מגדלות מרקחים

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויצא הכהן אל מחוץ למחנה וראה הכהן והנה נרפא נגע הצרעת מן הצרוע (יד ג) יש לעיין במצורע מוחלט או מוסגר, שאינו יכול לבוא אל הכהן כיון שאסור לו להכנס לתוך המחנה, וקרא לכהן שיבוא אליו לראות את נגעו, האם הכהן חייב לצאת אליו ולראות את נגעו, או לאו. והנה נאמר בכתוב "זאת תהיה תורת...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויצא הכהן אל מחוץ למחנה וראה הכהן והנה נרפא נגע הצרעת מן הצרוע (יד ג) הקשה בספר ביכורי שלמה (טהרות עמ' ש"ג), דלעיל כתיבי כמה קראי לגבי ראית הכהן את הנגע של מצורע מוסגר, כגון לעיל י"ג ה' וראהו הכהן ביום השביעי, ולא נאמר שם ויצא אל מחוץ למחנה, והרי גם מצורע מוסגר משתלח חוץ...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': זאת תהיה תורת המצורע ביום טהרתו והובא אל הכהן (יד ב) כתב הרמב"ן, ומדרשו בתורת כהנים "והובא אל הכהן" שלא ישהה, ואם כן יאמר כי ביום שיטהר שיתרפא מנגעו יובא על כרחו אל הכהן, עכ"ל. מבואר שחייב לבוא מיד אל הכהן. והקשה בשו"ת בנין ציון החדשות סי' קמ"ז, מהא דאמרינן בשקלים פ"א...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויאמר נעמן וגו' יותן נא לעבדך משא צמד פרדים אדמה כי לא יעשה עוד עבדך עולה וזבח לאלהים אחרים כי אם לה' (הפטרה) ביאור הכתוב שנעמן רצה ליטול אדמה קדושה מארץ ישראל, כדי לבנות ממנה מזבח לה' בארצו. והקשה הרד"ק למה היה צריך ליטול רשות, וכי לא היה יכול לקחת אדמה של ארץ ישראל מן...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויהי כקרוא מלך ישראל את הספר ויקרע בגדיו ויאמר האלקים אני להמית ולהחיות כי זה שלח אלי לאסוף איש מצרעתו כי אך דעו נא וראו כי מתאנה הוא לי (הפטרה) הקשה בגרש ירחים למהרא"ל צינץ זצ"ל גיטין ע. למה אמר מלך ישראל "האלקים אני להמית ולהחיות" ולא ידע מה לעשות כדי לרפא את נעמן, הרי...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': והצרוע אשר בו הנגע בגדיו יהיו פרומים וראשו יהיה פרוע (יג מה) בתורת כהנים כאן מרבה כהן גדול שנצטרע שחייב בפריעה ופרימה, ואע"פ ששאר כהן גדול אסור לו לפרוע ולפרום כמו שנאמר "ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרום", וכתב הרמב"ם טומאת צרעת פ"י ה"ו, דהטעם הוא משום דעשה דמצורע דוחה לא...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': והתגלח ואת הנתק לא יגלח והסגיר הכהן את הנתק שבעת ימים שנית (יג לג) בתוס' הרא"ש מו"ק ז. כתב דכל הסגר בנגעי אדם הוא על ידי שיעשה סביבותיו סימן באחד מן הצבעים, כדי שיהא ניכר אם פשה, כי הפשיון מטמא בכל שהוא, והחכם שבחכמים אי איפשר לו לעמוד בטביעות עין על פשיון כל שהוא אם לא...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': בעיקר הדבר המבואר במו"ק שם שהטעם שאין רואים את הנגעים במועד הוא משום דכתיב "וביום הראות בו" דיש יום שאי אתה רואה, וממתינין מלראות משום מצות שמחת הרגל, הקשה בספר זכר ישעיהו טומאת אוכלין פט"ז, תיפוק ליה משום דכתיב "ובנבלתם לא תגעו" ולפי הרמב"ם שם משמע דהוי איסור דאורייתא רק...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': וביום הראות בו בשר חי יטמא (יג יד) במועד קטן ז: דרשינן "יש יום שאתה רואה בו ויש יום שאי אתה רואה בו", מכאן אמרו שממתינין לחתן כל שבעת ימי המשתה, וכן לכל אדם ממתינין כל ימי הרגל, שאין רואים בהם את הנגעים. ובגדר הדבר מבואר בגמ' שם, משום ד"ממתינין לדבר מצוה", ומשמע שלכל דבר...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': במדרש תנחומא פרשת מצורע סי' ד' ילפינן דנגעים באים על גסות הרוח, מנעמן, שנאמר בו "ונעמן שר צבא מלך ארם היה איש גדול לפני אדוניו ונשוא פנים, כי בו נתן ה' תשועה לארם, והאיש היה גבור חיל מצורע". והיינו דמחמת שהיה "איש גדול ונשוא פנים" דהיינו גס רוח, היה מצורע. ויש להתבונן...