מגדלות מרקחים

מתוך ה'מגדלות מרקחים': את זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר לו סנפיר וקשקשת במים בימים ובנחלים אותם תאכלו (יא ט) הקשה בפענח רזא, דהנה בחיות הזכיר את הטהורות מפני שהם המועטים, ובעופות את הטמאים מפני שהם המועטים, ומדוע בדגים לא נזכרו כלל שמות, ממה נפשך אם הטהורים מועטים תמנה התורה את שמותם, ואם הטמאים...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': יש להסתפק האם מצד החיוב לטהר את עצמו ברגל, חייב להטהר ג"כ מלהיות מחוסר כיפורים, כגון שכבר טבל והעריב שמשו והוא רק מחוסר כיפורים, האם מחוייב להביא את קרבן טהרתו קודם הרגל מדין "חייב אדם לטהר עצמו", או דמחוסר כיפורים אינו נחשב "טמא" לענין זה, כיון שהוא טהור לחולין למעשר...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ובנבלתם לא תגעו (יא ח) בראש השנה טז: ילפינן מכאן דחייב אדם לטהר עצמו ברגל, וכן בספרי כאן אמרינן ד"ובנבלתם לא תגעו" קאי על הרגל. והקשה במשך חכמה על הא דתניא בתוספתא מו"ק פ"א ה"ב דשורפין את הפרה בחול המועד, הרי אסור לאדם לטמא את עצמו ברגל, וכל העסוקין בפרה מתחילה ועד סוף...

מתוך ה'מדגלות מרקחים': ותקראנה אותי כאלה ואכלתי חטאת היום הייטב בעיני ה' (י יט) מהר"ם מרוטנבורג בהלכות שמחות סי' ד', כתב שאונן אסור לאכול חולין שנעשו על טהרת הקודש. ולכאורה הדבר אינו מובן, דהרי דין חולין שנעשו על טהרת הקודש הוא לנהוג בהם דיני קודש לענין טהרה וטומאה לחוד, אבל לענין איסור והיתר...

