מדור מאמרים

בגמ' פסחים ו: איתא, וכי משכחת ליה לבטליה דילמא משכחת ליה לבתר איסורא ולאו ברשותיה קיימא ולא מצי מבטיל דאמר רבי אלעזר שני דברים אינן ברשותו של אדם ועשאן הכתוב כאילו ברשותו ואלו הן בור ברשות הרבים וחמץ משש שעות ולמעלה. וכתב שם רש"י וז"ל: "לאו ברשותיה קיימא" - אינו שלו עיי"ש. והיינו טעם הדבר דאין יכול לבטל חמצו אחר זמן האיסור, דהחמץ פוקע מבעלות האדם ואינו שלו כלל. ומאידך בגמרא ב"ק מה. בדין שור הנסקל איתא "משנגמר דינו מכרו אינו מכור הקדישו אינו מוקדש" ופירש שם רש"י אינו מוקדש - דלאו ברשותיה דמריה קאי לאקדושיה: עיי"ש. הרי שנקט הטעם דלא מועיל להקדיש "דלאו ברשותיה" ומ"מ עדיין בעלים הוא על שור הנסקל וצ"ע מה שנא דתרוייהו אסורים בהנאה ומ"ט נקט בחדא שאינו ברשותו ובחמץ שאינו שלו. וראיתי שכך העירו בספר דברי חיים ובס' מרחשת ח"א סימן א עיי"ש. ונראה...

חיוב בדיקת בגדים משעטנז מאמר ראשון בסדרה מאמר שני בסדרה אין ספק שאם אחוז השעטנז הוא מעל חמישים אחוז – חובה לבדוק את הבגד, אפילו אם הוא כלאים דרבנן, אך יש לדון האם יש חובה לבדוק אחר שעטנז כשידוע שאיננו חמישים אחוז, שבזה מצאנו שחייבו בדיקה מדרבנן כאשר שיעור האיסור הוא 'מיעוט המצוי', כגון בבדיקת סירכות הריאה (בפרק זה נעזרתי במאמרו של הרב יהודה פפויפר שליט"א בגדרי חיוב הבדיקה, וכן במאמרו של הרב עמנואל מולקנדוב שליט"א). חובת הבדיקה – דוקא כשהפשתן מצוי שנינו (כלאים ט' ז') "הברסים... לא ילבשם עד שיבדוק, רבי יוסי אומר אף הבאים מחוף הים וממדינת הים אינן צריכין בדיקה - מפני שחזקתן בקנבס", והוסיפו בירושלמי (כלאים ט' ד') "הדא דתימר בראשונה שלא היתה הפשתן מצויה בכל מקום, אבל עכשיו שהפשתן מצויה בכל מקום - צריכין בדיקה", ונמצא שאין חיוב בדיקה במקום...

נשאלתי לגבי השכרת דירה לנכרי מסרי-לנקה, שאין ידוע אם הוא עובד ע"ז, ויש חשש שמא יכניס צלם לבית המושכר. שנינו ע"ז כ': "אין משכירין להם בתים בארץ ישראל ואין צריך לומר שדות", וכתב הרמב"ם ע"ז י' ג' "אין מוכרין להם בתים ושדות בארץ ישראל ובסוריא מוכרין להם בתים אבל לא שדות, ומשכירין להם בתים בארץ ישראל ובלבד שלא יעשו שכונה ואין שכונה פחות משלשה", וביאר את עצמו בהל' ד' "אף במקום שהתירו להשכיר לא לבית דירה התירו מפני שהוא מכניס לתוכה עבודת כוכבים ונאמר לא תביא תועבה אל ביתך, אבל משכיר להן בתים לעשותן אוצר". ביאר בהגמ"י מדוע בחו"ל אין נזהרים בזה "מה שאנו אין נזהרין מלהשכיר אר"י דמן התורה אין אסור אלא בבית שהישראל עצמו דר שם ושם אמר קרא לא תביא תועבה אל ביתך כמו גבי מזוזה כדאיתא פרק התכלת אבל להשכיר להם שאר בתים אין אסור אלא מדרבנן ורבנן לא גזור...

תפירת עור בבגד צמר, ומילוי צמר מאמר ראשון בסדרה מפתח עניינים לחלק ב תפירת עור בבגד צמר, ומילוי צמר ישיבה על כלאים האם גזרו בכלאים דרבנן בלאי בגדים תפירת עור בבגד צמר כתב הרשב"א (א' ש"ס) שהמנהג לתפור עורות התפורים בפשתן - בבגד צמר, "דהני כלאים דרבנן הן - דסתם החוטין אינן שזורין, וכן הבגדים אינן שזורין, ואינן אלא מדבריהם והולכין בהן להקל, וכאותה שאמרו... מדאורייתא שוע טווי ונוז בעינן, והכא נמי אין חוששין שמא יעבור חוט התפירה באמצע חוט תפירת העורות אלא הולכין בספקו להקל", והקשה "ואם תאמר מכל מקום הרי העור מחבר את שניהם והרי זה כעור שיש בראשו האחד פשתים ובראשו השני צמר?" וביאר שזה אסור רק כשהצמר והפשתים נקשרים יחד - הרי שפסק דלא כרמב"ם [אם אכן הצמר ופשתן לא נקשרים יחד]. החזו"א (יו"ד קפ"א ה') ביאר "ואפשר דכל הני הוי כלאים מדרבנן, והכא...