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת והיה בעור בשרו לנגע צרעת (יג ב) בערכין טז. א"ר שמואל בר נחמני א"ר יוחנן, על שבעה דברים נגעים באין, על לשון הרע, ועל שפיכות דמים, ועל שבועת שוא, ועל גילוי עריות, ועל גסות הרוח, ועל הגזל, ועל צרות העין. והקשה בחידושי רבינו משה קזיס...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': והיה בעור בשרו לנגע צרעת (יג ב) בילקוט שמעוני תהלים רמז תשל"ה ובבראשית רבה וישב פרשה פ"ח סי' א', "רבי שמואל בר נחמני אומר לא היו עובדי אלילים ראויין שיהיו בהן בעלי חטטין, ולמה יש בהן, שלא יהיו מונין את ישראל ואומרים להם אומה של מצורעים אתם, הוי חרפת נבל אל תשימני". ונראה...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ואם לא תמצא ידה די שה ולקחה שתי תורים או שני בני יונה (יב ח) בספר שומר אמת תנינא כאן, הביא להסתפק איך הדין באשה שילדה כמה לידות, ויש בידה יכולת להביא קרבן אחד בעשירות, או להביא את כל הקרבנות בעניות, כיצד תעשה. והנה הנידון הוא לענין דיעבד, דהא עשירה שהביאה קרבן עני לא יצאה...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ימול בשר ערלתו (יב ג) בשבת קלב: ילפינן מדכתיב "בשר" ערלתו, דאפילו אם יש שם בהרת ימול, ואפילו במילה שאינה בזמנה, ואע"פ שקציצת הנגע היא עשה ול"ת השמר בנגע הצרעת לשמור ולעשות, מ"מ גזירת הכתוב היא שמותר. ונסתפק בספר דרך המלך על הרמב"ם מילה פ"א ה"י, האם מילת עבדים ג"כ דוחה את...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': בחידושי בן אריה סי' ט"ז אות ל"ב כתב לדון, לפי"מ דקי"ל (עי' ע"ז כז. ושו"ע יו"ד סי' רס"ד ס"א) דאשה כשרה למול, אבל אינה מצווה במצות מילה (קידושין כט. ושו"ע יו"ד סי' רס"א ס"א), האם מותר לה למול בשבת, שהרי אינה מצווה בכך, וא"כ אין אצלה מה שידחה את השבת. והביא שם שדעת המקנה...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': וביום השמיני ימול בשר ערלתו (יב ג) דרשו חז"ל (שבת קלב.) "ביום השמיני" ואפילו בשבת. ודעת רבי אליעזר (שם), שאפילו מכשירי מילה שאפשר לעשותן מערב שבת דוחים את השבת, ולכן במקומו של רבי אליעזר היו כורתין עצים לעשות פחמין לעשות ברזל בשבת למול את התינוק (שבת קל.). וכתב בשו"ת...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': הגמ' בכורות ו: דנה מנלן שחלב מותר באכילה, ורצו ללמוד מן הכתוב שאמר ישי לדוד "ואת עשרת חריצי החלב האלה תביא לשר האלף", ודוחה הגמ' ודלמא לסחורה. והקשה בתוס' יו"ט שביעית פ"ז מ"ג, דמ"מ מוכח דחלב מותר באכילה, דאם היה אסור באכילה, ממילא גם היה אסור בסחורה. ובפרי חדש יו"ד סי'...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': בספר זכר ישעיהו (מאכלות אסורות פ"ח הט"ז) מסתפק האם מותר לעשות סחורה בדברים האסורים עכשיו ויהיו ניתרין לאחר זמן, וכתב שלא מבואר הענין בפוסקים אם מותר לסחור בתבואה של חדש קודם העומר, וכתב לדון דאם האיסור הוא מהת מדכתיב בשרצים "יהיו" בהוויתן יהיו אין לנו אלא איסורים שאין להם...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': טמאים הם וטמאים יהיו לכם (יא לה) קי"ל דאסור לעשות סחורה במאכלות אסורות, כדתנן בשביעית פ"ז מ"ג דאין עושין סחורה בנבילות וטריפות שקצים ורמשים, ובירושלמי שם יליף לה מקרא דהכא "טמאים הם, מה ת"ל טמאים יהיו לכם, אחד איסור אכילה ואחד איסור הנאה", והיינו איסור הנאה ע"י סחורה דוקא...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': וזה לכם הטמא בשרץ השורץ על הארץ החולד והעכבר והצב למינהו (יא כט) בעבודה זרה סח: אמר רב ששת שהאיסור אכילה של עכבר יש בו חידוש, משום שמימאס מאיס ומיבדל בדילי אינשי מיניה, וכיון דחידוש הוא גם נטל"פ אסור. ופירשו התוס' וביתר ביאור בר"ן שם, דהחידוש הוא משום שדבר מוסרח אין בו...