מגדלות מרקחים

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ודתיהם שונות מכל עם ואת דתי המלך אינם עושים ולמלך אין שוה להניחם (ג ח) יש להקשות איך אנו מתפללים בתפילת "ולמלשינים" שיכרתו ויעקרו הרשעים, הרי אמרינן בברכות י. במעשה דהנהו בריוני שהיו בשכינותו של ר״מ וציערוהו טובא, והתפלל עליהם שימותו, ואמרה לו ברוריא אשתו שיתפלל עליהם...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ולא יהיה בהם נגף בפקוד אותם (ל יב) אמרו חז״ל במדרש שוחר טוב מזמור י״ז, דלאחר שספר דוד המלך את בני ישראל, ונענש על זה שהיתה מגיפה גדולה בעם ומתו מישראל שבעים אלף איש, כתיב "ויבוא גד אל דוד ביום ההוא ויאמר לו עלה הקם לה׳ מזבח", תני רבי שמעון בן יוחי משל לאחד שהיה מכה את בנו...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': זה יתנו כל העובר על הפקדים מחצית השקל בשקל הקדש (ל יג) במשנה בשקלים פ״ג מ״א מבואר שאת כל השקלים היו מכניסים לתוך לשכה אחת שבמקדש, ושלש פעמים בשנה נכנסים ללשכה וממלאים מהמעות לתוך קופות כדי לקנות מהן קרבנות צבור, וזה נקרא "תרומת הלשכה". ושם במשנה ג׳ איתא, שאין התורם נכנס...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויתלו את המן על העץ אשר הכין למרדכי (ז י) בילקוט שמעוני רמז תתרנ״ט, באותה שעה בא אליהו ז״ל ונדמה לחרבונה, אמר אדוני המלך יש עץ אחד בביתו מבית קדש הקדשים גבוה חמשים אמה, יצוה המלך לתלותו. והקשה בספר שלל דוד לרבי דוד זינצהיים זצ״ל בשם המפרשים, איך אליהו הנביא השיא עצה לתלות...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויאמר חרבונה אחד מן הסריסים לפני המלך גם הנה העץ אשר עשה המן למרדכי אשר דבר טוב על המלך עומד בבית המן גבוה חמשים אמה (ז ט) הקשו המפרשים למה הזכיר חרבונה "גבוה חמשים אמה" ומאי נפקא מינה עתה בגובה העץ. ויש לפרש דעץ כזה שהוא גבוה חמשים, הרי יש טירחא מרובה לעשותו, ואם כן המן...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויתלו את המן על העץ (ז י) בפירוש המיוחס לרמב״ם על מגילת אסתר, הביא (וכפי הנראה מקורו במדרש שאין ידוע לנו) שכל ישראל התאספו בשעת תלית המן, והכהנים תקעו בחצוצרות, ורמז לנו אלקים יתעלה רמז על זה בדין התורה, "על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות", "על הצר" הוא איש צר ואויב...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': וכל זה איננו שוה לי (ה יג) במגילה טו. וברש״י שם, מבואר שהמן מכר את עצמו להיות עבד למרדכי ימים רבים לפני שעלה המן לגדולה. וקשה, דהנה ביבמות מח: דעת רבי עקיבא שאין מקיימין עבד ערל שלא מל, וא״כ איך קיים מרדכי את המן בתורת עבד ימים רבים מבלי שמל אותו. וביערות דבש ח״א דרוש י״ז...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ומשה לא ידע כי קרן עור פניו בדברו אתו (לד כט) הקשו הראשונים מדוע בלוחות הראשונות לא זכה משה רבינו לקירון אור פניו, ורק בלוחות האחרונות כתוב קירון אור פנים. והחזקוני כתב ליישב דכיון דלוחות שניות ניתנו בחשאי, אלולי קרני ההוד היה פתחון פה לאומות לומר לא נתנו לוחות אחרות ולא...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את הנרות יקטירנה, ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה (ל ז-ח) בספרי פרשת בהעלותך פיסקא ס׳ מקשה, מנין שקטורת כשרה על ידי כהן הדיוט, הרי בכתוב נאמר רק "אהרן" שהוא כהן גדול. ובשלמא במנורה נאמר לעיל (כז כא) יערוך אותו אהרן...