‏מתוך ה'מגדלות מרקחים': ואת שעיר החטאת דרוש דרש משה והנה שורף (י טז) במדרש רבה פרשה י"ג סי' א', מהו "דרוש דרש", אם שחטתם למה לא אכלתם, אם לא הייתם עתידין לאכול למה שחטתם. וצריך ביאור למה תלויים הדברים זה בזה. וביאר בספר יעלת חן לרבי אריה ליב תאומים זצ"ל, דזה כמ"ד מפני אנינות נשרפה, ועל זה אמר...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ואת שעיר החטאת דרוש דרש משה והנה שורף (י טז) בזבחים קא. דעת רבי נחמיה שהחטאת נשרפה מפני אנינות, דהיינו כיון שכל הכהנים היו אוננים ואין מי שיאכלנו. ובאמרי נועם מבעלי התוס' הקשו, הרי חטאת נאכלת ליום ולילה, וא"כ היו יכולים לאכול אותה בלילה, דאנינות לילה דרבנן. ותירצו דכיון...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויאמר משה אל אהרן ולאלעזר ולאיתמר בניו ראשיכם אל תפרעו ובגדיכם לא תפרמו (י ו) פירש רש"י דהטעם שנצטוו שלא לנהוג אבילות, כדי שלא לערבב שמחתו של מקום. אמנם בתורת כהנים כאן איתא, "מכאן אמרו הרוגי בית דין אין מתעסקים עליהם לכל דבר", דהיינו שהיתה הוראת שעה להחשיב את נדב ואביהוא...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם (י ב) בעירובין סג. אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כל המורה הלכה בפני רבו ראוי להכישו נחש. ופירש בתורת חיים שם, דהנה המקור לזה שהמורה הלכה בפני רבו חייב מיתה, ילפינן מבני אהרן שנתחייבו על שהורו הלכה בפני רבם כמ"ש רש"י כאן, וכיון שמתו בשריפה...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויקריבו בני אהרן את הדם אליו ויטבול אצבעו בדם ויתן על קרנות המזבח (ט ט) יש להעיר דיש כאן חידוש במה שנזכרה בחטאת זו "טבילת אצבע", דהנה בכל שאר החטאות הנעשות על מזבח החיצון לא מצינו שנאמר בקרא "טבילת אצבע" בדם, ורק בחטאות הפנימיות נאמר וטבל והזה. ובגמ' זבחים יג: ויד. אמרו...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': וכל אשר יפול עליו מהם במתם יטמא מכל כלי עץ או בגד או עור או שק כל כלי אשר יעשה מלאכה בהם (יא לב) יש לעיין האם כלי חרס הנעשים מאדמת הירח, או כלי מתכת העשויים ממתכות שהובאו מהירח, מקבלים טומאה. ובספר בעקבי תלמוד (מהג"ר יעקב אדלשטיין זצ"ל) סי' קס"ד, כתב שנראה לפשוט שאלה זו...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויאמר משה אל אהרן קרב אל המזבח ועשה את חטאתך ואת עולתך וכפר בעדך ובעד העם ועשה את קרבן העם וכפר בעדם כאשר צוה ה' (ט ז) בתורת כהנים כאן, "וישחט את עגל החטאת אשר לו", בקרבנו התחיל תחילה, "ויקרב את קרבן העם" משנפנה מקרבנותיו בא לו לקרבן העם, תדע שקרבנו מכפר יותר מקרבן העם...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויאמר משה אל אהרן קרב אל המזבח (ט ז) רש"י בזבחים קא. ד"ה משה, כתב שכל עבודת היום של שמיני למילואים היתה מוטלת על אהרן הכהן דוקא, שנאמר "קרב אל המזבח", ולכן גם שעיר ראש חודש שקרב באותו היום הקריב אותו אהרן הכהן שהוא כהן גדול, [ולכן לא נפסל מחמת הקרבה באנינות, שכהן גדול...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויאמר אל אהרן קח לך עגל בן בקר לחטאת ואיל לעולה תמימים והקרב לפני ה', ואל בני ישראל תדבר לאמר קחו שעיר עזים לחטאת ועגל וכבש בני שנה תמימם לעולה (ט ב-ג) בתורת כהנים "וכי מה ראו ישראל להביא שעיר עיזים יותר מאהרן, אלא אמר להם אתם יש בידכם בתחילה ויש בידכם בסוף, יש בידכם...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויהי ביום השמיני (ט א) פירש רש"י דהכוונה יום השמיני למילואים, ולא היום השמיני לחודש ניסן. ובתורת כהנים מבואר דצריך ילפותא לזה, דאמרינן שם "אין אנו יודעים אם שמיני למנין או שמיני לחודש, כשהוא אומר כי שבעת ימים ימלא את ידכם הוי אומר שמיני למנין ולא שמיני לחודש". והקשה רבי...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': וכלי חרש אשר תבושל בו ישבר (ו כא) הגמ' בזבחים צה. מסתפקת איך הדין בבישול בלא בלוע, דהיינו כלי חרס שנתבשלו בו קדשים בלא שנבלע טעם בדופני הכלי, כגון תנור שצלה קדשים באויר שלו בלא נגיעה, האם טעון שבירה או לא. והעיר בפליתי סי' ק"ג סק"ו, הרי אפשר לברר ספק זה, דהנה ביומא כא...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ואש המזבח תוקד בו (ו ב) במדרש רבה פרשה ז' סי' ה', תני בשם רבי נחמיה, קרוב למאה ושש עשרה שנה היתה האש מתוקדת בו, עצו לא נשרף ונחשתו לא ניתך. ובביאור חשבון קט"ז שנה ביאר בזית רענן שם, דהיינו כל שנות המשכן במדבר ונוב וגבעון עד שבנה שלמה את בית ראשון שאז עשה מזבח אבנים, ונגנז...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': וכלי חרש אשר תבושל בו ישבר ואם בכלי נחשת בושלה ומורק ושוטף במים (ו כא) בתורת כהנים כאן וכן הוא במתני' זבחים פי"א מ"ז, אחד שבישל בו ואחד שעירה לתוכו רותח, דהיינו שגם כלי חרס שהיה בתוכו רק עירוי מכלי ראשון, מתחייב הכלי חרס שבירה, וכן בכלי נחשת מריקה ושטיפה. והעיר בפליתי סי'...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': והאש על המזבח תוקד בו לא תכבה ובער עליה הכהן עצים בבקר בבקר וערך עליה העולה והקטיר עליה חלבי השלמים (ו ה) יש לדקדק בשינוי לשון הכתוב, שהזכיר הקרבת איברי העולה בלשון עריכה "וערך עליה העולה", ואת הקרבת חלבי השלמים בלשון הקטרה "והקטיר עליה חלבי השלמים". והרי שניהם הקטרה הם...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ידיו תביאינה את אשי ה' את החלב על החזה יביאנו את החזה להניף אותו תנופה לפני ה' (ז ל) בתורת כהנים "נטמאו כולם ונשתייר אחת מהם מנין שיטעון תנופה, תלמוד לומר החזה להניף אותם, אפילו כוליא אחת". והיינו שאפילו אם נשאר רק החזה או רק כליה אחת, עושים תנופה במה שנשאר. [ולכאורה הוא...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': כל אשר יגע בבשרה יקדש ואשר יזה מדמה על הבגד אשר יזה עליה תכבס במקום קדוש (ו כ) בגמ' יומא נז. אמר ר' אלעזר ב"ר יוסי אני ראיתיה [את הפרוכת] ברומי, והיו עליה כמה טיפי דמים של פר ושעיר של יום הכיפורים. והקשה בהגהות מהרש"ם שם, הרי בגד שניתז עליו דם חטאת טעון כיבוס מן התורה...