מגדלות מרקחים

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ולקח מדם הפר ומדם השעיר ונתן על קרנות המזבח סביב (טז יח) במשנה ביומא פ"ה ה"ד, מבואר שאת המתנות בקודש הקדשים ועל הפרוכת, עושין מדם הפר בפני עצמו ומדם השעיר בפני עצמו. אבל להזאות שעל קרנות המזבח ועל טהרו, מערבין את דם הפר ואת דם השעיר, ויש לעיין בטעם הדבר. והנה לקמן כתיב...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ומאת עדת בני ישראל יקח שני שעירי עזים לחטאת ואיל אחד לעולה (טז ה) הנה ביום הכיפורים מלבד התמידים הקרבים בכל יום, מקריבים ג"כ מוספים כבכל המועדים, והם מפורשים בפרשת פינחס בין שאר מוספי המועדות, והם פר אחד ואיל אחד ושבעה כבשים. ומלבד זאת קרבים קרבנות מיוחדים לעבודת היום...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': והקריב אהרן את השעיר אשר עלה עליו הגורל לה' ועשהו חטאת (טז ט) בתורת כהנים "ועשהו חטאת" שיאמר לה' חטאת [והביאוהו בתוס' ישנים יומא מ: עי"ש], ונראה דזהו מן התורה, וכן משמע מדברי התוס' ישנים ותוס' הרא"ש והריטב"א יומא לט. במה שכתבו דהכא גלי קרא להקדים אמירת לה' לפני אמירת...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': כתונת בד קדש ילבש ומכנסי בד יהיו על בשרו ובאבנט בד יחגור ובמצנפת בד יצנוף (טז ד) מפורש כאן בקרא דהכהן נכנס לפני ולפנים בבגדי לבן. ובטעם הדבר אמרו בראש השנה כו. אמר רב חסדא מפני מה אין כה"ג נכנס לפני ולפנים בבגדי זהב, מפני שאין קטיגור נעשה סניגור. והנה בראש השנה שם אמרו...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': דבר אל אהרן אחיך ואל יבוא בכל עת אל הקודש (טז ב) היעב"ץ בספרו "הקשורים ליעקב" דרוש שאגת אריה, כתב להעיר דהנה הרבה ציווים נאמרו בתורה בלשון "דבר אל אהרן", ובאף אחד מהם לא כתיב "אחיך", שהרי הדבר ידוע שאהרן הוא אחיו של משה רבינו, וא"כ למה לי כאן יתור לשון זה של תיבת "אחיך"...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו את ראשו ואת זקנו ואת גבות עיניו ואת כל שערו יגלח (יד ט) הנה בתגלחת הראשונה בגמר ימי חלוטו כתיב "וגלח את כל שערו", ובתגלחת שניה פרט הכתוב "את ראשו את זקנו ואת גבות עיניו" וגו', ותנן בנגעים פי"ד מ"ג שאין חילוק ביניהם, אלא דינם שוה שמגלח כל...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': וכי יטהר הזב מזובו וספר לו שבעת ימים לטהרתו וכבס בגדיו ורחץ בשרו במים חיים וטהר (טו יג) הנה הזב טמא שבעת ימים, אמנם משכבו ומושבו אינם טמאים אלא ליום אחד. ויש לעיין לדעת מהרש"א המובא בפנ"י ביצה יח. דגם בכלים טבילה בזמנה מצוה, א"כ נמצא שהזב צריך להטביל בכל יום את כל כליו...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ובא אשר לו הבית (יד לה) יש לעיין בבית המושכר שנתנגע, האם הנגע הוא בחטאו של המשכיר, או של השוכר. והדבר מפורש ברש"י ערכין כ: דתניא בברייתא שם, דהמשכיר בית לחבירו ונתנגע ונתצו, חייב המשכיר להעמיד לו בית אחר, ופירש רש"י שם "דמשום מזליה דמשכיר הוא שנחשד על הגזל או על צרות...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': וצוה הכהן ופנו את הבית בטרם יבא הכהן לראות את הנגע ולא יטמא כל אשר בבית ואחר כן יבא הכהן לראות את הבית (יד לו) הקשה במושב זקנים מבעלי התוס' בשם רבינו יהודה החסיד, למה צריך לפנות את הכלים קודם שיבוא הכהן, הרי שמא הכהן יאמר שהם טהורים ואז אינו צריך פינוי, וא"כ נמתין עד...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': והגיד לכהן לאמר כנגע נראה לי בבית (יד לה) פירש רש"י אפילו תלמיד חכם שיודע שהוא נגע ודאי, לא יפסוק דבר ברור לומר נגע נראה לי, אלא "כנגע" נראה לי. וקשה למה אינו יכול לומר בהחלט "נגע" נראה לי, דהא אפילו אם הנגע הוא טהור, מ"מ נקרא "נגע", דגם נגעים טהורים שם "נגע" עליהם...