מדור מאמרים

אֵלּוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם כשם שמצאנו במלאכות שבת "אבות ותולדות" כך גם בעשרת המכות היה "אבות ותולדות"/מדוע הגאולה היתה דווקא ע"י משה רבינו/ במה התגאה פרעה על משה/ קין נשך את הבל עשר נשיכות/ כאילו הוא יצא ממצרים -כאשר אתה לומד את עשרת המכות תחיה את הסיפור כאילו אתה נוכח שמה ורואה בחוש את מה שמתרחש שם א] אלו עשר מכות, פירוש אלו הם עשר מכות, אבות לכל המכות שהביא הקדוש ברוך הוא על המצריים במצרים, ולכל אחת יש לה תולדות, כמו שהוכיחו רבי אליעזר ורבי עקיבה, זה אומר שהיה לה שלש תולדות, וזה אומר ארבע, הצד השוה שבהם שכל מכה היה לה תולדה, ותולדותיה כיוצא בה וכו' ונבא אל פרטם וכו'. (הגדת מדרש בחידוש למהר"ר אליעזר נחמן פואה ז"ל) ב] ועל ידי השלם הזה היתה גאולת מצרים והוא לא היה יודע טעמו של...

בדין אילן שמשיר עליו לשכן בעובדא ששכנים מתלוננים על נשורת אילן לחצרם. 'נזקי שכנים' אינם נזיקים רגילים, שחז"ל אפשרו לכל שכן לחיות את חייו כרצונו, בשטחו, ורק הוציאו מהכלל סוגי נזקים עוצמתיים שהשכן לא מסוגל לסבול. כלל דנזקי שכנים הוא שעל הניזק להרחיק את עצמו (ב"ב י"ח:, כדעת רבי יוסי), פרט לבגירי דידיה (ב"ב כ"ה:); גירי דידיה [=החיצים שלו] הוא נזק ישיר ועוצמתי שלא ניתן לחיות אתו, ריח קבוע של בית הכסא, הרעדת האדמה, רעש חזק ועפר ואבק שמזיקים את האדם, וחזקתו שאינו מוחל. נחלקו בגמ' (ב"ב כ"ו.) האם נעורת הפשתן שעפה ומזיקה אנשים נחשבת גירי דידיה, שלרבינא אינה בכלל גירי דידיה כי הולכת מכח הרוח "כי אמרינן מודה ר' יוסי בגירי דיליה הני מילי דקא אזלא מכחו הכא זיקא הוא דקא ממטי לה", ולמרימר נחשב נזק שלו כמו בזורה ורוח מסייעתו "מרימר אמר להו היינו זורה...

אם יש בעיה בלימוד נ"ך, משום ביטול תורה באיכות חידוש הבית אפרים הנה, ידועים בבי מדרשא החידוש של רבי אפרים זלמן מרגליות [מחבר הספרים מטה אפרים הידוע לכולנו מימים הנוראים, וכן שו"ת בית אפרים, יד אפרים, ועוד ספרים נפלאים - נולד בשבת תקכ"ב, נפטר בשנת תקפ"ח] בענין ביטול תורה באיכות שהוא ג"כ בכלל ביטול תורה. אבל לענ"ד נראה הדבר כחידוש גדול, ואין אני ח"ו חולק עליו, מי אני שאחלוק על גדול כזה, אלא רק באתי לעורר לב הלומד, שאין הדבר כ"כ פשוט כפי שמצוטט כ"כ הרבה, שנראה שקיבלו את הדבר בפשיטות. חידושו של הבית אפרים (אורח חיים סימן סח) מובסס על הגמרא במגילה (ג, א) "מכאן סמכו של בית רבי שמבטלין תלמוד תורה ובאין לשמוע מקרא מגילה" ונתקשו הרבה אחרונים בביאור הדבר של "מבטלין תלמוד תורה" לשמוע מגילה, הלא מגילה הוא ג"כ בכלל ת"ת? וכך כותב בשו"ת בית אפרים...

מתלמיד חכם אחד בענין מלאכת "דש" הקדמה קצרה: "מלאכת דש" כוללת בתוכה ארבע סוגיות: סוגיא ראשונה: יש בה שני ענינים, ענין ראשון היא הסוגיא בביצה י"ב ב׳ ושבת קכ"ח א׳ לענין פירוק והפרדת האוכל מן השבלין והשרביטין, וענין שני הוא שיש ליזהר בשבת שלא לקלף את האגוזים והשקדים מקליפתן הירוקה שעליהן דגם זה דומה למפרק אוכל מתוך השבלין, כמבואר ברמ"א סימן שי"ט סעי׳ ו׳ בשם מהרי"ל, וב׳ הדינים הללו יבוארו אי"ה בהמשך. סוגיא השניה: היא "סחיטת זיתים וענבים" בשבת לעשות מהן שמן ויין דהואיל והן עומדין למשקין הרי זה דומה ממש לדש שהרי במעשה הסחיטה מפריד את המשקה מן החרצן כמו שמפריד את הגרעינים מן השבלין, והיא סוגיא ערוכה בתחילת פרק חבית שבת קמ"ג ב׳ ושו"ע סימן ש"כ. וסוגיא השלישית: היא סחיטת בגדים מיין שנבלע בה או מכל שאר משקין [פרט למים דחיובו משום מלבן ולא משום...

