מגדלות מרקחים| דף 2 | פורום אוצר התורה מגדלות מרקחים| דף 2 | פורום אוצר התורה

מגדלות מרקחים

  1. ג

    קדושים האם גר מוזהר באיסור אונאת גר

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': וכי יגור אתך גר בארצכם לא תונו אותו (יט לג) בהאי קרא איכא אזהרה מיוחדת שלא להונות גר, ואע"פ שכבר הוזהרנו שלא להונות כל אחד מישראל, מ"מ בגר ניתנה אזהרה מיוחדת לעבור עליו בב' לאוים. ויש להסתפק האם גר שהונה גר עבר באזהרה זו, והנידון הוא משום דמשמע שהכתוב מדבר אל האזרח ומזהיר...
  2. ג

    קדושים קימה מפני רבו שחרית וערבית

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מאלקיך (יט לב) בקידושין לג: אין תלמיד חכם רשאי לעמוד מפני רבו אלא שחרית וערבית, כדי שלא יהיה כבודו מרובה מכבוד שמים. ופירש רש"י "שהרי פני יוצרו אינו מקבל אלא שחרית וערבית, הלכך מי שעומד מפני רבו שחרית אינו רשאי לעמוד מפניו אלא ערבית"...
  3. ג

    קדושים איסור לעצום עיניו טרם שבא החכם

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מאלקיך (יט לב) פירש רש"י וכן הוא באריכות בגמ' קידושין לג. יכול יעצים עיניו כמי שלא ראהו קודם שיבוא זמן חיובו, דכי מטא זמן חיובא הא לא חזי ליה דקאים מקמיה, ת"ל תקום ויראת. ופירש רש"י שם יש לך לירא מן היוצר היודע מחשבותיך שאתה מבקש תחבולות...
  4. ג

    קדושים קימה מפני אשה שלמדה תורה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': מפני שיבה תקום והדרת פני זקן (יט לב) במנחת חינוך מצוה רנ"ז כתב שאשה שלמדה תורה והיא חכמה, אין חיוב לכבדה בקימה והידור, כיון שאינה חייבת במצות תלמוד תורה, אין לה דין תלמיד חכם ואין חיוב לכבדה על התורה שלה. והעיר רבינו הגרי"ג אדלשטיין זצ"ל שאם כן רב יוסף שהיה סומא אליבא...
  5. ג

    קדושים חיוב ערלה בעץ שפריו ראוי לסיכה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': וכי תבאו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם ערלתו את פריו (יט כג) יש לעיין בעץ שפריו אינו ראוי למאכל, אבל ראוי לסיכה, האם חייב בערלה, משום דסיכה כשתיה ושתיה בכלל אכילה, וממילא יחשב "עץ מאכל". וכמו כן יש לדון האם הקוצץ אילן כזה יהיה חייב משום "לא תשחית את עצה", האמור באילן...
  6. ג

    קדושים כלאים של רביעה באדם

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': בהמתך לא תרביע כלאים (יט יט) בספר מנחה חדשה בשו"ת מנחת זכרון סי' ב' הביא בשם רבי יהושע העשיל אשכנזי זצ"ל, שנסתפק האם כלאים של רביעה נוהגים באדם, דהיינו שאדם הרובע בהמה מלבד איסור סקילה של "בכל בהמה לא תתן שכבתך", עובר ג"כ באיסור כלאים. ונפק"מ אם לא התרו בו למיתה, אלא רק...
  7. ג

    קדושים המעלה של חברי איוב שבאו לנחמו

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ואהבת לרעך כמוך (יט יח) בבבא בתרא טז: "וישמעו שלשת רעי איוב את כל הרעה הזאת הבאה עליו ויבאו איש ממקומו, אליפז התימני ובלדד השוחי וצופר הנעמתי, ויועדו יחדו לבוא לנוד לו ולנחמו. מאי ויועדו יחדו, אמר רב יהודה אמר רב מלמד שנכנסו כולן בשער אחד וכו', אמר רבא היינו דאמרי אינשי...
  8. ג

