם תנופה שתים שני עשרונים (כג יז) במשנה פסחים עו: איתא, ששתי הלחם באים בטומאה, דהיינו שהם נחשבים קרבן ציבור שדוחה את הטומאה, וכתבו התוס' שם עז: דהיינו שמקיימים בהם מצות תנופה אף בטומאה. והנה בשתי הלחם ישנם שתי תנופות, שהרי מניפים אותם פעם אחת עם הכבשים...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': בספר גידולי חדש להג"ר שמואל אליעזר שטרן שליט"א (פ"ט ס"ג) כתב להסתפק מהו שיעור האיסור בקצירה קודם העומר, [ואע"ג דקי"ל דחצי שיעור אסור מן התורה, ומלקות בלא"ה ליכא דאי"ז לאו אלא לאו הבא מכלל עשה, מ"מ נפק"מ לר"ל דח"ש מותר מן התורה, וכן נפק"מ לדידן לענין שבועה דאינה חלה על דברי...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויצא בן אשה ישראלית (כד י) פירש רש"י רבי ברכיה אומר מפרשה שלמעלה יצא. לגלג ואמר ביום השבת יערכנו, דרך המלך לאכול פת חמה בכל יום, או שמא פת צוננת של תשעה ימים, בתמיה. והקשה מהר"ש יפה זצ"ל ביפה תואר על המדרש רבה, הרי מבואר בחגיגה כו: שבלחם הפנים נעשה נס שסילוקו כסידורו...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם וקצרתם את קצירה והבאתם את עמר ראשית קצירכם אל הכהן (כג י) מכאן למדים שאסור לקצור תבואה קודם קצירת העומר, מדכתיב והבאתם את עומר ראשית קצירכם אל הכהן, שיהיה קציר העומר ראשית לכל הנקצרים. ובתורת כהנים כאן דרשינן...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ומעוך וכתות ונתוק וכרות לא תקריבו לה' ובארצכם לא תעשו (כב כד) פירש רש"י שמ"בארצכם לא תעשו" למדים שאסור לסרס שום בהמה או חיה. וכתבו התוס' בחולין קטו. ד"ה כל ובהגהות מיימוניות איסורי ביאה פט"ז ה"ב, שבהמה שנסתרסה מותרת באכילה, ממה שאסרה התורה נתוק וכרות לגבוה, מכלל דלהדיוט...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ולא יחללו את קדשי בני ישראל את אשר ירימו לה' (כב טו) ביומא פג. אמרינן שמי שצריך לאכול דבר איסור משום פיקוח נפש, מאכילין אותו הקל הקל תחילה. ולגבי מי שיש לפניו טבל ותרומה, נחלקו תנאים איזה איסור מהם יותר קל, דדעת ת"ק שם שאיסור טבל קל יותר כיון שאפשר לתקנו, ולכן מאכילין...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ואיש כי יאכל קדש בשגגה ויסף חמשיתו עליו ונתן לכהן את הקדש (כב יד) הנה מי שאכל תרומה בשוגג מפריש קרן וחומש, הקרן נותנו לאותו כהן שמשלו אכל, ואת החומש נותן לכל כהן שירצה. ויש להסתפק האם יכולים להפריש את החומש לפני הפרשת הקרן, ולא מצאתי דין זה מבואר. ויסוד הספק, דהנה בחילול...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': וכהן כי יקנה נפש קנין כספו הוא יאכל בו (כב יא) יש לעיין בעבד של כהן שאוכל בתרומה מחמת שהוא קנין כספו של האדון, האם מקיים בזה מצות אכילת תרומה, או שאינו אלא כבהמת כהן האוכלת בלא קיום מצוה. ובמשנה ראשונה תרומות פ"ח ה"א ובהגהות יד איתן על הרמב"ם תרומות פט"ו הכ"ב כתבו, שאשת...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': וכל זר לא יאכל קדש (כב י) הגמ' בפסחים כג. מקשה אליבא דרבי אבהו דכל מקום שאמרה תורה "לא יאכל" אסור גם בהנאה, אם כן תרומה תהיה אסורה בהנאה לישראל, דרחמנא אמר "וכל זר לא יאכל קדש", והרי תנן דמערבין עירוב תחומין לישראל בתרומה, הרי שמותר לו ליהנות בתרומה בהנאה שאינה של כילוי...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': אלמנה וגרושה וחללה זנה את אלה לא יקח כי אם בתולה מעמיו יקח אשה (כא יד) איתא במסכת דרך ארץ פ"א, "זו שאלה שאל ר' יוסי בן תדאי איש טבריא את רבן גמליאל, מה אשתי שאני מותר בה אני אסור בבתה, אשת איש שאני אסור בה אינו דין שאהא אסור בבתה. אמר לו צא ופרנס לי כהן גדול, שכתוב בו כי...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': אלמנה וגרושה וחללה זונה את אלה לא יקח (כא יד) בגמ' הוריות יב: בעא מיניה רבא מרב נחמן, משיח שנצטרע מהו באלמנה, מידחא דחי או מיפטר פטר, לא הוה בידיה. ואח"כ פשיט לה מברייתא דגם כהן שעבר מחמת מומו מצווה על הבתולה. והקשו במשך חכמה כאן ובתועפות ראם על היראים סי' שכ"א אות א'...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ומן המקדש לא יצא ולא יחלל את מקדש אלקיו (כא יב) פירש רש"י אינו הולך אחר המטה, והוא ממתני' סנהדרין יח. שכהן גדול שמת לו מת אינו יוצא אחר המטה, ונחלקו שם תנאים, דדעת ר"מ שאסור לו רק להיות באותו המבוי של נושאי המטה, ודעת רבי יהודה שאינו יוצא מן המקדש או מביתו כל עיקר, עי"ש...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה (כא י) ביומא יח. ילפינן מדכתיב והכהן הגדול מאחיו, שצריך הכהן גדול להיות גדול מאחיו גם בעושר, ואמרינן שם שאם אין לו, אחיו הכהנים מגדלין אותו משלהם, שנאמר "הגדול מאחיו", גדלהו משל אחיו. והקשה החתם סופר [מובא בחידושי החת"ס החדש...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויאמר ה' אל משה אמור אל הכהנים בני אהרן ואמרת אליהם לנפש לא יטמא בעמיו (כא א) בערכין ג. "הכל מטמאין בטמא מת לאתויי מאי, לאתויי קטן, סלקא דעתך אמינא איש אשר יטמא ולא יתחטא, איש אין קטן לא, קמ"ל ועל הנפשות אשר היו שם". מבואר דצריך ילפותא לרבות שקטן נטמא בטומאת מת. ומקשים...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויאמר ה' אל משה אמור אל הכהנים בני אהרן ואמרת אליהם לנפש לא יטמא בעמיו (כא א) ביחזקאל ל"ז א', "היתה עלי יד ה' ויוצאני ברוח ה' ויניחני בתוך הבקעה והיא מלאה עצמות, והעבירני עליהם סביב סביב והנה רבות מאד על פני הבקעה והנה יבשות מאד". וקשה הרי יחזקאל כהן היה, ואיך מותר לו...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ואיש אשר יתן שכבתו בבהמה מות יומת ואת הבהמה תהרגו (כ טו) בסנהדרין נה. מסתפקת הגמ' האם נכרי הבא על הבהמה צריך לסקול את אותה הבהמה, משום שבאה תקלה על ידה, או דבעינן תקלה וקלון, ובנכרי ליכא קלון [משום שאין מתביישין בכך, ועוד שלא חס רחמנא אקלון דידהו, רש"י]. ולהלכה כתבו רבינו...