מדור מאמרים

מאמרים קודמים בסדרה גדרי מצוות בגדר דיני ממונות בסוגיות דנזיקין ביאור הלשון חסרון ממון הנזכר תדיר בגמ' ובראשונים. הנה א''א לומר דפירוש המילה נזק בלשוה''ק הוא חסרון ממון, מלבד שהוא דוחק דהשובר כלי של חבירו וכי מה חיסרו כאן והרי הכלי קיים ועומד רק שהוא שבור, ולומר שחיסרו הממון ששווה הכלי גם זה דוחק לומר דאם מזיק דבר שאינו שווה ממון אינו קרוי מזיק אף שפטור מתשלומין אבל בודאי ישנו שם מזיק וכמ''ש מזיקי עלמא. אולם יותר מכך הרי באחרונים (קה''י ב''ק סי' א ועוד) למדו איסור מזיק מבל תשחית ופשוט שאיסור בל תשחית שייך גם באילן של הפקר דאינו מחסר ממון מאיש, ועוד דהרי ידוע שגדר החיוב בתשלומין היא להשלים את הדבר עצמו שהזיק ורק במקום שא''א משלם ממון, ולכן א''א לומר שחסרון ממון זה פירוש המילה עצמה של נזק. אך עפ''י היסוד הנ''ל הרי כל סוגיות דנזיקין...

במאמר הקודם - גדרי המצוות - נתבאר החשיבות בהגדרת כל מצווה ממצוות התורה לאיזה חלק היא שייכת, והצורך המהותי שיש בכך ע''מ לדעת באופן הבסיסי ביותר כיצד לגשת למצווה. כעת נעסוק בהגדרת דיני ממונות שגם להם יש גדר מיוחד, והחסר בהבנתו מעקר את היכולת לגשת לסוגיות רבות ברמת ההבנה הפשוטה. מאמרים בסדרה גדרי מצוות בגדר דיני ממונות בסוגיות דנזיקין בגדר דיני ממונות כמה הערות בסוגיות דנזיקין המכריחות יסוד מהותי נוסף. בגמ' ב''ק נה: אמרי' גבי גרמא דפטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים, וכן בפרק המפקיד לז. הכא בבא לצאת ידי שמים, ובעוד מקומות. ולכאורה הדבר תמוה מאוד מה שייך לצאת ידי שמים בסוגיא הלכתית, דמה שנזכר כן בפוסקים הוא מפני שיש ספק מה ההלכה או משום הידור במצווה שראוי להחמיר, וכבר דנו בזה באחרונים ואכמ''ל. אבל בגמ' ובראשונים הדרך לפסוק את עצם הדין ושם...

מאמרים בסדרה גדרי מצוות בגדר דיני ממונות בסוגיות דנזיקין גדרי המצוות הנה נודעו דברי בעל חובות הלבבות בהקדמה לספרו שחלוקים חובות האיברים מחובות הלבבות. ואמנם בדרך כלל רגילים ללמוד זאת כדבר השייך למוסר, אלא דיש בזה נפק''מ גם למעשה. ואף שמצאנו חקירות רבות בגדרי מצוות כמו אם היא מצווה חיובית או קיומית וכדו', הרי בחקירות אלו הנפק''מ רק כיצד לקיים את המצווה באופנים מסוימים, משא''כ כאן הנפק''מ שאם לא מבין נכון את גדר המצווה אינו יוצא ידי חובה. ולמשל בדין כוונה במצוות דגם לפי מה שקי''ל בדיעבד כמ''ד מצוות אין צריכות כוונה זה רק בחובות האיברים ולא בחובות הלבבות, דגם למ''ד מצוות אין צריכות כוונה זה רק כאשר ברור שאין סיבה אחרת מלבד המצווה לעשות את המעשה, אבל בחובות הלבבות מצד הגדרתם יש סיבות רבות למה יעסוק אדם לתקן את ליבו ואף גויים עושים כן...

בס"ד מדאורייתא או דרבנן??? מה הדין לכתחילה ומה הדין שמעכב??? מה דין טלית קטן שהתלכלך??? כשקיים את המצוה אם יש דין בתוספת הידור??? אם ההידור הוא חלק מהמצוה או מצוה נוספת??? האם מצות אגד בלולב היא חלק מהמצוה??? עד כמה צריך לשלם להידור??? גזל אתרוג מהודר האם יכול להחזיר כשר??? 'ואנוהו' התנאה לפניו במצוות. זה א-לי ואנוהו עָזִּי וְזִמְרָת יָ-הּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה זֶה אֵ-לִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹקֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ. (שמות טו, ב) רש"י (שמות טו, ב) כתב, דבר אחר 'ואנוהו' לשון נוי, אספר נויו ושבחו לבאי עולם, כגון (שיר השירים ה ט - י) מה דודך מדוד דודי צח ואדום, וכל הענין. הובא במכילתא דרבי ישמעאל (בשלח פרשה ג) ואנוהו, ר' ישמעאל אומר וכי אפשר לבשר ודם להנוות לקונו אלא אנוה לו במצות אעשה לפניו לולב נאה סוכה נאה ציצית נאה תפלה נאה...