תוספת שבת האם תוספת שבת דאורייתא??? >>> האם עיור יכול להוציא בקידוש??? >>> ממתי אפשר לקבל שבת??? >>> האם צריך לסיים לאכול בלילה??? >>> האם יש תוספת בערב יו"ט??? >>> האם התוספת משנה את היום או מוסיפה קדושה??? >>> האם צריך לקבל שבת בפיו??? >>> האם צריך להתפלל מנחה קודם התוספת???? >>> קבל שבת אם יכול לשאול ולהתיר קבלתו??? >>> מעלת תוספת שבת. שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה' כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת. (שמות לה, ב) תוספת שבת דאורייתא בגמרא בראש השנה (ט, א) נחלקו האם לומדים דין תוספת שבת מ'בחריש ובקציר תשבת', או לרבי ישמעאל ממש"נ בתענית יום הכפורים 'ועניתם את נפשתיכם בתשעה בערב' שנאמר בתשעה לומר שמתחיל ומתענה מבעוד יום שמוסיפין מחול על קדש, וכן לומדים ביציאתו...

א. הזכרת שם שמים בברכות שאומר בדרך לימודו אמירת ברכות עם שם שמים כדי ללמד התינוקות א. כתב המחבר בהלכות ברכת הפירות (שולחן ערוך או"ח סימן רטו סעיף ג): מותר ללמד לתינוקות הברכות כתקנן, ואף על פי שהם מברכין לבטלה בשעת הלימוד. דעת המגן אברהם שאין לומר השם בפירוש כשאומר ברכות דרך לימודו ב. וכתב על כך מגן אברהם (שם ס"ק ה): אבל גדול בשעה שלומד הברכות בגמרא אומר בלא הזכרת השם, וכן מבואר בפירוש המשניות להרמב"ם בפרק הרואה (מסכת ברכות פרק ט משנה א), ובתוספות ריש פרק הרואה (שם דף נד ע"א ד"ה הרואה). ע"כ. וביאור ראייתו הוא שבמשנה בריש פרק הרואה (מסכת ברכות דף נד ע"א) שנינו: הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל אומר 'ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה וכו''. וכתב הרמב"ם בפירוש המשנה, וכן כתבו תוספות שם בשם רבינו שמעיה, שכל אותם המנויים שם שאומרים...

מסורה במלכים ובנחמיה ה' פסוקים אית בהון ה' מלין מן ב' ב' אתין מונה חמשה פסוקים שבהם חמשה מילים שכל אחת מהן שתי אותיות בתוספת הערות "בן למסורה" מנאי הצעיר באלפי ישראל @געגועים במסורה במלכים: ה' פסוקים אית בהון ה' מלין מן ב' ב' אתין, וסימנך: וַיּוֹלֶד נֹחַ אֶת שֵׁם אֶת חָם וְאֶת יָפֶת (בראשית ה, לב), אַל תִּירְאִי כִּי גַם זֶה לָךְ בֵּן (וישלח לה, יז), עַל כֵּן לֹא בָא אֶל שֻׁלְחַן הַמֶּלֶךְ (שמואל א' כ, כט), גַּם לִי גַם לָךְ לֹא יִהְיֶה גְּזֹרוּ (מלכים א' ג, כו), אֵין זֶה כִּי אִם רֹעַ לֵב, דעזרא (נחמיה ב, ב). ואילו במסורה בספר נחמיה מובא: חד מן ה' פסוקים אית בהון ה' מלין מורדפין מן ב"ב אתין, וסימנך: אַל תִּירְאִי כִּי גַם זֶה לָךְ בֵּן (וישלח לה, יז), נֹחַ אֶת שֵׁם אֶת חָם וְאֶת יָפֶת (בראשית ה, לב), עַל כֵּן לֹא בָא אֶל שֻׁלְחַן...

מסורה גדולה בדברי הימים ט"ו מלין דכתיבין חדא מלה, וקריין תרין מלין מונה ט"ו מילים שהכתיב שלהם מילה אחת והקרי שתי מילים בתוספת הערות "בן למסורה" מנאי הצעיר באלפי ישראל @געגועים נָחַר מַפֻּחַ (מֵאֵשׁתַּם) מֵאֵשׁ תַּם עֹפָרֶת (ירמיה ו, כט) במנחת שי: , מֵאֵשׁתַּם, מֵאֵשׁ תַּם קרי, והוא חד מן ט"ו מלין דכתיבין חדא מלה, וקריין תרין מלין, וסדורם בדברי הימים א' כ"ז במסורה גדולה [1]. ואלו הן [2]: א] וַתֹּאמֶר לֵאָה (בָּגָד) בָּא גָד וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ גָּד (בראשית ל, יא) ב] וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְיָֹ (מַזֶּה) מַה זֶּה בְיָדֶךָ וַיֹּאמֶר מַטֶּה (שמות ד, ב) ג] וַיֹּאמַר יְיָֹ מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ מִימִינוֹ (אֵשדָּת [3]) אֵשׁ דָּת לָמוֹ (דברים לג, ב) ד] (מַלָּכֶם) מַה לָּכֶם...