מתוך 'שער העזרה' (קונטרס מהרה יבנה המקדש, פרק בנין הבית, אות ט): יש לעיין בכלי המקדש הנמצאים ברומי, כדאיתא בסוכה (ה.) שהציץ נמצא ברומי, וביומא (נז.) שהפרוכת נמצאת ברומי, ובאבות דרבי נתן (פרק מ״א, י״ב) "אבל מכתשת של בית אבטינס, שולחן ומנורה ופרוכת וציץ, עדיין מונחים ברומי", כשיחזרו אלינו לעתיד...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ואת איל המלאים תקח ובשלת את בשרו במקום קדוש (כט לא) יש לעיין למה לי קרא לזה שצריך בישול במקום קדוש, הרי כבר נאמר בפסוק ל״ב "ואכל אהרן ובניו את בשר האיל ואת הלחם אשר בסל פתח אהל מועד", א״כ מבואר כבר שהם קדשי קדשים ונאכלים רק בעזרה, וא״כ ממילא אם יוציאם חוץ לעזרה נפסלים...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': והיה על אהרן לשרת ונשמע קולו בבואו אל הקודש לפני ה׳ ובצאתו ולא ימות (כח לה) פירש רש״י מכלל לאו אתה שומע הן, אם יהיו לו לא יתחייב מיתה, הא אם יכנס מחוסר אחד מן הבגדים הללו חייב מיתה בידי שמים. והקשה הרמב״ן הרי החיוב של מחוסר בגדים הוא רק על עבודה, ואילו בקרא כתיב "ובצאתו...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ועשית חשן משפט (כח טו) בבעל הטורים כתב ששאלת אורים ותומים דינה כמו משפט, מה משפט אינו אלא ביום, אף שאלת אורים ותומים אינה אלא ביום. ובספר הדרש והעיון לרבי אהרן לוין מרישא זצ״ל הקשה, שמצינו במקרא ששאלו באורים ותומים בלילה, שנאמר בשמואל א יד לז "וישאל שאול באלקים הארד אחרי...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ונתת אל חושן המשפט את האורים ואת התומים (כח ל) בפירוש הרא״ש על התורה הקשה, מפני מה הוצרך שלמה המלך לשאול את אשמדאי היכן נמצא השמיר, כדאיתא בגיטין סח. הרי היו יכולים לשאול באורים ותומים, וכן הקשו בתוס׳ בגיטין שם. ותירץ הרא״ש שהאורים ותומים אינם מגלים מה שהאדם יכול לידע...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': וכלים מכלים שונים (א ז) במגילה יב. איתא דאחשורוש נשתמש בכלי המקדש באותו משתה, ואמרינן שם בדף יא: דמחמת כן מתה ושתי. והקשו המפרשים למה בלשאצר שנשתמש בכלי המקדש נענש שנהרג בעצמו, ואילו אחשורוש נענש רק במיתת אשתו ושתי. ובבן יהוידע כתב בזה ביאור נפלא, כי באמת על ידי שנשתמש...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': המקנה בקידושין נד. הקשה, הרי במגילה יב. איתא שאחשורוש לבש בגדי כהונה, דכתיב הכא "ואת יקר תפארת גדולתו" וכתיב התם "לכבוד ולתפארת", וא״כ מ״ט נענש רק על מה שנשתמש בכלי המקדש ולא על מה שלבש בגדי כהונה. ונראה ליישב שבנדרים סב. אמרינן, "ומה בלשצר שנשתמש בכלי קודש שנעשו כלי חול...

ב'שער העזרה' (קונטרס מהרה יבנה המקדש, פרק בנין הבית, אות ט, בהערה ח ד"ה עוד בענין) הביא מדרשות מהר"ש פרימו (אמרי שפר, כי תשא) שכתב שאנשי בית שמש שנהגו קלות ראש בארון ששב מפלישתים (שמואל א' ו, יג, עיי"ש ברש"י) - סברו שכיון שהפלישתים לקחו אותו, התחללה קדושתו, כדין באו בה פריצים וחללוה (ע"ז נב, ב)...

'שער העזרה' סימן רלד (לבעל ה'מגדלות מרקחים'): יש לעיין בהאיסור לעשות תבנית מנורת בית המקדש, כמבואר במנחות כח:, האם האיסור הוא דוקא בעשיית המנורה עם נרותיה או אף בלא נרותיה. והנה בשו״ת שאילת שלום (לרבי שלום טויבש, נכדו ותלמידו של בעל קרני ראם על המהרש״א) ח״א סי׳ י׳ כתב בפשיטות שמותר לעשות מנורה...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ועשית את המזבח עצי שטים חמש אמות אורך וחמש אמות רוחב רבוע יהיה המזבח ושלש אמות קומתו (כז א) בעירובין ד: דעת רבי יהודה דאמת כלים באמה בת חמשה טפחים, ואמת בנין באמה בת ששה טפחים. ופירש רש״י שם דאמת כלים היינו כגון אמות הארון "והמזבחות" והשולחן, מבואר דבין מזבח החיצון ובין...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': חמש אמות אורך וחמש אמות רוחב רבוע יהיה המזבח (כז א) הקשה בהעמק דבר למה לי קרא ד״רבוע יהיה המזבח", הא כיון דכתיב חמש אמות אורך וחמש אמות רוחב, ממילא הוי ליה רבוע. וכן קשה לקמן בפרשת תצוה לגבי מזבח הזהב. והנה בזבחים סב. איתא דמדת ארכו ומדת רחבו ומדת גובהו של המזבח אינם...