    קדושים ואהבת לרעך כמוך באדם רשע

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ואהבת לרעך כמוך (יט יח) בחזון איש יו"ד הלכות שחיטה סי' ב' ס"ק כ"ח הביא דברי הגהות מיימוניות פ"ו מהלכות דעות אות א', דהא דאמרינן בפסחים קיג: דמותר ומצוה לשנוא אדם רשע, היינו דוקא ברשע שאינו מקבל תוכחה, וכן הוא בשו"ת מהר"ם מלובלין סי' י"ג. וכתב החזו"א שם דלפי"ז מצוה ג"כ...
  9. ג

    קדושים ביומו תתן שכרו האם תלוי במקום השכיר או בעל הבית

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': העירו להסתפק האם ביומו תתן שכרו ולא תלין פעולת שכיר אתך, תלויים ביום של השכיר או של בעל הבית. ונפקא מינה היכא שבעל הבית גר במדינה אחת והשכיר במדינה אחרת, שאין הזמנים שוים, ודבר זה מצוי בזמנינו שיכולים לשכור מרחוק, וגם יכול השכיר לתבוע שכרו מרחוק. ולכאורה נראה שזה תלוי...
  10. ג

    קדושים עוסק במצוה האם פטור מלאו דלא תלין

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': לא תלין פעלת שכיר אתך עד בקר (יט יג) בכתבי הגאון האדר"ת כתב, שאירע לו מצות "ביומו תתן שכרו" בזמן שהיה עוסק במצוה, ונסתפק האם עוסק במצוה פטור ממצות "ביומו תתן שכרו". וכתב שם די"ל דכיון דאיכא ג"כ לאו ד"לא תלין פעולת שכיר" או לאו ד"לא תבוא עליו השמש", אין שייך בזה פטור עוסק...
  11. ג

    קדושים החרם הוא השבועה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ולא תשבעו בשמי לשקר (יט יב) בפרקי דרבי אליעזר פרק ל"ח, רבי עקיבא אומר כל העובר על החרם כעובר על השבועה, תדע לך איך כח החרם גדול, מיהושע שהחרים את יריחו ומעל עכן בחרם וכו'. ונראה לפרש מה שהקדים ש"החרם הוא השבועה", דהנה ביהושע (ז כד), "ויקח יהושע את עכן בן זרח ואת בניו ואת...
  12. ג

    אחרי מות שאלה בשחוטי חוץ בדור המדבר

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ואליהם תאמר איש איש מבית ישראל ומן הגר אשר יגור בתוכם אשר יעלה עולה או זבח, ואל פתח אהל מועד לא יביאנו לעשות אותו לה' ונכרת האיש ההוא מעמיו (יז ח-ט) בספר אור צבי כתב לפרש תיבות "ואליהם תאמר", דהנה בבבא בתרא קכ: ילפינן דיש שאלה בהקדש בשחוטי חוץ, דהיינו שאם שחט בחוץ יכול...
  13. ג

    אחרי מות קרבן שהקדיש גוי להקריבו בבמה ונתגייר

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': למען אשר יביאו בני ישראל את זבחיהם אשר הם זובחים על פני השדה והביאום לה' אל פתח אהל מועד אל הכהן וזבחו זבחי שלמים לה' אותם (יז-ה) בספר צבי לצדיק (לרבי צבי הירש מברלין זצ"ל, דרוש ופלפול אות ע"ג) כתב להסתפק בגוי שהפריש קרבן, דקי"ל שאין איסור הקרבה בחוץ נוהג בבני נח ומותר לו...
  14. ג