מאמר - בעניין חילופי אותיות הנה מצאנו בשבת קד. כמה סוגים של חילופי אותיות, כגון א"ל ב"מ, א"ת ב"ש, וכן אח"ס בט"ע, וכן מצאנו עוד סוגים במקומות נוספים. ובמספר מקומות חילופים קשה להסביר אותם, כגון שנו"ן מתחלפת ברי"ש, עי' ערכין לג. ברש"י ורבינו גרשום, הביאו נבוכדנצר ונבוכדרצר. ויל"ד אם אפשר להסביר ע"ד מה שהובא בעלון באר בשדה (לפני מספר שנים) שיש מושג להחליף אות באות ולהחליף את האות שהתקבלה בעוד חילוף, והנה לעשות כן אין לדבר סוף, אבל אפשר לדון לעשות כדלהלן: שהנה כל אות מאל"ף בי"ת שנחליף אותה בא"ת ב"ש ונחליף את מה שנקבל בא"ל ב"מ, נגיע לאותה תוצאה אם נחליף את האות הראשונה בא"ל ב"מ ואת החילוף בא"ת ב"ש. והנה, כשנחליף ר' בא"ת ב"ש נקבל ג', ו-ג' בא"ל ב"מ נהיה נ', וכן להיפך ר' בא"ל ב"מ נהיה ט', ו-ט' בא"ת ב"ש נהיה נ'. פנינה: המן נהיה זשר, כאותיות...

אם החילונים היום דינם כאפיקורוסים או כתינקות שנשבו דיון זה הוא דיון מאוד מעניין, יש דעות לכל הצדדים, כל צד יש לו הרבה מגדולי ישראל שצידדו בנושא זה. ובעזרת ה' נביא דבריהם בהמשך. אבל האמת, יש כאן עוד שלב שלא כתוב כ"כ ברור, מכיון שהיום המצב הוא אחרת לגמרי לכאורה מאז מתן תורה, דור התאוות של היום, בצירוף דור ההסתר פנים של היום, הוא דבר שלא היה מאז ומעולם, ועוד נימוק להקל, הם הרוב של היהודים. ולכן צריך מאוד מאוד הרבה ראש ודעת תורה להכריע במצבנו כהיום. אני רוצה להסביר קצת כוונתי. במקום אחר הארכתי בענין האימרא "נעבאך האפיקורוס איז אויך האפיקורוס". אם אימרא זה נכונה ומקובל להלכה, אין יותר במה לדון. אבל כמו שכתבתי כבר לעיל, נראה מהפוסקים שאין ההלכה כאימרא זה, ובכל מאמרי זה אני דן רק על הצד שאין ההלכה כדעה ההוא. הסתר פנים נימוק א' - מה הכוונה...

''נעבאך אפיקורס, איז אויך א אפיקורס''. יש אימרה ידועה בשם הגאון הנודע שכל עולם הישיבות הולך לאורו, הגאון רבי חיים מבריסק, הידוע בכינוי חיבה בפי כל ישראל, ר' חיים בריסקער, או ר' חיים סתם. האימרה היא כך: "נעבאך האפיקורוס איז אויך האפיקורס", כלומר, כל המצות יש מזיד, שוגג, אונס, אבל במצות אמונה אין חילוק בין מזיד לשוגג או אונס, מי שהוא אפיקורוס לא משנה למה הוא אפיקורוס. ע"כ מה שידוע בפי העולם, אימרא זה נכתבה מזמנו [נולד בתרי"ג - נפטר בתרע"ח] עשרות פעמים, בעשרות ספרים, וכ"א אומר את דעתו בנושא, יש מצדדים כדבריו יש המצדדים להיפך, וכאן במאמר זה אנסה לעמוד קודם על שורש דברי הגר"ח, והאם גם לשיטתו יש חולקים על יסוד זה, ואנסה גם לשאול על אימרא זו מכל מיני מקומות שנראה לי דלא כוותיהו. נתחיל עם דברי הרב [הרי דברי התלמיד מי שומעים???] רבינו הגר"ח...