מגדלות מרקחים| דף 9 | פורום אוצר התורה מגדלות מרקחים| דף 9 | פורום אוצר התורה

מגדלות מרקחים

  1. ג

    מדוע אין בעשיית הכרובים משום "לא תעשון אתי"?

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ועשית שנים כרובים זהב מקשה תעשה אותם משני קצות הכפורת (כה יח) בפירוש רבינו חיים פלטיאל בפרשת יתרו (כ ב) כתב שיש מקשים כיצד עשו הכרובים, הרי אסור לעשות דמות אדם מדכתיב לא תעשון אתי, ודרשינן לא תעשון אותי, וכמבואר בראש השנה כד: עי"ש. ותירץ שם דשאני הכא שהוא על פי הדיבור...
  2. ג

    כיצד יתכן ששלמה טעה בחישוב הכנסת הארון לבית המקדש?

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ועשו ארון עצי שטים אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קמתו (כה י) במדרש רבה פרשת וארא פרשה ח׳ סי׳ א׳, בשעה שלמה המלך הכניס ארון לבית קדשי הקדשים, עשה ארון של עשר אמות והכניס את הראשון לתוכו ונשא אותו, כיון שהגיע לפתח בית המקדש היה הפתח של עשר אמות והארון של עשר אמות...
  3. ג

    בענין שיעור מעה כסף בראיה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ולא יראו פני ריקם (בג סו) בחגיגה ב. בית שמאי אומרים הראיה שתי כסף והחגיגה מעה כסף, ובית הלל אומרים הראיה מעה כסף והחגיגה שתי כסף. ובדף ז. שם אמר רבי יוחנן שכסבורין היו לומר ששיעור זה הוא מן התורה, עד שבא רבי אושיעא ולימד שהוא מדרבנן, ובירושלמי פאה פ״א ה״א איתא שנחלקו בזה...
  4. ג

    האם מותר להיכנס לעזרת כהנים לצורך מצוות ראיה?

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ולא יראו פני ריקם (כג טו) ביומא כא. איתא "אמר רב יהודה אמר רב, בשעה שישראל עולין לרגל, עומדין צפופין ומשתחוים רווחים, ונמשכין אחת עשרה אמה אחורי בית הכפורת". וכתב בתוס׳ ר״י הלבן שם "הכא משמע שברגל היו ישראל נכנסין חוץ מאחת עשרה אמה שלהן לי״א אמות של עזרת כהנים, והיו נכנסים...
  5. ג

    מדוע מנה הסמ"ג אלמנה ויתום בלאו אחד?

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': כל אלמנה ויתום לא תענון (כב כא) הסמ״ג לאוין ח׳ וק״פ מנה שלא לענות אלמנה ויתום בלאו אחד. והקשו עליו בדינא דחיי ובפרשת דרכים דרך מצותיך ובמגילת ספר לאוין ח׳, הרי דרכו של הסמ״ג בשני לאוים הנפרטים באותו הלאו, למנות כל אחד בפני עצמו, כגון לא יבוא עמוני ומואבי, שאע״פ שנאמרו בלאו...
  6. ג

    האם מותר לקלל רודף?

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ונשיא בעמך לא תאור (כב כז) כתיב בספר שמואל (א כו ח), ויאמר אבישי אל דוד סגר אלהים היום את אויבך בידך ועתה אכנו נא בחנית ובארץ פעם אחת ולא אשנה לו, ויאמר דוד אל אבישי אל תשחיתהו כי מי שלח ידו במשיח ה׳ ונקה, ויאמר דוד חי ה׳ כי אם ה׳ יגפנו או יומו יבוא ומת או במלחמה ירד...
  7. ג

    בענין פטור "מפונקים" ממצות ראיה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': שלש רגלים תחוג לי בשנה (כג יד) בחגיגה ד: ילפינן מכאן שכל מי שאינו יכול לעלות ברגליו פטור ממצות ראיה, ומפרשינן כגון "מפנקי", ופירש רש״י שאינם יכולים ללכת בלא מנעל, ואין אדם נכנס להר הבית במנעלו, דכתיב מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי. והקשה המאירי חגיגה ב. הרי כאשר יגיע להר הבית...
  8. ג

    מדוע נצרך לאו מיוחד למספר לשון הרע?

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': לא תשא שמע שוא (כג א) בפסחים קיח. מבואר שהלאו של "לא תשא שמע שוא" כולל את המקבל לשון הרע, וכן את המספר לשון הרע משום שקרינן ביה "לא תשיא" שמע שוא. והקשה החפץ חיים (כלל א׳ ס״ק ד׳ בהגה״ה) אם כן למה הוצרך הלאו של "לא תלך רכיל בעמך", להזהיר על לשון הרע ורכילות, הרי כבר נאמר...
  9. ג

    באיזו מיתה בידי שמים נענש הרוצח?

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ואשר לא צדה והאלקים אנה לידו ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה (כא יג) בגמ' מכות י: "במה הכתוב מדבר, בשני בני אדם שהרגו את הנפש, אחד הרג בשוגג ואחד הרג במזיד, לזה אין עדים ולזה אין עדים, הקב״ה מזמינן לפונדק אחד, זה שהרג במזיד יושב תחת הסולם וזה שהרג בשוגג יורד בסולם ונפל עליו...
  10. ג

    אזהרת מקלל אביו

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ומקלל אביו ואמו מות יומת (כא יז) במכילתא, עונש שמענו אזהרה מנין, ת״ל אלהים לא תקלל, אם דיין הוא אביך הרי הוא בכלל אלהים לא תקלל, ואם נשיא הוא הרי הוא בכלל ונשיא בעמך לא תאור, אינו לא דיין ולא נשיא אלא בור, הרי אתה דן בנין אב מדיין ונשיא וחרש, לא הרי דיין כהרי נשיא, ולא...
  11. ג

    המחלל שבת עובר גם ב"עשה" שיש בו כרת

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבות (כג יב) הרמב״ם בסה״מ עשין קנ״ד ובריש הלכות שבת, מנה מצות עשה לשבות ביום השבת מדכתיב "וביום השביעי תשבות". וכתב במנחת חינוך מצוה פ״ה כתב שבלאו הכי יש במלאכת שבת לאו שיש בו כרת, אך נפקא מינה בעשה זה, שאם עבר ועשה מלאכה, צריך להביא קרבן...
  12. ג

    הבא במחתרת בשבת, תיפו"ל מדין רודף לחלל שבת!