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': כי תבואו אל ארץ כנען אשר אני נותן לכם לאחוזה ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם (יד לד) פירש רש"י בשורה היא להם שהנגעים באים עליהם, לפי שהטמינו אמוריים מטמוניות של זהב בקירות בתיהם כל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר, ועל ידי הנגע נותץ הבית ומוצא. והקשה בפירוש רבינו חיים פלטיאל...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ובא אשר לו הבית (יד לה) ביומא יא: ילפינן מכאן שהנגעים באים על צרות העין, והיינו "אשר לו הבית", מי שמייחד ביתו לו שאינו רוצה להשאיל כליו ואומר שאין לו, והקב"ה מפרסמו כשמפנה את ביתו, שכולם רואים את כליו שהיו לו אותם כלים שאמר שאין לו. ומבואר בגמ' דהא דהקב"ה מגלה עליו היינו...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו (יד ט) הנה בנזיר ממורט, דהיינו שאין לו שער בראשו, אמרינן בנזיר מו: וביומא סא: דאיכא למ"ד שהוא צריך להעביר תער על בשרו, דהיינו על מקום השער אע"פ שאין שם שער. ויש לעיין איך הדין במצורע ממורט, והיינו שאין לו שער בכל הגוף, [כי מצורע טעון תגלחת...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ושלח את הציפור החיה על פני השדה (יד ז) בתרגום יונתן "וית צפורא נכיסא הוה מקבר כהנא במיחמי מצורע", היינו שהיה קובר את הציפור השחוטה בפני המצורע, וכן הוא במתני' נגעים פי"ד מ"א "חפר וקוברה בפניו", ובטעם הדבר שקובר את הציפור דוקא בפני המצורע, כתב התוס' יו"ט שם, מפני החשד שלא...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ולקח הכהן מלג השמן ויצק על כף הכהן השמאלית (יד טו) הנה מצינו בזה דין מיוחד דהיציקה צריכה להיות דוקא על כף הכהן השמאלית, ואם יצק על ימינו לא יצא כמבואר במנחות י. עי"ש. ויש לעיין בכהן אטר, דהנה בבכורות מה: איתא דאיטר פסול לעבודה, ופירש רש"י שם הטעם משום דבעינן ימין, ופירש...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': וצוה הכהן ולקח למטהר שתי צפרים חיות טהורות ועץ ארז ושני תולעת ואזוב (יד ד) בחולין קמא. ילפינן מדכתיב "שלח תשלח", שלא יטול אדם אם על בנים בכדי לטהר את המצורע, דהעשה של טהרת המצורע אינו דוחה את העשה של שילוח הקן, ופרכינן דתיפוק ליה דבשילוח הקן איכא לאו ועשה, ומשני דאיירי...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ולקח למטהר שתי צפרים חיות טהורות (יד ד) בחולין קמ. ילפינן מ"טהורות" למעוטי ציפורי עיר הנדחת, ואמרינן שם דלשילוח לא בעי קרא דאינן ראויות, משום דלא אמרה תורה שלח לתקלה, אלא למעוטי שלא יביאו ממנה את הציפור השחוטה. והקשו האחרונים דהנה בסנהדרין קיב. בעי רב חסדא האם בהמת עיר...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ולקח למטהר שתי צפרים חיות טהורות (יד ד) בחולין קמ. מבואר דציפורים טריפות פסולות לציפורי מצורע. ובספר חמדת צבי (לרבי צבי הירש ליברמאן מלוקאטש זצ"ל) קידושין נז. כתב לחדש, שמכל מקום אם נעשית טריפה לאחר ההזאה, שנשארה רק מצות שילוח, והשילוח אינו מעכב, בודאי אין טריפות פוסלת...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': בספר אמרות ה' (לרבי משה אריה ליב ליטש רוזנבוים זצ"ל) בפרשתינו, כתב שאם באו כמה מצורעים יחד אל הכהן ואחד מהם תלמיד חכם, מקדימים אותו משום כבוד תורתו, וכמו כאשר באים לדין, שמקדימים את התלמיד חכם, כמבואר בשו"ע חו"מ סי' ט"ו. ולכאורה היה מקום לומר דלא כן, דהא קי"ל דבקלקלה...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויצא הכהן אל מחוץ למחנה וראה הכהן והנה נרפא נגע הצרעת מן הצרוע (יד ג) יש לעיין במצורע מוחלט או מוסגר, שאינו יכול לבוא אל הכהן כיון שאסור לו להכנס לתוך המחנה, וקרא לכהן שיבוא אליו לראות את נגעו, האם הכהן חייב לצאת אליו ולראות את נגעו, או לאו. והנה נאמר בכתוב "זאת תהיה תורת...