    אחרי מות מה הנפקא מינה בכפרת יום הכיפורים

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': כי ביום הזה יכפר עליכם (טז ל) יומא פו. עבר על לא תעשה ועשה תשובה תשובה תולה ויום הכפורים מכפר, שנאמר כי ביום הזה יכפר עליכם מכל חטאתיכם. הקשו ביפה מראה על הירושלמי יומא פ"ח והרי"ף על העין יעקב ובתוספת יוה"כ יומא שם, מה הנפק"מ בזה שאינו מתכפר עד יוהכ"פ הרי לבסוף בודאי יגיע...
  15. ג

    אחרי מות האם לעינוי יוהכ"פ נתרבה העראה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': תענו את נפשותיכם (טז כט) בספר זכר החיים לרבי חיים הכהן רפפורט זצ"ל כתב לחדש, שלגבי איסור תשמיש המטה ביוהכ"פ אין איסור בהעראה מעיקר הדין, דלא איתרבי העראה כגמר ביאה אלא לענין עריות דאיכא קראי, וכמ"ש תוס' בסנהדרין עג: ד"ה ממונא, דלא איתרבי העראה לענין חיוב קנס, עי"ש. ולפי...
  16. ג

    אחרי מות לרבי אליעזר מה הספק האם שילוח השעיר דוחה שבת

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ושלח את השעיר במדבר (טז כב) ביומא סו: שאלו את רבי אליעזר חלה השעיר מהו שירכיבהו על כתיפו, האם שילוח השעיר דוחה איסור הוצאה ביוהכ"פ ובשבת, ולא רצה רבי אליעזר להשיב מפני שלא אמר דבר שלא שמע מרבו. ובשו"ת עין המים לרבי יעקב מאיר פאדווא מבריסק זצ"ל בעל מקור מים חיים סי' י"ד...
  17. ג

    אחרי מות כניסה לאוהל מועד להוצאת כף ומחתה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ובא אהרן אל אהל מועד (טז כג) פירש רש"י והוא מהגמ' ביומא לב. דביאה זו לאהל מועד היא כדי להוציא את הכף ואת המחתה. והקשה בפירוש רבינו חיים פלטיאל, הרי הכף והמחתה היו בקדש הקדשים, וא"כ למה נאמר בכתוב שנכנס ל"אהל מועד" דהיינו המשכן מחוץ לפרוכת. ואולי יש ליישב, דהיה ס"ד דכניסה...
  18. ג

    אחרי מות למה צריך מיעוט שלא יזה על הגחלים

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': והזה עליו מן הדם באצבעו שבע פעמים (טז יט) בגמ' יומא נט. איתא, שלא יזה על גבי האפר ולא על גבי הגחלים. ובירושלמי פ"ה ה"ו ילפינן לה מדכתיב והזה "עליו" ולא על גחליו. והקשה בחידושי רבי משה מאימראן זצ"ל ביומא שם, תיפוק ליה דאסור להזות מן הדם על הגחלים, משום דמכבה את אש המזבח...
  19. ג

    אחרי מות מתנות המזבח על הקרנות ועל טהרו

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': והזה עליו מן הדם באצבעו שבע פעמים וטהרו וקדשו מטומאות בני ישראל (טז יט) הנה מפורש כאן בכתובים, שבקרבנות יוהכ"פ נתנו על מזבח הפנימי ד' מתנות על ד' קרנות, ומלבד זאת עוד ז' הזאות על גגו של המזבח. וזה דלא כשאר חטאות הפנימיות, שטעונות רק מתן ד' על ד' קרנות המזבח. ויש לפרש לפי...
  20. ג

    אחרי מות מנין שדם הפר אינו מבטל דם השעיר

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ולקח מדם הפר ומדם השעיר ונתן על קרנות המזבח סביב (טז יח) במנחות כב. אמרינן, והלא הדבר ידוע שדמו של פר מרובה מדמו של שעיר, וא"כ מדוע אינו בטל ברוב, ומכאן למד רבי יהודה שמין במינו אינו בטל, וחכמים למדו מכאן שעולין אין מבטלין זה את זה. והקשו במושב זקנים מבעלי התוס' בשם הר"י...
חזור
חלק עליון