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': אם במחתרת ימצא הגנב אין לו דמים (כב א) בסנהדרין עב: ילפינן מדכתיב בלשון רבים "אין לו דמים", דבין בחול ובין בשבת מותר להרגו, ולא אמרינן דהוי כמו הרוגי בית דין דלא קטלינן להו בשבת. והקשה בחידושי מר שמואל לרבי שמואל מאמדור זצ״ל [נכדו של בעל ה"בית שמואל", ובהסכמת בעל הנחלת...
  13. ג

    "ועמדו שני האנשים", ולא נשים; מדוע לא נלמד מכאן שאשה בת עונשין?

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם (כא א) בבבא קמא טו. ילפינן מכאן שהשוה הכתוב אשה לאיש לכל דינים שבתורה, ועוד ילפינן שם מקרא אחרינא דהשוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה. והקשו במושב זקנים כאן, דתיפוק ליה מדאיצטריך לילפותא לפסול אשה לעדות מדכתיב "ועמדו שני האנשים" ולא נשים...
  14. ג

    בדין לשמה באבני מזבח

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': מזבח אדמה תעשה לי (כ כא) במכילתא ילפינן מדכתיב "לי", מזבח מיוחד לי שלא תבנהו מתחילה לשום אחר, וכן ילפינן במכילתא דרשב"י מדכתיב לקמן מזבח אבנים תעשה לי, שתהא חציבתן והבאתן ובנייתן לשמי. וקשה למה לי קרא מיוחד לזה, תיפוק ליה דכתיב "ועשו לי מקדש" וילפינן לי לשמי, ומשום הכי כל...
  15. ג

    בדין לא תחמוד אשת רעך

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': לא תחמוד בית רעך לא תחמוד אשת רעך ועבדו ואמתו ושורו וחמורו וכל אשר לרעך (כ יד) המנחת חינוך בסוף מצוה ל״"ח הקשה איך משכחת לה שעובר בלא תחמוד אשת רעך, וכתב שלפי דעת הרמב"ם בהלכות גזילה פ"א ה"ט שבהרבה עליו רעים או שכפה אותו עד שיאמר רוצה אני עובר בלא תחמוד, ניחא, באופן שכפה...
  16. ג

    מדוע אהרן פגש במשה לאחר המילה?

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': אחר שילוחיה (יח ב) פירש רש״י, כשאמר לו הקדוש ברוך הוא במדין לך שוב מצרימה, ויקח משה את אשתו ואת בניו גו׳ ויצא אהרן לקראתו, ויפגשהו בהר האלהים. אמר לו מי הם הללו, אמר לו זו היא אשתי שנשאתי במדין ואלו בני, אמר לו והיכן אתה מוליכן, אמר לו למצרים. אמר לו על הראשונים אנו...
  17. ג

    השואל הלכה צריך לומר אם היא למעשה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': כבד את אביך ואת אמך (כ יב) בקידושין לא. "שאל בן אלמנה אחת את ר׳ אליעזר, אבא אומר השקיני מים ואימא אומרת השקיני מים איזה מהם קודם, אמר ליה הנח כבוד אמך ועשה כבוד אביך, שאתה ואמך חייבים בכבוד אביך, בא לפני רבי יהושע אמר לו כך, אמר לו רבי נתגרשה מהו, אמר ליה מבין ריסי עיניך...
  18. ג

    בגדר מצוות קידוש

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': זכור את יום השבת לקדשו (כ ה) מכאן למדים מצות עשה דאורייתא של קידוש, ומדברי הרמב״ם בפכ״ט מהלכות שבת ה״א נראה שגם חיוב הבדלה הוא מדאורייתא, מדכתיב זכור את יום השבת לקדשו, דבעינן זכרהו בכניסתו וזכרהו ביציאתו. והנה באגרות הרמ״ה תשובה ע״ט נקטו הרשב״א משאנץ והרמ״ה שגם הבדלה של...
  19. ג

    האם צריך לעמוד בעת לימוד תורה?

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': מדוע אתה יושב לבדך וכל העם נצב עליך מן בקר עד ערב (יח יד) במגילה כא. "תנו רבנן מימות משה ועד רבן גמליאל לא היו למדין תורה אלא מעומד, משמת רבן גמליאל ירד חולי לעולם והיו למדין תורה מיושב". וקשה א״כ איך משה רבינו ישב כאן ללמד את העם, ובשלמא "ושפטתי בין איש ובין רעהו" דהיינו...
  20. ג

    מדוע במנורה אין איסור לעלות במעלות?

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ולא תעלה במעלות על מזבחי אשר לא תגלה ערותך עליו (כ כג) פירש רש״י כשאתה בונה כבש למזבח, לא תעשהו מעלות מעלות אלא חלק יהא ומשופע, שעל ידי המעלות אתה צריך להרחיב פסיעותיך וכו׳, ואתה נוהג בהם מנהג בזיון. בפירוש מדרש אליעזר על המכילתא לרבי אליעזר נחום זצ״ל [בעל החזון נחום על...
חזור
חלק עליון