כוח הפועל בנפעל! - מהו המושג זה? מה זה בכלל קשור אלי? ומה זה דורש ממני? מאיפה זה מתחיל? הכול מתחיל בבריאת העולם. ביום השישי, ברא ה' את האדם. בתחילת בריאתו היה האדם גוש עפר דומם, חסר כל חיות – כפסל חסר תנועה, ללא יכולת ללכת, לזוז ואפילו לחשוב. כלום. קשה לדמיין זאת, אה? אך ה' רצה יצור חי, פעיל, בעל תכלית. לא יצור חסר מעש, אלא אדם שיפעל, יעבוד וימלא את יומו במשמעות. מה הוא עשה? נפח בו רוח חיים – משלו ממש! נתאר לעצמנו את הרגע הזה: רגע אחד שה' נופח בגוש עפר, ומה קורה? מן האין, הופך האדם ליצור חי, תוסס ומודע. כי זה בדיוק מה שה' רצה. הוא רצה שיהיו אנשים כאן בעולם הזה, שמכירים בו, עובדים וממליכים אותו בבחירה חופשית. מאן דנפח מדיליה נפח על החיות שה' נפח בנו, מלמדים אותנו חז"ל: "מאן דנפח – מדיליה נפח" (מי שנופח, מנשמתו הוא נופח). כשאנו...

הכרת הטוב חיוב הכרת טובה כדין מכירה??? >>> מדאורייתא או מדרבנן??? >>> מדוע הכרת הטוב מעיקרי האמונה??? >>> האם יש הכרת טובה לכלבים??? >>> חיוב או הנהגה טובה??? >>> האם יש הכרת הטוב במחשבה??? >>> האם יכול לדון מי שיש לו הכרת הטוב??? >>> כמה צריך להשיב לו??? >>> האם יכול לגמול טובה מכספי מעשר??? וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן קַח מַטְּךָ וּנְטֵהיָדְךָ עַל מֵימֵי מִצְרַיִם עַל נַהֲרֹתָם  עַל יְאֹרֵיהֶם וְעַל אַגְמֵיהֶם וְעַל כׇּל מִקְוֵה מֵימֵיהֶם וְיִהְיוּ דָם וְהָיָה דָם בְּכׇל אֶרֶץ מִצְרַיִם וּבָעֵצִים וּבָאֲבָנִים. (שמות ז, יט) וברש"י כתב, לפי שהגן היאור על משה כשנשלך לתוכו, לפיכך לא לקה על ידו לא בדם ולא בצפרדעים ולקה ע"י אהרן. במדרש רבה (שמות רבה פרשה כ, א) 'מי ה' אשר אשמע בקולו', התחיל משה ואמר לקדוש ברוך הוא הרי פרעה...

בדין אמירה לנכרי תוכן המאמר האם אמירה לנכרי מדאורייתא או מדרבנן??? משום 'ודבר דבר' או שליחות??? האיסור בשעת האמירה או עשיית המלאכה??? האם יש שליח לדבר עבירה לחומרא??? האם מותר אמירה דאמירה לנכרי??? האם מותר אמירה לנכרי מערב שבת??? פועל בשכר הוא כשליח??? דין שביתה ממלאכה בשבת. וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם. (שמות יב, טז) מדאורייתא או מדרבנן וברש"י כתב, 'לא יעשה בהם' אפילו על ידי אחרים. ושורש דברי רש"י ע"פ המכילתא דרבי ישמעאל (בא, מסכת פסחים פרשה ט) 'כל מלאכה לא יעשה בהם', לא תעשה אתה ולא יעשה חברך ולא יעשה גוי מלאכתך וכו' הא למדת וכל מלאכה לא יעשה בהם לא תעשה אתה ולא יעשה חברך ולא...

שמחת התורה "יתברך שמו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שבחר בישראל משבעים אומות וכו' ונתן לנו את התורה בכתב רישומו ברמז צפונות וסתומות, ופרשום בתורה שבע"פ, וגילה אותה לישראל וכו'. 'העם ההולכים בחושך ראו אור גדול' [ישעיה ט'] אלו בעלי התלמוד שראו אור גדול, שהקב"ה מאיר עיניהם באיסור והיתר, בטמא ובטהור וכו'. ואף הקב"ה כרת ברית עם ישראל שלא תשתכח תורה שבע"פ מפיהם ומפי זרעם עד סוף כל הדורות וכו', ולפיכך קבע הקב"ה שתי ישיבות לישראל שיהיו הוגין בתורה יומם ולילה וכו' ונושאין ונותנין במלחמתה של תורה עד שמעמידין דבר על בוריו והלכה לאמיתה" [תנחומא פרשת נח]. "כי ישנה לתורה מהלך שכלי מיוחד, וכל הרוצה לרדת לסוף דעת תורה צריך להעמיק חקר בדרכי השכל ואופני המחשבה שבה, כל חכם לפי גדלו ועמלו קונה לו קניינים בדרכי השכל התורני". [מרן הגר"א שר] שמחת התורה...